|
הו, שלום לך, "שיואו! הילה! תפתחי ריטריט!!! כזה ריטריט עבודה שאנשים הולכים לבית מלון ואת מפקחת עליהם שיעבדו!" זאת לא תהיה הפעם הראשונה בעסק שהתאמצתי מאוד על רעיון שנכשל. או הפעם ההיא שהעמוד של הקרציה התחפש לנטפליקס למשך שבוע בפורים. אני מודה, זה היה מאכזב. וזה מאכזב כל פעם מחדש. אפילו כשמדובר בסתם פוסט יותר מושקע, או כזה שממש הצחיק אותי, ובסוף דממה. את משקיעה במשהו שאת מתלהבת ממנו, את בטוחה שהקהל יתלהב גם כן, ו… כלום. אבל בשבוע שעבר ישבתי עם גילי, ושאלתי את עצמי משהו אחר: לא הדבר הכי גדול, לא הדבר הנכון והמדוייק להתחיל איתו, לא הדבר שיתפוס הכי טוב. ולמרבה ההפתעה היתה תשובה: ובכן, נא להוציא יומנים: ביום ראשון הקרוב, 7 ביוני, בין 10:00 ל-12:00, אני אשב בקופר ופאקו, קינג ג'ורג' 48 בתל אביב (ליד האוזן השלישית). אם בא לך לבוא לעבוד לידי ולשאוב השראה מנוכחותי, כדאי לך לבוא. אין הרשמה, אין תשלום, אין מספר מקומות, אין "נא להזדרז לפני שיגמר". ואם זה יכשל? אני מאמינה בך! נ.ב: שאריות שנותרו מקמפיין ההתחפשות לנטפליקס כי ברור לי שפספסת אותו בפעם הראשונה. נ.ב.ב והנה לינק לזימון למפגש "צופה בך - אין ריל לייף" פינת כל הכבוד לך! "כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם! 👓 למקורצצת שהעבירה את הרכב טסט השבוע! אין, לקבוע תור בהחלט היה החלק הקשה פה. שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול. אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש. 🕯🕯 |
נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.
הו, שלום לך, "חברות, האמת שאני במשבר ממש גדול"ציפי הסתכלה עלינו עם העיניים הגדולות והחיוך מאוזן לאוזן שלה. למרות החיוך ידעתי שציפי לא מכריזה על משברים בקלות ושאנחנו בפתחה של שיחה רצינית. עד לפני כמה חודשים ציפי היתה סטארטאפיסטית נמרצת ורוב השיחות עדכון שלנו הסתובבו סביב הרפתקאותיה בעולם. הסטארטאפ שלה היה אמור לעזור לרפא אנשים בארצות נחשלות ותמיד הערכתי את הנחישות שלה מול חומות הבירוקרטיה שהציבו בפניה. אבל קרו דברים מעבר לשליטתה ולפני כמה חודשים היא החליטה לסגור. קורה, בעיקר...
הו, שלום לך, בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מסתובבת בבית עם דף ועט. כל הזמן ולכל מקום. כי מסתבר שהמחשבות שלי לא בטוחות בזמן האחרון. לכל מקום שאני פונה עוצרים אותי בני נוער ושואלים אותי שאלות שמפריעות לי לזכור מה לעזאזל רציתי לעשות אח"כ. 🔪 יצאת מהמטבח והלכת למחשב? זה בדיוק הזמן לשאול אותך איך מכינים אורז (לא שאני יודעת, זה התפקיד של אבא שלהם). 🚽 קפצת רגע לשירותים? זמן מעולה לדבר על שיבוצים בצבא וציוני בגרות. 💻 לא זזת מהמחשב? אה נו, אז את בטוח פנויה לשמוע על כל הדברים שהם ראו באינסטגרם בשעה...
הו, שלום לך, "אם אני באה יום אחד ואומרת לך שאני רוצה לעשות דוקטורט, אני בונה על זה שלא תרשה לי."זה מה שאמרתי לו.כי "בעלי לא מרשה לי" הוא התירוץ הכי נוח בעולם.ואז, ליתר ביטחון, אמרתי גם לאורן, הבסטי שלי: "אם הוא בטעות ירשה לי לעשות דוקטורט, תזכירי לי שאני לא רציתי לעשות דוקטורט."וככה וידאתי, בצורה מאוד ברורה, שדוקטורט לא יהיה פה. עכשיו, כשסיימתי את התואר השני השני שלי, זה נורא נוח. לכל מי ששואל "מתי הדוקטורט?" אני עונה בפשטות שאני לא יכולה, בעלי והבסטי שלי לא מרשים לי. העניין הוא שאף פעם לא...