|
הו, שלום לך, מה כבר רציתי? רק דבר אחד פשוט: שתאריכי המחזור שלי יופיעו ביומן גוגל. טוב נו, אמרתי, אבנה אפליקציה משל עצמי, שתעדכן את היומן שלי. פתחתי AI, והתחלתי לנסות. ואז, לפני כמה שבועות עשיתי סדנה שלימדה אותי לעבוד עם AI בצורה אחרת לגמרי. מתברר שהבעיה שלי מעולם לא היתה טכנית. וזה קורה לנו כל הזמן, לא רק עם טכנולוגיה. אז אם יש לך משהו שנתקע כבר מלא זמן כי הוא נראה לך מסובך מדי, שווה להשקיע מחשבה בשאלה אם יכול להיות שחיפשת את הפתרון במקום הלא נכון. הנה כמה מקומות בהם פתרונות טובים יכולים להתחבא: אני מאמינה בך! נ.ב ההארה שלי התעוררה בסדנת קלוד קוד של תום אבן. ביום אחד בונים צוות AI שלם, שמכיר אותך, את הסגנון שלך ומשתפר ולומד ככל שעובדים איתו. הצוות הזה כתב לי את הטיוטה הראשונה של הניוזלטר הזה, בנה לי דשבורד עסקי, ועוזר לי לנהל את העסק יום יום (והוא גם עוקב אחרי המחזור שלי, שזה בונוס). פינת כל הכבוד לך! "כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם! 👓 למקורצצת שסיימה את הספר שהיא קוראת מאז ינואר, לפעמים מלחמה היא דבר מועיל. שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול. אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש. 🕯🕯 |
נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.
הו, שלום לך, אני אתחיל ואגיד שאנחנו בסדר. לא קרה לנו כלום. יומיים אחרי תחילת המלחמה, כלומר לפני חודש, ארזנו את עצמנו ונסענו לצפון, למקום שקט יותר עם ממ"ד.לכבוד הסדר החלטנו לחזור, ולעשות ליל סדר עם ההורים שלי בתל אביב.וחשבתי שזה ילחיץ אותי, לנסוע את כל הדרך הארוכה הזו, ועוד עם הפקקים של ערב החג. ועוד אחרי שכמעט חודש לא התרחקתי מהממ"ד.אבל זה לא הלחיץ אותי. והגענו חזרה לתל אביב, וחשבתי שהאזעקות והבומים ילחיצו אותי, אחרי שכבר התרגלתי לחיות בלעדיהם.אבל זה לא הלחיץ אותי. 5 אזעקות ברצף גם לא הלחיצו...
הו, שלום לך, "וואי, נראה לך שהיא תכנס בסלון"נועה, המעצבת המדוייקת שלנו, מדדה קצת, קימטה את המצח ופסקה:"בטח! זה יהיה מושלם""ויהיה מקום לפסנתר?""ברווווררררר" כשנכנסנו לדירה החדשה, לפני ארבע שנים, קנינו ספה. כתומה, ענקית, מהממת. היא נכנסה, אבל בקושי. תפסה חצי סלון ועוד קצת.אבל היא היתה כל כך יפה (ויקרה), שעיצבנו את כל הסלון מחדש, במיוחד בשבילה. והיא באמת קיבלה המון מחמאות, לא היה אדם אחד שנכנס ולא התלהב ממנה. היתה רק בעיה אחת:לא היה נוח לשבת עליה ליותר מ-10 דקות. זו היתה למעשה ספה מעולה לחדר...
הו, שלום לך, "וואו, שלומית. הוא ממש ההוכחה שלא כולם חייבים לעשות וידאו""אני לא מסוגלת, בא לי להוריד לו מחבת על הראש"היינו מזועזעות שתינו. העיניים המסכנות שלנו.מה כבר ביקשתי? קצת אסקפיזם מהמלחמה? קצת נחמה? אז ככה. אחד האנשים היותר חכמים שאני עוקבת אחריהם, פילוסוף מודרני, שיש לי את כל הספרים שלו ואני קוראת בהם כמו תנ"ך, החליט ביום בהיר אחר לצלם את כל הספר האחרון שלו בוידאו. למה? לא ברור. והגדיל לעשות ופתח ערוץ טלגרם בו הוא מעלה כל ערב פרק חדש. שמחה וששון, לכל פרק סרטון.ואני, שכאמור בלעתי בשקיקה...