profile

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Featured Post

כמעט שבועיים 🕷💜 (פרסומת)

אני חושבת שזה שיא אישי מטורף הו, שלום לך, וואו. כמעט שבועיים שלא קרצצתי. אני חושבת שמאז שהקמתי את העסק זה היה הזמן הכי ארוך שבו יצא לי לא לקרצץ. "איזה נוח זה שאת יכולה להעביר את העבודה שלך למישהו אחר"נכון, אני באמת בת מזל. או יותר נכון בת שכל. מגיל צעיר אני צופה בהורים הבלתי-ניתנים-להחלפה שלי עובדים קשה במערכת הבריאות. אבא שלי היה מנתח מוח ואמא מתאמת השתלות איברים (נו, מה חשבתם? שיצאתי כזאת חכמה משני הורים ששיחקו דוקים כל היום?). כמות הפעמים שנאלצנו לחכות לאחד מהם עם ארוחת שבת בזמן שהיו...

כנראה לא מה שחשבת הו, שלום לך, ״מותחן פסיכולוגי ממכר עם תפנית עוצרת נשימה״, כך היה כתוב על העטיפה.המממ נשמע כמו ספר מעולה לטיסה שלנו לפראג. טוב יאללה, לקחתי. כמו בכל פעם שאני טסה לחוצלארץ, גם הפעם החלטתי לקחת איתי ספר.למרות שאני אף פעם לא קוראת אותם. תמיד אני מעדיפה לשחק באיזה שטות בפאלפון או לראות טלויזיה בדקות המעטות שאנחנו לא מתרוצצים. אבל אני תמיד לוקחת ספר, כנראה הרגל מפעם, לפני שהיו פלאפונים ונטפליקס.גם כשאני יודעת שאני כנראה לא אקרא. אבל הפעם - תפנית בעלילה. הפעם הזו התבררה כשונה. לא...

כמה התגעגעתי ואיזה כיף! הו, שלום לך, "תנחש מה קורה היום!""נו, מה?""לא, נו תנחש, זה בערב""את הולכת לרקוד!""כןןןן!!!!" ובכן, כן, תות היקרה חזרה מחופשת הלידה שלה. יותם המתוקי נולד יום לפני יום ההולדת שלי מה שאומר שמאז סוף נובמבר לא רקדתי. 4 חודשים (יותר, אבל מי סופר. אני). המון זמן. וזה הורגש בגוף כבר בתחילת השיעור. כשהתנשפתי יותר במהלך החימום. וכשהצלחתי פחות כפיפות בטן. וכשקלטתי פחות את הקומבינציה החדשה. רק דבר אחד בעצם השתפר בזמן הזה. אולי יש לך ניחוש? נכון! השפגאט!כן כן, זה מלהיב מאוד. אז...

מה פתאום! זה הולך נגד כל העקרונות שלי הו, שלום לך, "רגע, אבל אתן עוזרות לי לתכנן?""לא""אבל יש לי פרוייקט ענק! איך אני אדע מאיפה להתחיל?""מתחילים מההתחלה. אנחנו לא מאמינות בלתכנן את הכל מראש, זה בזבוז זמן".מייק דרופ. כן, אני הילה ואני קרציה ואת כל מה שהשגתי בחיי השגתי בלי לתכנן יותר משני צעדים קדימה.(ואם עוד לא אמרת בלב: "אוהבים אותך הילה" - זה עדיין לא מאוחר מידי). כאילו, זה לא שלא ניסיתי לתכנן פרויקטים בעבר.הייתי יושבת מול טבלאות, מחלקת למשימות ולתתי משימות, כמו שלימדו אותי שעושים.זה אף פעם...

אני בטוחה שגם אצלך זה התנהל אחרת לגמרי הו, שלום לך, העיניים שלה נפקחו בתדהמה והיה ניכר שנפל לה אסימון רציני:"וואי, פתאום קלטתי שבסוף הסמסטר הזה תהיה הפעם הראשונה שאני בנתיב שלא הוכתב לי"טל, בת 24, בקרוב בוגרת תואר שני במנהע"ס. (מה שאומר שהיא כנראה לא יודעת מה זה אסימון). כשטל השתחררה מהצבא - היא לא יכלה לסוע להודו לחפש את עצמה בגלל הקורונה. אז במקום היא הלכה ישר ללמוד תואר ראשון. ואז המשיכה ישר לתואר שני. ועכשיו המסלול הסתיים.איזה מסלול? המסלול שלפי הספר: בית ספר >>> בגרות >>> צבא >>> תואר...

