​

הו, שלום לך,

לפני שנים רבות, כשהייתי ועד בית (אוי כמה נחמד זה לא להיות ועד בית יותר), גיליתי, באופן לא מפתיע, שנורא קשה לאסוף כספי ועד.
כן כן, גם אצלנו בבניין.
אפילו שהיו מעט דירות, הסכום לא היה גדול והוא נגבה רק פעם בחצי שנה.
מסתבר שזו ציפייה ממש מוגזמת שכל עשרת השכנים ישלמו לפני שהחצי שנה הזו מסתיימת, ללא נדנוד מאסיבי שלי.
מכיוון שאת שירותי הנדנוד שלי אני מספקת תמורת תשלום, ולא הייתי מוכנה להמשיך לתרום אותם לועד, החלטתי שאני לא מוכנה להסתפק במצב הזה ושאני חייבת לשפר אותו.

אז החלטתי לעשות ניסוי בבני אדם.
​בשלב א', תליתי שלט בלובי של הבניין שבו הבטחתי שמי שישלם דמי ועד יקבל מדבקה.
מתחת לכיתוב היתה טבלה עם שמות הדיירים וכולם ראו בדיוק מי שילם, לפי המדבקה.
כדי לתת דוגמא אישית, ולעשות לכל השכנים חשק, הדבקתי ליד השם שלי מדבקה נוצצת ויפה. שכולם יראו ששילמתי ושזה היה שווה את זה.
וחיכיתי.
וכפי ששיערתי, משהו בשילוב של השיימינג הפומבי והצחוקים הניע אותם לשלם תוך פחות מחצי שנה (חודש פחות אבל מי סופר) וללא קרצוץ מצידי בכלל.
הלוח התמלא מדבקות יפות ונוצצות ואני הייתי מרוצה מעצמי.
​אך זה לא סיפק אותי.
​כי בחלום שלי דמיינתי את עצמי תולה את השלט, את כל השכנים משלמים תוך שבועיים ואותי שוכחת מכל הארוע עד מועד התשלום הבא.

לכן, יצאתי לשלב ב', ואז ג', ואז ד'. מידי חצי שנה שיפצרתי ושדרגתי את השלטים והפרסים.
ניסיתי סוגים שונים של מדבקות, מסטיקים, כל מיני שטויות שקונים במקס סטוק.
העסק התחיל להתייקר.

בשלב מסויים הבדיחות והמדבקות המופלאות שלי הפסיקו לעבוד, השכנים הפסיקו להתבייש וחיו בשלום עם זה שאין להם מדבקה בטבלה וכולם רואים.
לא התייאשתי.
אני קרציה חדורת משימה. ברור שלא אוותר.
ולכן בשלב ה' החלטתי לנקוט בגישה שונה לגמרי, להפוך את המטרה שלי לקבוצתית.
​אז כתבתי שלט חדש:
​"במידה וכולם ישלמו עד תאריך X נוכל לממן פעילות ייחודית לבניין בהופעת הפתעה שתתקיים בלובי"
וחיכיתי.
הרעיון היה שהשכנים יחושו מחוייבות לקבוצה ולכן ישלמו מהר יותר.
כי אף אחד לא רוצה להיות זה שבגללו כולם נדפקו, לא?

לא ייאמן (סתם, ברור שיאומן), כולם שילמו תוך שבועיים!!!
המשימה סופסוף הוכתרה בהצלחה!
וכמובטח, יום אחרי התשלום האחרון עדכנתי את השלט:
"תודה לכל מי שעזר לגרום לזה לקרות! אתמול בחצות התקיימה בלובי הופעה של ביונסה. איזה כיף לכל מי שהגיע וצר לי על מי שפספס, ננסה לפצות בעונה הבאה."
לא ברור אם זה הפך אותי לועד בית האהובה ביותר בבניין או השנואה ביותר. אבל זה ללא ספק הפך אותי לועד בית המצליחה ביותר במשימת הגבייה הסיזיפית. או לפחות המשקיעה ביותר.

ונכון שזה סיפור משעשע, אבל כמסורת הניוז הזה יש לי בשבילך גם כמה מוסרי השכל לקחת ממנו:

🍒אם כולם מתנהגים אותו דבר אז הבעיה אינה בהם.
אפשר לבוא בטענות לשכנים, אבל זה לא יקדם אותי לשום מקום. מאחר וממילא אני לא יכולה להחליף את השכנים, נשאר רק להחליף את השיטה.
​
🍐 אין טעם להמשיך לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות.
אלברט איינשטיין אמר את זה קודם, אמנם, אבל מוחות גדולים חושבים דומה. צריך לנסות ולשנות את השיטה עד שמוצאים שיטה שעובדת.
​
אני אמנם כבר לא גרה בבניין הזה יותר, אבל השבוע קיבלתי הודעה משכנתי לשעבר:
"לעולם לא נשכח את ההופעה של ביונסה בלובי"
​באופן מפתיע, דווקא אני כן שכחתי ממנה. לגמרי. ​
אבל אני מקווה שהיא נזכרת בהופעה המופלאה הזו בכל פעם שהיא צריכה לשלם ועד בית ושהזכרון הזה גם עוזר לה לשלם בזמן.
​
אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב מצרפת לך שתי דוגמאות לשלטים הנהדרים שתליתי כוועד בית, בחיי שכיף איתי בבירוקרטיות:

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצץ שחרש לקראת בחינה גדולה הרבה מעבר למה שהוא בד"כ לומד והצליח בה בגדול! אנחנו מאמינות בך ומחזיקות אצבעות לקראת הראיון.
👓 למקורצצת שהמשיכה לשתות את השני ליטר שלה אפילו בזמן שהילדה שלה חולה! לא האמנת שקרצוץ ביום כזה יהיה אפשרי אבל זכרת שחשוב לשים את המסכה קודם כל לעצמך.

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.
סוף שבוע 51: 143 ס"מ. השבוע הגיעה סופסוף הגומיית מתיחה שהזמנתי לי והיא פשוט תענוג, אני ממש נהנית ממנה. כמו כן, אני מרגישה שהמדידה החדשה הרבה יותר משקפת ומספקת ומאוד שמחה ששיניתי את הצורת מדידה.
סוף שבוע 52: 145 ס"מ, או וואו הגומיה הזו עובדת ממש טוב! אני גם נהנית לשבת איתה כי זה מצריך פחות כוח ריכוז, אני יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי שאני נמתחת. למעשה פה אנחנו גם סוגרים שנה שלמה של מתיחות - כל הכבוד לי!
​סוף שבוע 53: 146 ס"מ. אני אוהבת את השיטת מדידה החדשה. חשבתי לכתוב ניוז על מסקנותיי משנה של מעקב אחרי השפגאט, זה יעניין אותך?

יעד מס 1: 170 ס"מ​
​יעד מס 2: 180 ס"מ ​
​יעד מס 3: 190 ס"מ​
יעד מתוקן: 150 ס"מ

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