אה, וואלה, זה שבוע הבא 🕷💜 (פרסומת)


איך לא שמתי לב לזה

הו, שלום לך,

ואז פתאום שמתי לב ששבוע הבא יש לי יומולדת.
כאילו, ידעתי שיש לי יומולדת כי יש מבצעי בלאק פרידיי, שתמיד מסמלים את תחילת עונת יום ההולדת שלי, וכן חיכיתי וציפיתי לחג היומולדת וחשבתי איזה מתנות לנצל ואיזה לא.
אבל לא באמת התעסקתי בזה ששבוע הבא יש לי יומולדת.
ניסיתי לחשוב מה היומלדת הזה אומר לי השנה ולא עלתה לי שום מחשבה מעניינת. סתם עוד מספר, 44.
אז אמרתי טוב, נראה לי שאני פשוט אעבור הלאה.
והחלטתי לא לכתוב לך על זה בניוז.

אבל אז, לגמרי במקרה, מצאתי את עצמי צועדת ברחובות תל אביב עם הרים של בלונים.
פשוט ביקשו ממני להביא מלא מלא בלוני הליום להצגה שאוליביה השתתפה בה (בפסטיבל בקאמרי, אם יורשה לי להשוויץ).
וכך צעדתי לי ברחוב, מחזיקה זר בלונים ענקי שלא היה מבייש חבורת בנות 16 בדרך לחגוג בקפולסקי של הניינטיז.
וכמעט כל מי שעבר מולי אמר לי מזל טוב.

בהתחלה עניתי לכל אחד ״זה לא שלי״, מידי פעם הוספתי השווצה "זה לקאמרי, הבת שלי מופיעה שם". אבל בשלב מסויים הרגשתי שבגלל שבשבוע הבא יש לי יומולדת אז אני יכולה להנות מהברכה הזו בנחת.
בסופו של דבר, עמלתי וסחבתי, והברכה הרי באמת כוונה אלי.
והתחלתי לענות ״תודה״.
כי אולי השבוע הבלונים לא באמת שלי אבל שבוע הבא אין סיבה שלא יהיו שלי.

מסתבר שיש המון אנשים מחונכים ומנומסים שמברכים אנשים זרים במזל טוב.
וככל שיותר אנשים אמרו לי מזל טוב ככה גם הרגשתי בעלת מזל טוב.
ועם כל אדם שבירך אותי נהייתי יותר ויותר שמחה לגבי זה שיש לי יומולדת.
ופתאום התחלתי להרגיש חגיגית.

הגעתי ליעד בשלום ומסרתי את הבלונים לבעליהם החוקיים, אבל למרות שנפרדתי מהם ההרגשה הטובה נשארה.
כאילו ההליכה הזו ברחוב היתה מן אירוע, טקס חגיגי כזה.
ופתאום הבנתי ממש, בגוף ולא בתאוריה, איך טקסים מכניסים אותנו למיינדסט של מה שאנחנו רוצים להרגיש.

וחשבתי על עוד טקסים שיש לנו בחיים.
ולא רק טקסים גדולים ומשמעותיים, כמו יום הולדת, או קבלת דרגה, או אוסקר.
אלא טקסטים יומיומיים כאלה, שייצרנו לעצמנו בלי יותר מידי מחשבה.
למשל הטקס של להכין את הקפה לפני פגישה בזום.
או הטקס של להתעורר בבוקר מהשעון ולקלל אותו, ואז לקום בכל זאת.
או הטקס של לפני היציאה מהבית, שמריצים בראש את הדברים שצריך לקחת.

איזה מהטקסים שהמצאתי לעצמי עושים לי טוב, ואיזה פחות? אילו עוד טקסים אני יכולה להוסיף לעצמי לחיים? ואם אני אלך עם בלונים ברחוב פעם בשבוע - האם זה ישמח אותי שוב ושוב שיאמרו לי מזל טוב ויחייכו אלי? או שמתישהו זה יתחיל להמאס לי?
אולי אני אנסה את זה.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב אפשר בהחלט לברך אותי מראש ליום ההולדת שלי, וכל המרבה הרי זה משובח. ניסיתי את זה ביום שלישי וזה עבד מצויין.

