הו, שלום לך,

"אתן רק 5 רשומות" אמרה לנו ויקטוריה המארגנת בכניסה.
"מה? אבל היינו אמורים להיות 20"
"מזל שלכן" היא חייכה אלינו חיוך יודע כל.

הסתכלתי על אוליביה, היא הסתכלה עליי, שתינו חשבנו אותו דבר:
אנחנו הולכות לקבל זמן מאוד פרטי עם אחת השחקניות האהובות עלינו.
ואוליביה הכי קטנה שם מה שאומר שהיא תקבל הכי הרבה תשומת לב ממנה.
​טוב, נו, אם כך נגזר עלינו, נתמודד בגבורה.

אבל רגע, קפצתי קדימה, לא הסברתי לך איפה היינו בכלל.
נכון סיפרתי לך* שאני אוהבת את הסדרה סופרנאטורל כבר 20 שנה?
לסדרה יש 15 עונות והעלילה היא על שני אחים חתיכים שנלחמים במפלצות.
זו סדרה מצויינת בעיני עם התפתחויות עלילה מפתיעות ומסרים על חברות ומשפחה.
וכמובן שעוזר גם ששני השחקנים הראשיים הם מהסוג שקל להסתכל עליו במשך 15 שנים.
​ולפני שנתיים וחצי, בתחילת המלחמה, הבנתי שזו הזדמנות מעולה להראות אותה לאוליביה.
​שתלמד שמפלצות אפשר לנצח, שטובים ורעים זה דבר מורכב, ובהזדמנות זו נעביר את הזמן בין אזעקות.
מהפרק הרביעי היא כבר היתה מכורה.

עכשיו, כמובן שאנחנו לא המכורות היחידות של הסדרה.
יש לה מעריצים רבים בעולם כולו ואפילו כנסי מעריצים רבים, רובם בארצות הברית.
אז כשגיליתי לפני שנה שעומד להיות כנס מעריצים ברומא, היה ברור שאנחנו נוסעות.
החלטנו להפוך את זה לטיול 3 דורות והזמנו גם את אמא שלי להצטרף אלינו למרות שהיא לא מעריצה את הסדרה. סלחנו לה על זה וקנינו לה כרטיס לכנס בכל זאת, ואז היא ישבה בפאנלים ושיחקה מהג'ונג.

כמובן שבישראל כמו בישראל שום דבר לא ברור.
המלחמה הסתיימה ואז פרצה שוב וחוזר חלילה.
כרטיסי הטיסה שנרכשו שנה מראש התבטלו. מלונות שהוזמנו בבררנות בוטלו.
בסוף הגורל התערב לטובתנו ועם הכרזת הפסקת האש תכננתי בזריזות את כל הטיול מחדש.
​את השערות הלבנות שהתווספו לי כבר לא ניתן לספור.

אבל וואו, כמה שהלחץ הזה היה שווה את זה.

הצטלמנו עם השחקנים, התחבקנו איתם, סיפרנו להם שאנחנו פרום איזראל אנד ווי לאב יו, שמענו אותם מדברים על הבמה, נתנו להם מתנות. התחבקנו והצטלמנו שוב.
ג'נסן אקלס (בושה אם אין לך מושג מי זה, מהר לגגל) קרא לי לחזור לצילום כי התמונה לא יצאה טוב ואמרתי לו שאני מוכנה להצטלם כמה פעמים שרק ירצה ושאני אוהבת אותו עוד מאז ששיחק ב"ימי חיינו". ניכר שזה ריגש אותו. אוליביה ביימה תמונות מצחיקות שאף אחד לא הסכים לשתף איתן פעולה חוץ מאהוב ליבה מישה קולינס. והבאנו לשחקן שמגלם את אלוהים ספר תהילים והוא מאוד התרגש כשסיפרנו לו שזה ספר שנכתב, ובכן, לאלוהים.

הם אולי סטארים בינלאומיים, אבל בשבילי הם האנשים שהעבירו איתי חצי חיים וגם עזרו לאוליביה לעבור את אחת התקופות הכי קשות שהיו לה.

אוקי, עכשיו שהסברתי את כל זה אפשר לחזור לתחילת הסיפור. ​
אז אחד מהרגעים הנוצצים בכנס היה פגישה בפורום מצומצם עם אחת השחקניות שאנחנו הכי אוהבות, רות' קונול.
היא משחקת את המכשפה הצינית והמצחיקה, ובמציאות היא אדם חם ואוהב מאוד.
ישבנו 5 נשים סביב שולחן איתה וכמו שצפינו, אוליביה קיבלה ממנה הכי הרבה תשומת לב ואהבה. כששמעה שהיא שחקנית היא התחילה לתת לה מלא טיפים על משחק. מהסוג שמקבלים רק מהמקצוענים באמת (כמו להחזיק את האצבע בפה כשעושים מבטא בריטי ואיך להתמודד כשמלהקים אותך לשחק דמות שאת ממש לא אוהבת).

חזרנו לארץ מוארות, מלאות באנרגיות וגעגועים ועם תכנית לנסוע שוב בשניה שיתאפשר.
ואני כל כך שמחה שקיבלתי את ההחלטה (שנראתה מאוד טיפשית בהתחלה) לנסוע לכנס הזה.
זה לא משהו שאנשים עושים בד"כ בגיל שלי.
וזה לא ארוע זול.
ואני שמחה שלא חיכיתי עם זה ל"מתישהו כשהילדה תגדל".
כי בינינו, הם רק מזדקנים השחקנים האלו ואין לדעת מה יקרה בעוד שנה שנתיים וכמה שיער ישאר להם.

זה כמו עם המיני קופר.​
כשהיינו קטנים פינטזנו על מיני קופר. לא רכב נוח למשפחה צעירה, ויקר מדי בשבילנו. ויום אחד הודעתי לאיש שדי, הגיע הזמן להגשים את החלום. כי מי יודע אם עוד יהיה לאן לנהוג כשנהיה בפנסיה? ואם עוד ימכרו מיני קופר?
נצטופף כלכלית ופיזית וניסע ברכב חלומותינו.
זו היתה ההחלטה הכלכלית הכי גרועה שעשינו אבל ההחלטה הכי טובה שעשינו.

אם יש לך חלום להגשים, עדיף כמה שיותר מוקדם.
אין לדעת מה יוליד יום, אז כשמגיעה הזדמנות צריך פשוט לתפוס אותה.
​שתי קלישאות שהרוויחו את מקומן ביושר.​
כן, גם אם זה לא פשוט. הגשמת חלומות לא אמורה להיות קלה. אחרת זה לא היה חלום.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

* אז כן, זו המלצה רשמית לצפות בסופרנאטורל. כששואלים אותי, ולא שואלים אותי מספיק, אני מספרת שזו לא סתם סדרה על שני אחים שצדים מפלצות. זו סדרה על הקשר ביניהם, על איך הם מצילים זה את זה כל פעם מחדש, ועל אהבת אחים שלא נגמרת גם כשהעולם מסתיים ואחד מהם מת (זה קורה אצלם הרבה). הנה, כתבתי עליה אפילו בבלוג בעבר.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שממשיכה לעבוד במרץ רב תוך כדי בדיקות מתישות ובירוקרטיות של מערכת הבריאות, אנחנו כל כך מתרשמות ממך!
👓 למקורצצת שהגישה את התזה שלה השבוע אחרי 6 שנים!! היינו שם מהיום שנרשמת ואנחנו כל כך שמחות שלא ויתרת עליה בסוף!!! התרגשנו ממש.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​