אני לא מאמינה שהוא מנסה להכריח אותי לעשות את זה אז שוב אני מוצאת את עצמי שולחת לך ניוז שנראה לי שהוא כבר לא רלוונטי לכלום. הוא נכתב כמובן לפני יום חמישי וכרגע, בזמן התזמון, אני יושבת ומחכה לראות אם צריך ללכת למקלט. ואני מניחה שהחוסר ודאות הזה ימשיך לאפיין את המציאות שלנו עוד לא מעט אז החלטתי לשלוח אותו כמו שהוא כדי לספק לך ולי קצת אסקפיזם. אז איפה שלא תפסתי אותך עם הניוז הזה, מקווה שהוא יצליח לנחם ולתת תחושה של חיים נורמליים.ומי יתן ונעבור הכל בשלום וגם הניוז של שבוע הבא יתעסק בעניינים...
8 days ago • 1 min read
אם היתה תחרות בקטגוריה הזאת, היינו מגישות אותו הו, שלום לך, "הילה, זה הניוז הכי משעמם שהיה לנו עד היום""לאאאאא אני בטוחה שהיו משעממים ממנו"שלומית ואני לא הצלחנו להחליט: האם הניוז הזה משעמם כי חסר לו סיפור פיקנטי בהתחלה? או שהתובנות שלו צפויות מדי?אבל אני שאלתי אם זה מעניין אותך לשמוע את מסקנותיי מתיעוד השפגאט, ומבול התגובות אותת לי שכן. אז כנראה שאין ברירה - ניוז מסקנות חייב להיות פה. וניוז מסקנות הוא לא בהכרח מפתיע. יש שיאמרו גם לא מעניין. אבל הוא כן חשוב.כי חשוב לעצור ולהסתכל לתהליכים...
15 days ago • 1 min read
סיפור נהדר מהעבר עם מוסר השכל עוד יותר נהדר הו, שלום לך, לפני שנים רבות, כשהייתי ועד בית (אוי כמה נחמד זה לא להיות ועד בית יותר), גיליתי, באופן לא מפתיע, שנורא קשה לאסוף כספי ועד. כן כן, גם אצלנו בבניין. אפילו שהיו מעט דירות, הסכום לא היה גדול והוא נגבה רק פעם בחצי שנה. מסתבר שזו ציפייה ממש מוגזמת שכל עשרת השכנים ישלמו לפני שהחצי שנה הזו מסתיימת, ללא נדנוד מאסיבי שלי. מכיוון שאת שירותי הנדנוד שלי אני מספקת תמורת תשלום, ולא הייתי מוכנה להמשיך לתרום אותם לועד, החלטתי שאני לא מוכנה להסתפק במצב...
22 days ago • 1 min read
איך זה הגיוני? איך אדם בחברה המודרנית מתנהל ככה?? הו, שלום לך, "לא הבנתי, אין לך רשימת משימות כללית?" שאלתי בהלם. המקורצצת, הבאמת חמודה שלי, הקלידה מהעבר השני ומחקה והקלידה ומחקה. חיכיתי וחיכיתי. עשיתי קפה וחזרתי. עדיין הקלידה.קירצצתי. טיגנתי שניצלים. ושוב קירצצתי. עד שהגיעה ההודעה הסופית:"לא".הייתי בשוק. ומסתבר שהיא לא היחידה. מסתבר שהמון (המון!) אנשים סביבי מתהלכים להם בעולם בלי רשימת משימות. זוכרים בראש את הכל.או זוכרים מה שזוכרים. ומה שלא - לא קורה כי הוא נשכח. לפעמים זה לא באמת חשוב....
