אין לי מסר הפעם 🕷💜 (פרסומת)


יש זמנים בחיים שבהם כל מה שנותר זה להרגיש

הו, שלום לך,

כן, טוב, היה שבוע קשה.
נורא.

וניסיתי לכתוב ניוזלטר עם איזשהו מסר כלשהו שאפשר לזקק מהשבוע הזה, על איך עובדים בזמן נורא שכזה, כשנופלים לך טילים על הראש וכשאנשים נהרגים כל יום.
ואז קיבלתי ניוזלטר של קולגה שהתחילה להסביר איך היא מתמודדת עם המצב ועובדת בכל זאת.
ואז נפל טיל על סורוקה.
ואז הבנתי.
לא בכל מצב צריך לעבוד.
וזה יהיה המסר היחידי שיש לי לומר לך השבוע.

ובכל זאת אני אספר לך על המקורצצים שלי, כפרה עליהם, שנאחזים.
הם ואנחנו - זה החוסן.
חלק מהם עובדים חיונייים וממשיכים בכל הכוח, חלק אחר, בעלי עסקים שמנסים להשאיר את הראש מעל המים, דוקטורנטים שלא מבינים למה המחקר שלהם עדיין מעניין מישהו, הורים ובעיקר אמהות שתקועות עם ילדים בבית ומנסות להבין איך הן אמורות לעבוד תוך כדי מהבית.
וכן, יש גם את אלו שניצלו את הזמן הזה כדי לקדם פרוייקטים שחיכו מלא זמן - לסדר פינות בבית, לבנות את האתר, למנף את זה שהמשק מודמם.
חוסן מעורר הערצה.

ואני מרגישה שדרך ההכרות עם כל כך הרבה מקורצצים אני מקבלת קצת הצצה לתוך העם שלנו ורואה את כל הקצוות - אלו שחושבים שכדאי להלחם ואלו שלא, אלו שמפחדים ואלו שחושבים שכל הכבוד לנו, אלו שברחו מהעיר ואלו שנשארו ונאחזים בה.
ואני אוהבת את כולם.
ורק רוצה שיהיה לנו טוב פה כבר.
כי מגיע לנו.

מגיע לנו להתעסק בשטויות ובדוקטורטים שאף אחד לא יקרא ויצירות אומנות לקהל של חמישה אנשים.
מגיע לנו לצאת לבלות ולחיות ולהנות.
מגיע לנו לעשות בירוקרטיות מעצבנות שלא קשורות למס רכוש.
מגיע לנו לא לדאוג שטיל יפול על הילדים שלנו כשהם חוזרים מבית ספר.
ומגיע לנו לדעת שהבית שלנו הוא מקום בטוח.
שאפשר לישון בשקט ושרק השעון מעורר יעיר אותנו.

מגיע לנו חופש.
חופש ממלחמות.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהצליחה לא לעשן למרות כל הלחץ של הטילים! מדהימה שאת! 190 יום! הישג מטורף! בקרוב תוכלי לקנות למבורגיני.
👓 לכל המקורצצים כולם - למקורצצת שעבדה על המצגת שלה ולמקורצץ שהמשיך עם הניסוי מעבדה, לזו שהכינה ארוחת בוקר לילדים, לזו שהספיקה לרוץ לממ"ד מהגינה בזמן, למקורצץ שעובד בסופר אפילו שהוא פוחד לצאת מהבית, להוא שפענח משהו חשוב בקוד שלו, להוא שהאכיל את הטלאים שלו, לזו שעבדה מהבית והצליחה לעבוד שעה שלמה רצוף ולהיא שעזרה לישראלים לחזור לארץ והאחת שלומדת למבחנים שלא בטוח שיקרו והאחת עם חרדה חברתית שהמקלט שלה עמוס באנשים ועוד ועוד ועוד.

