הו, שלום לך, "וואו, שלומית. הוא ממש ההוכחה שלא כולם חייבים לעשות וידאו""אני לא מסוגלת, בא לי להוריד לו מחבת על הראש"היינו מזועזעות שתינו. העיניים המסכנות שלנו.מה כבר ביקשתי? קצת אסקפיזם מהמלחמה? קצת נחמה? אז ככה. אחד האנשים היותר חכמים שאני עוקבת אחריהם, פילוסוף מודרני, שיש לי את כל הספרים שלו ואני קוראת בהם כמו תנ"ך, החליט ביום בהיר אחר לצלם את כל הספר האחרון שלו בוידאו. למה? לא ברור. והגדיל לעשות ופתח ערוץ טלגרם בו הוא מעלה כל ערב פרק חדש. שמחה וששון, לכל פרק סרטון.ואני, שכאמור בלעתי בשקיקה...
11 days ago • 1 min read
הו, שלום לך, פעם פעם, מזמן מזמן, בארץ רחוקה…סתם, בחיי הקודמים כעורכת וידאו, הייתי עורכת את התקצירים של "בפרקים הקודמים" בכל מיני טלנובלות. סליחה, דרמות יומיות.קראנו לזה לאסטים, מלשון last on. בעצם זה אומר לצפות בפרק החדש ולתזכר כל מה שרלוונטי אליו מפרקים קודמים.די מהר פיתחתי שיטה שמאוד הקלה על התהליך: תוך כדי צפיה בפרק חדש, כשעלתה סצנה עם דמויות מסויימות הייתי חוזרת אחורה לסצנה האחרונה שלהן ביחד, מוציאה את שני המשפטים הכי חשובים שיזכירו לצופה מה היה שם ואז עוברת לסצנה הבאה. תפקיד קליל ונחמד...
18 days ago • 1 min read
הו, שלום לך, אז שוב אנחנו כאן. השגרה מתה, תחי השגרה החדשה. שוב. באחת הפעמים שטיפסנו החוצה מהמקלט של הסנטר בשבת, והחזירו אותנו פנימה איך שראינו את האור, פתאום מד הצעדים שלי צלצל. הגעתי לכל המטרות שלי באותו יום. השעה היתה 15:00. מעולם עד אז לא הגעתי לכל המטרות שלי ליום (כיוונתי גבוה מדי כנראה).וחשבתי לעצמי כמה מצחיק זה, שאני יושבת ומנסה לבנות לעצמי שגרה שתעזור לי לצעוד ולהיות פעילה יותר והנה, יום אחד שהופך אותה וכבר אני מגיעה ליעדים שרציתי. בינתיים ברחנו צפונה, לבית עם ממד, והצעדים שלי צנחו...
25 days ago • 1 min read
הו, שלום לך, "נראה לי קצת שמאלה""ככה?"עמדנו והסתכלנו על התמונה החדשה מעל המיטה שלנו. פתאום היתה לי הארה!"תראה! עברנו לגור בניו יורק!!" אני מודה שבפעם הראשונה שהשתעשענו ברעיון לשים תמונה של ניו יורק מעל המיטה, זה החזיר אותי ישר לתקופה שרק הכרנו. אז ניו יורק היתה ה-חלום.בדיוק שנינו חזרנו משם וכולם תלו תמונות של ניו יורק בכל מקום. לפני שבוע, כשמצאנו תמונה שנראית כמו חלון שמביט לאמפייר סטייט, זה נראה כמו קטע מגניב ויצירתי. שזה כאילו חלון אבל לא באמת חלון. אבל שום דבר לא הכין אותי להרגשה הזו. אני...
about 1 month ago • 1 min read
הו, שלום לך, אוקי, אז שמתי לב שכל בוקר אני מלווה את אוליביה לתחנת האוטובוס, כי ככה אני חמודה. וקלטתי שזה אומר שאני כבר ממילא מתלבשת וממילא יוצאת בלי תיק. ואפילו לפני תחילת יום הקרצוץ. ולכן זוהי הזדמנות מעולה להתחיל לצעוד. העניין הוא שעכשיו, כשהילדים גדלו והולכים לבד למקומות, זה שאני עובדת מהבית מתחיל לתת את אותותיו. אורח החיים שלי הוא מה שנהוג לכנות "יושבני."זה אומר שאני על הישבן רוב היום. זה לא בריא בשום גיל.אז ניסיתי לחשוב מתי יהיה לי קל להכניס קצת תנועה לתוך חיים שלי. בדגש על "קל" ועל...