נ.ב.ב ל"קרציה מפולניה" אין מבצעי בלאק פריידי כי אני לא מאמינה בלעודד אנשים לרכוש בעזרת הנחה.
אם רוצים או צריכים משהו, קונים. ואם לא אז לא. זה נכון במיוחד לשירותי קרצוץ.
אנחנו מעולות מידי במה שאנחנו עושות מכדי לקבל לקוחות שקנו רק כי "היה במבצע". אנחנו לא שטויות מסין!
אז אם לדעתך שירותי הקרצוץ יכולים להועיל לך (והם כבר הועילו מאוד למאות מקורצצים), הנה לך לינק לרכישת שירותי קרצוץ במחיר מלא.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהמשיכה להקפיד על 2 ליטר ביום אפילו שהיתה חולה (תכלס זה הכי חשוב כשחולים) - רפואה שלמה מכולנו!
👓 למקורצצת שאחרי דחיונים רבים, והרבה קרצוצים בעניין רחיצת כלים, סוף סוף בשעה טובה קנתה מדיח! תתחדשי ושמחות בשבילך.


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

לקריאה נוחה בדפדפן

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

אפילו שזה מאוד נחמד מצידי הו, שלום לך, "אני לא זוכר שאמא שלי ישבה איתי ועזרה לי בשיעורי בית כל כך הרבה כמו שאת יושבת איתה.""נכון, גם איתי לא ישבו, וברוך ה' יש לי ממוצע 80 להוכיח את זה".אוליביה, לעומתי, התחילה השנה ביה"ס רגיל ולא היה לה ציון אחד מתחת ל-95. נחת. לתפיסתי, אמהות אמורות לעזור לילדים שלהם. אבל זה גם נכון שאוליביה מעסיקה אותי לא מעט. אפשר לחשוב שאני עובדת אצלה.ויש רגעים שהיא מסתכלת עלי בעיניים הגדולות שלה, מעפעפת כאילו היא נסיכת דיסני, ומבקשת שאני אפסיק לקרצץ, או לעבוד, או לעשות את...

אבל לגמרי שווה את זה, סיפור מרתק הו, שלום לך, אני מודה. החטא שלי היה סקרנות. בניוזלטר אחר, שאני מאוד אוהבת וסומכת עליו, עם המלצות מגניבות, היה לינק לאפליקציה בשם poke. הקלקתי. הגעתי לשיחת ווטצאפ, שהזמינה אותי לשאול (באנגלית. מתרגמת עם חרות אומנותית):"אז מה זה poke בכלל?"מיד נעניתי: "אה! עוד אחת סקרנית הגיעה אלי! ברור שתרצי לדעת אבל את צריכה להרוויח את הידיעה הזו. קודם כל תרשמי לאפליקציה, אח"כ נדבר." וכדי להראות לי שהוא לא סתם מתלוצץ הוסיף שאם אני רוצה לשנות את השעות לשעון ישראל הוא ישמח לעשות...

בחיי שחשבתי שזה מה שאני עושה הו, שלום לך, "אני רוצה שתפסיקי לסמן את התנועות ותתחילי לרקוד".בהיתי בתות, המורה לריקוד שלי, דרך טיפות הזיעה שיצאו לי מכל מקום בגוף. לי זה לא הרגיש שאני מסמנת. "את הפסקת להתאמץ בשיעור, זה לא מוצא חן בעיני. את כל הזמן מפחדת שיתפס לך הגב או יהיה לך התקף לב. תפסיקי לפחד ותתחילי לרקוד."אני לוקחת פה קצת חירות אומנותית כי אני לא זוכרת את השיחה הזו מילה במילה, היא התרחשה לפני חמישה שבועות. מסתבר שמצאתי לעצמי אזור נוחות בשיעורים. בשנים הראשונות ל"קריירת" הריקוד שלי הייתי...