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.
סוף שבוע 51: 143 ס"מ. השבוע הגיעה סופסוף הגומיית מתיחה שהזמנתי לי והיא פשוט תענוג, אני ממש נהנית ממנה. כמו כן, אני מרגישה שהמדידה החדשה הרבה יותר משקפת ומספקת ומאוד שמחה ששיניתי את הצורת מדידה.
סוף שבוע 52: 145 ס"מ, או וואו הגומיה הזו עובדת ממש טוב! אני גם נהנית לשבת איתה כי זה מצריך פחות כוח ריכוז, אני יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי שאני נמתחת. למעשה פה אנחנו גם סוגרים שנה שלמה של מתיחות - כל הכבוד לי!
סוף שבוע 53: 146 ס"מ. אני אוהבת את השיטת מדידה החדשה. חשבתי לכתוב ניוז על מסקנותיי משנה של מעקב אחרי השפגאט, זה יעניין אותך?
סוף שבוע 54: 147 ס"מ. ממשיך להתקדם בקצב יפה, אני מבסוטה השבוע. ביקשו ממני לינק לגומיה אז אני מצרפת אותו פה למקרה שהתביישת.
סוף שבוע 55: 148 ס"מ, אני מבסוטה.
סוף שבוע 56: אז מכיוון שאנחנו ברילוקיישיין מלחמה אצל גיסתי המהממת בצפון הרחוק - אומנם לקחתי את הגומייה ואני נמתחת אבל אין לי איך למדוד פה אז כולנו נשאר מסוקרנים.

יעד מס 1: 170 ס"מ
יעד מס 2: 180 ס"מ
יעד מס 3: 190 ס"מ
יעד מתוקן: 150 ס"מ

תמיד רצית לנסות את הקרצוץ ופחדת?
אולי זה לא בשבילך?
אולי זה בדיוק מה שיפתור לך את הבעיות בחיים?
הדרך המהירה לגלות את התשובה:

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!

לקריאה נוחה בדפדפן

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את ה
לינק הזה שיקראו


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

אני לא מאמינה שהוא מנסה להכריח אותי לעשות את זה אז שוב אני מוצאת את עצמי שולחת לך ניוז שנראה לי שהוא כבר לא רלוונטי לכלום. הוא נכתב כמובן לפני יום חמישי וכרגע, בזמן התזמון, אני יושבת ומחכה לראות אם צריך ללכת למקלט. ואני מניחה שהחוסר ודאות הזה ימשיך לאפיין את המציאות שלנו עוד לא מעט אז החלטתי לשלוח אותו כמו שהוא כדי לספק לך ולי קצת אסקפיזם. אז איפה שלא תפסתי אותך עם הניוז הזה, מקווה שהוא יצליח לנחם ולתת תחושה של חיים נורמליים.ומי יתן ונעבור הכל בשלום וגם הניוז של שבוע הבא יתעסק בעניינים...

אם היתה תחרות בקטגוריה הזאת, היינו מגישות אותו הו, שלום לך, "הילה, זה הניוז הכי משעמם שהיה לנו עד היום""לאאאאא אני בטוחה שהיו משעממים ממנו"שלומית ואני לא הצלחנו להחליט: האם הניוז הזה משעמם כי חסר לו סיפור פיקנטי בהתחלה? או שהתובנות שלו צפויות מדי?אבל אני שאלתי אם זה מעניין אותך לשמוע את מסקנותיי מתיעוד השפגאט, ומבול התגובות אותת לי שכן. אז כנראה שאין ברירה - ניוז מסקנות חייב להיות פה. וניוז מסקנות הוא לא בהכרח מפתיע. יש שיאמרו גם לא מעניין. אבל הוא כן חשוב.כי חשוב לעצור ולהסתכל לתהליכים...

סיפור נהדר מהעבר עם מוסר השכל עוד יותר נהדר הו, שלום לך, לפני שנים רבות, כשהייתי ועד בית (אוי כמה נחמד זה לא להיות ועד בית יותר), גיליתי, באופן לא מפתיע, שנורא קשה לאסוף כספי ועד. כן כן, גם אצלנו בבניין. אפילו שהיו מעט דירות, הסכום לא היה גדול והוא נגבה רק פעם בחצי שנה. מסתבר שזו ציפייה ממש מוגזמת שכל עשרת השכנים ישלמו לפני שהחצי שנה הזו מסתיימת, ללא נדנוד מאסיבי שלי. מכיוון שאת שירותי הנדנוד שלי אני מספקת תמורת תשלום, ולא הייתי מוכנה להמשיך לתרום אותם לועד, החלטתי שאני לא מוכנה להסתפק במצב...