about 1 month ago • 1 min read
הו, שלום לך, "המממ אני אשקול שוב אם להקשיב לכל מה שאת כותבת בניוזלטר הזה"כן, ככה. חצוף ביותר.מסתבר שאי אפשר לומר דעות לא פופולריות בימינו. כן, אני הילה מיכוביץ סיטון, הקרציה מפולניה הראשונה לשמה, ואני חושבת שצריך לתת לילדים מסכים מגיל אפס ולא להגביל אותם. אף פעם. שני ילדים גידלתי בשיטה הזו. שניהם כבר מספיק גדולים כדי להעיד על התוצאה. לאף אחד מהם אין שום בעיה לשים את הפלאפון שלהם בצד כשצריך. ולפעמים גם כשלא צריך.בזמנם הפנוי הם: 📖 קוראים ספרים (הגדול) 🎹 מתאמנים בפסנתר (הקטנה) 👥 נפגשים עם חברים💻...
about 2 months ago • 1 min read
הו, שלום לך, "אני לא מבינה למה קיבלתי רק 95 אם בכל המבחנים הציון שלי היה יותר מזה."מכירים את זה שהילד מביא תעודה שהכל 95 ומעלה וההורים שואלים למה לא 100?אז כזה, רק הפוך. אוליביה קיבלה תעודה ראשונה בבית הספר החדש. תעודה מצויינת, יש לציין. ולמרות זאת היו לה טענות. "במקצוע הזה קיבלתי 85 בעבודה, ובמצגת הוא אמר שהייתי מעולה. המורה אפילו בא אלי במיוחד אחרי השיעור כדי לומר לי את זה! אז למה קיבלתי רק 80 בתעודה??" לא נותר לי אלא להנהן בהסכמה. הילדה צודקת. ונכון שהתעודה מעלפת אבל באמת - למה?מאז שנכנסה...
about 2 months ago • 1 min read
הו, שלום לך, וככה פתאום סיימתי את הלימודים. אני יודעת, לך זה עבר מאוד מהר. אבל לי זה הרגיש כמו נצח. לא כי לא נהניתי, היו כמה קורסים שהיו פוקחי עיניים ותרמו לי רבות. פשוט כי הרבה מאוד זמן התרגלתי שאין לי זמן, כי אני צריכה ללמוד. וכל הזמן אמרתי לאנשים שאין לי זמן, כי אני צריכה ללמוד.ועכשיו פתאום יש. פתאום כשאמא שלי מזמינה אותי לקניון אני יכולה לבוא. כשאורן מזמינה אותי לקפה אני יכולה לבוא.כששלומית בארץ ומציעה לי להצטרף אליה ולעבוד על הניוז בלייב + כוס קפה וארוחת בוקר, אני יכולה לבוא.כי אין לי...
2 months ago • 1 min read
הו, שלום לך, טוב אז יכול להיות שקצת נסחפתי כשאמרתי בבטחון "כן, בטח, האקסל עלי". כה מטופש מצידי. קודם פותחים את האקסל ורואים מה יש שם. רק אז אומרים שהוא עלייך. לא הפוך. האקסל למטלה החדשה בלימודים כולל 100,000 שורות ו74 עמודות. אפילו גוגל שיטס צחק עלי כשניסיתי להכניס אליו את הגיליון ואמר לי שעם כל הכבוד, בגודל הזה הוא לא מתעסק. שאני אלך לחפש בתוכנות אחרות. רציתי למות. או לזייף מחלה לפחות.אבל התחייבתי כבר ואין ברירה. אז אחרי שגוגל הפנה לי את הגב, עדיין הייתי אמיצה. אמרתי לעצמי שהוא סתם מגזים...
2 months ago • 1 min read