29 days ago • 1 min read
בסוף היא הבינה ויישמה מאוד יפה. הו, שלום לך, "הנה, תראו, עכשיו היא אומרת "כל הכבוד" לכולם! זה אני לימדתי אותה!"ערמה של אימוג'יז וגיפים צוחקים ומריעים הציפו את הקבוצה בוואטצאפ. בחיי, זה באמת שיעור שמגיע לכולנו "כל הכבוד" על עצם זה שבכלל התחברנו לזום ונשארנו עד הסוף. לשיעור קוראים "משחק עסקים" והוא בנוי כולו סביב סימולציה שמדמה סביבה עסקית. הכיתה מתחלקת לקבוצות וכל קבוצה מנהלת "חברה", כשכל החברות פועלות באותו שוק (ייצור שבבים, זה לא רלוונטי לניוז אבל אני מתארת לעצמי ששאלת את עצמך ואני לא רוצה...
about 1 month ago • 1 min read
בא לי ללכת שוב כבר הו, שלום לך, פעם בכמה זמן אני צריכה לאוורר את הילה הגרופית. השבוע, למשל. אז היינו בהופעה של נונו, שוב*. יש לה אלבום חדש והופעה חדשה שהיא וואו. ועמדתי (יותר נכון קפצתי) שם והסתכלתי על האישה הצעירה הזו שולפת את החוכמה שלה על הבמה. חוכמה שלרובנו לקח פי שתיים זמן ממנה ללמוד. בחרוזים!ב500 מילים לדקה! יש לי הרבה לומר על האומנות שיש באישה הזו ובהופעה הזו, אבל אני מזכירה לעצמי למה באת לניוז הזה, ולכן אסתפק בחוכמה אחת שלה, שממש הייתי רוצה להעביר גם לך. שיר אחד, אולי שמעת עליו, נקרא...
about 1 month ago • 1 min read
אני צריכה שיסבירו לי את העניין הזה הו, שלום לך, אני רוצה להתחיל מלשתף שההניוז הזה נכתב ביום שלישי, כשעוד חשבנו שיהיה טקס משואות כמו שצריך, ויום עצמאות שהחלק הכי גרוע בו יהיה ספריי שלג בכל העיר. כשיום העצמאות עבר תפנית עלילתית מתסכלת ונוראית, התחבטנו שלומית ואני אם הנושא מספיק רלוונטי בשביל להשאיר אותו כמו שהוא. אנחנו חיים בעידן של תפניות עלילתיות, ובמיוחד במדינה שלנו. ברור לנו שבכל רגע נתון יש המון דברים בעלי חשיבות גבוהה יותר. אבל בתוך כל זה אנחנו רוצים להמשיך לחיות ולהשתדל לעשות את הכי טוב...
about 2 months ago • 1 min read
אני חושבת שזה שיא אישי מטורף הו, שלום לך, וואו. כמעט שבועיים שלא קרצצתי. אני חושבת שמאז שהקמתי את העסק זה היה הזמן הכי ארוך שבו יצא לי לא לקרצץ. "איזה נוח זה שאת יכולה להעביר את העבודה שלך למישהו אחר"נכון, אני באמת בת מזל. או יותר נכון בת שכל. מגיל צעיר אני צופה בהורים הבלתי-ניתנים-להחלפה שלי עובדים קשה במערכת הבריאות. אבא שלי היה מנתח מוח ואמא מתאמת השתלות איברים (נו, מה חשבתם? שיצאתי כזאת חכמה משני הורים ששיחקו דוקים כל היום?). כמות הפעמים שנאלצנו לחכות לאחד מהם עם ארוחת שבת בזמן שהיו...
about 2 months ago • 1 min read
כנראה לא מה שחשבת הו, שלום לך, ״מותחן פסיכולוגי ממכר עם תפנית עוצרת נשימה״, כך היה כתוב על העטיפה.המממ נשמע כמו ספר מעולה לטיסה שלנו לפראג. טוב יאללה, לקחתי. כמו בכל פעם שאני טסה לחוצלארץ, גם הפעם החלטתי לקחת איתי ספר.למרות שאני אף פעם לא קוראת אותם. תמיד אני מעדיפה לשחק באיזה שטות בפאלפון או לראות טלויזיה בדקות המעטות שאנחנו לא מתרוצצים. אבל אני תמיד לוקחת ספר, כנראה הרגל מפעם, לפני שהיו פלאפונים ונטפליקס.גם כשאני יודעת שאני כנראה לא אקרא. אבל הפעם - תפנית בעלילה. הפעם הזו התבררה כשונה. לא...
2 months ago • 1 min read