​

הו, שלום לך,

"הילה, זה הניוז הכי משעמם שהיה לנו עד היום"
​"לאאאאא אני בטוחה שהיו משעממים ממנו"
​שלומית ואני לא הצלחנו להחליט: האם הניוז הזה משעמם כי חסר לו סיפור פיקנטי בהתחלה? או שהתובנות שלו צפויות מדי?
אבל אני שאלתי אם זה מעניין אותך לשמוע את מסקנותיי מתיעוד השפגאט, ומבול התגובות אותת לי שכן.
אז כנראה שאין ברירה - ניוז מסקנות חייב להיות פה.
וניוז מסקנות הוא לא בהכרח מפתיע. יש שיאמרו גם לא מעניין. אבל הוא כן חשוב.
כי חשוב לעצור ולהסתכל לתהליכים שאנחנו עוברים בעיניים מדי פעם וללמוד מהם. לטוב ולרע.
אז להלן הניוז המשעמם:
​
הכל התחיל לפני קצת יותר משנה, בשיעור יוגה.
גילוי נאות: זה היה אחד משיעורי היוגה האחרונים שלי מאז, כי הלימודים נפלו על אותה שעה
(יהיה מעניין לחזור לשיעורים אחרי שהלימודים יסתיימו ולראות איך הגוף השתנה).
אניווי.
אורי, המורה היודע-כל שלי, טען שאם מותחים שריר מסויים במשך 5 דק בשבוע, כל שבוע, אחרי 3 חודשים המתיחה "תתקבע" והשריר ילמד ויזכור אותה, ואז ימשיך להמתח כך לנצח (או עד שנמות, מי סופר).
​אני, כרגיל, הייתי סקפטית. ​
אני לא לוקחת דברים כאמת צרופה בלי שבדקתי אותם קודם.
אז החלטתי לקחת על עצמי אתגר:
כל יום בבוקר אתמתח לשפגאט פנים עד שהוא יגיע למלוא גודלו ואז אפסיק ואבדוק את התיאוריה של אורי.
וכדי לוודא שאני עומדת באתגר התחייבתי אליו פה בניוזלטר, כי בכל זאת צריך לקחת את העבודה הביתה לפעמים.

לא הופתעתי לגלות שלוקח קצת יותר משלושה חודשים להגיע מ45 מעלות ל180 מעלות.
​והנה אנחנו פה, שנה וקצת אחרי, ואני עדיין לא שם.​
כמו כן אני חייבת להודות שזה בהחלט, וללא תחרות, ההרגל המיותר שהכי התמדתי בו אי פעם.
הרי אין לאתגר הזה שום מטרה שתועיל לי בשום צורה.
רק אגו.
להוכיח לאורי שהוא צודק (או טועה, תלוי איך מסתכלים על זה) ולראות את עצמי משתפרת בין הרקדניות אצל תות.
אני לא יודעת אם זה בגלל ההתחייבות פה או בגלל שאני באמת נורא אוהבת להיות צודקת, אבל משהו בתמהיל הזה עבד.

ומסתבר שתהליך של שנה הוא אף פעם לא באמת מיותר, כי למדתי המון.
​גם מההתמדה וגם מהתיעוד.​
אז לבקשת הקהל - דברים שלמדתי מלהמתח ולתעד את השפגאט במשך שנה:

📏 תהליכי שינוי הם לא לינאריים. ידעתי את זה וזה גם הגיוני סה"כ, כי אנחנו אנושיים ולא מכונות.
אז היו תקופות שנמתחתי פחות ממה שהייתי צריכה והיו שנמתחתי יותר.
היו תקופות של שיפור והיו תקופות של תקיעות.
והן לא תמיד חפפו אחת לאחת.
וגם לא תמיד ידעתי לשים את האצבע למה תקופה כזו ככה ולמה כזו היא אחרת.
בשלב מסויים פשוט קיבלתי את זה שלא תמיד יש קורלציה והסברים ושהקסם שבהתמדה היא בדרך ולא בתוצאה ספציפית.

↩ אבל! כשנתקעים כן חשוב לבדוק מה לא עובד.
לפעמים הדרך שנמתחתי הפסיקה להשפיע והיה צריך לשנות זוויות ולהתאים את התרגיל.
לפעמים לא היתה לי מוטיבציה וחיפפתי והייתי צריכה למצוא מוטיבציה מחדש.
וודאי זכור לך שחפרתי על זה מידי פעם.
בכל פעם שנתקעתי חיפשתי לראות מה עובד ומה לא עובד, וחיפשתי פתרונות לאיך כן אפשר להמשיך להתקדם. כי שוב, ההתמדה היתה החלק המרכזי פה.

👴👵 תמיד יהיה לאנשים מה לומר. חוץ מכל הכבודים שקיבלתי לאורך הדרך, קיבלתי גם הרבה הערות אחרות וגם ביקורת לאורך הדרך.
על איך אני מתעדת, איך אני מודדת, אולי תעשי ככה ואולי אחרת.
עצות שלא ביקשתי. לפעמים הן היו טובות ולפעמים מעצבנות.
גם כשהן היו מעצבנות הזכרתי לעצמי שזה עדיין מאוד יפה שאנשים מעורבים רגשית בפרוייקט האישי שלי, והערכתי את זה.

♥ הכי חשוב -להיות נאמנה לעצמי.
היו לא מעט פעמים במהלך השנה הזו שתהיתי עם עצמי אם האתגר הזה עדיין מעניין אותי ואם אני עושה אותו בשבילי או בשביל אורי או בשבילך.
היה לי חשוב לוודא כל פעם מחדש (ושלומית המסכנה תעיד) שאני ממשיכה בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד אחר.

נראה לי שזהו בינתיים, מספיק מסקנות לשנה אחת, לא?
אני לא רוצה לשעמם אותך יותר מדי.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהוציאה השבוע שיר יפיפה ורגיש, מאוד התרגשנו לשמוע אותו.
👓 למקורצצת שהשיקה קבוצת פיילוט לקורס חדש שהיא עובדת עליו - סחתיין שהבאת כ"כ הרבה נרשמות, אנחנו בטוחות שהקורס הסופי יהיה מדהים.

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.
סוף שבוע 51: 143 ס"מ. השבוע הגיעה סופסוף הגומיית מתיחה שהזמנתי לי והיא פשוט תענוג, אני ממש נהנית ממנה. כמו כן, אני מרגישה שהמדידה החדשה הרבה יותר משקפת ומספקת ומאוד שמחה ששיניתי את הצורת מדידה.
סוף שבוע 52: 145 ס"מ, או וואו הגומיה הזו עובדת ממש טוב! אני גם נהנית לשבת איתה כי זה מצריך פחות כוח ריכוז, אני יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי שאני נמתחת. למעשה פה אנחנו גם סוגרים שנה שלמה של מתיחות - כל הכבוד לי!
​סוף שבוע 53: 146 ס"מ. אני אוהבת את השיטת מדידה החדשה. חשבתי לכתוב ניוז על מסקנותיי משנה של מעקב אחרי השפגאט, זה יעניין אותך?
סוף שבוע 54: 147 ס"מ. ממשיך להתקדם בקצב יפה, אני מבסוטה השבוע. ביקשו ממני לינק לגומיה אז אני מצרפת אותו פה למקרה שהתביישת.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
​יעד מס 2: 180 ס"מ ​
​יעד מס 3: 190 ס"מ​
יעד מתוקן: 150 ס"מ

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