כן, בסדר, אני אספר לך, שנייה הו, שלום לך, "אמא, אין לי קול"זה נראה כאילו היא אמרה את זה אבל למעשה היא כתבה לי את ההודעה הזו בוואטצ אפ. כן, לילדה החמודה שלי אבד הקול, בדיוק ברגע הכי לא נכון. איך יודעים שזה הרגע הכי לא נכון?זה פשוט - כשיכולת מסויימת, שבד"כ עומדת לרשותך, נעלמת בדיוק ברגע שהכי צריך אותה.ואוליביה נבחנה השבוע לבית הספר לאומנות בתל אביב, בית ספר החלומות שלה. היה לה אודישן למגמת תאטרון והיא הכינה מונולוג ושיר. כשאני אומרת "הכינה" אני מתכוונת ששתי מורות אימנו והכינו אותה לאודישן....

ברור שאני גם עושה את זה פשוט אחרת ממך הו, שלום לך, "וואי את אשכרה לא מדחיינת כלום, אה?"האמת שזה לא מדויק. פשוט יש לי שיטה לדחיונים. אבל רגע, אני קופצת לסוף. הגר, הקמפיינרית המושלמת שלנו, היתה בהלם.20 דק' אחרי שסיימנו את הפגישה כבר שלחתי לה עמוד חדש לגמרי באתר, מחובר לטופס שזיהינו בו בעיה. שזו בתכלס היתה המשימה שלי לימים הקרובים. והנה, החלק שלי מאחוריי ועכשיו תורה של הגר לטפל בענייני קמפיינים, שלא אלאה אותך בהם. עכשיו, האם יכולתי לקחת את הזמן ולא לעשות את המשימה הזו באותו רגע? סביר שכן. זה היה...

באמת דרך יצירתית להסתכל על זה הו, שלום לך, "אוליביה, אני חייבת לומר שאת הטועה המצטיינת מבין כל התלמידים שלי".כן כן, לא טעיתי בציטוט."הטועה המצטיינת". זו המחמאה שלירון, המורה לפיתוח קול של אוליביה, בחרה לתת לה אחרי ההופעת סולו שלה. "את טועה בחינניות, לא מתנצלת, מחייכת וממשיכה הלאה".כן, נו, כבר אמרנו שהילדה יצאה מוצלחת, נכון?אפילו כשהיא טועה היא עושה את זה בהצטיינות. לדעת לטעות בחינניות זה אחד הדברים שהכי עוזרים לנו להתמיד בחיים. לא כל דבר מצליח בפעם הראשונה. גם לא בפעם השניה. וגם לא בפעם המאה....

הבטחתי ולכן אקיים הו, שלום לך, אם עדיין לא קראת את הניוז של שבוע שעבר - זה הזמן לעשות זאת. מפה ואילך הולכים להיות ספוילרים למה שפספסת שם. אתחיל ואענה על שאלה שלא שאלת: קיבלתי רק 10 תגובות.מה שמעניין מאוד הוא שדווקא לשאלה קטנטנה, ששאלתי לפני כמה שבועות בתחתית הניוז לגבי השפגאט, היו מבול של תגובות. אבל כשאני מקדישה ניוז שלם כדי לתת לך תרגיל שבסופו של דבר יועיל לך? גורנישט (כמעט).אני מבינה שזה קשה להחליט להתאפס ולקבוע לעצמך זמן לעשות תרגיל שלא ביקשת. וגם שיותר קשה לעשות דברים עבור עצמך מאשר עבור...

נא להביא דף, סטופר ועט ורק אז לחזור לקרוא הו, שלום לך, טוב, השבוע ניקח הפסקה מהניוזים הרגילים, בהם אני מספרת לך על חיי ומסקנותיי החכמות, כדי לעשות ביחד תרגיל! זה תרגיל ממש מגניב שלימדו אותנו בלימודים ואיך שעשינו אותו בכיתה ישר ידעתי שגם לך כדאי לעשות אותו. מאיר עיניים ממש. כן, אני יודעת, את הניוז הספציפי הזה אי אפשר לקרוא במיטה עם הקפה. צריך ממש לקום ולהתיישב ליד שולחן.אבל אל דאגה! יהיה לנו כיף. מבטיחה!יאללה?יאללה! חוק אחד נורא נורא חשוב כדי שתופק ההנאה המקסימלית מהתרגיל הזה עבור כולנו:נא לא...