​

הו, שלום לך,

אני מודה שזו היתה החלטה לא חכמה כל כך.
זה סוף הסמסטר האחרון שלי באוניברסיטה.
​ויש לי דברים טובים יותר לעשות.
​ולמרות זאת התחלתי לשחק במשחק חדש (לא מגלה איזה).

במשחק קיבלתי חווה ואני צריכה לעבוד בה.
עד כאן נשמע רגיל.
אבל כאן זה בעצם מתחיל להסתבך כי יש המון (המון!) דברים לעשות בחווה.
צריך להאכיל את התרנגולות בכל בוקר, ולקטוף פטריות ולהשקות את הצמחים וללטף את החתול.
וחשוב מאוד גם לשים לו מים לשתות.
​ולא לשכוח לאגור מספיק אוכל לתקופת החורף כי בחורף לא צומח כלום.
​וכמובן שצריך ללכת לעיירה, למכור ולקנות כל מיני דברים, ואז ללכת למכרה ולאסוף שם אבנים מיוחדות שצריך להעביר למוזיאון ולעשות משימות ולדוג דגים ולהיות חברים של כל הכפר ועוד שלל משימות וגם להספיק לחזור לחווה לפני שהיום מסתיים כי אחרת נרדמים באמצע הכפר ואז יגנבו לך כסף וחפצים...
​אלוקים ישמור למי יש זמן לזה? זה מלא עבודה!
​ויש לי עבודה אמיתית, וגם עבודה של התואר להגיש!
אפילו שתיים.

נכנסתי ל-5 דקות אבל השעון מראה שעברה שעה.
וגם לא נחתי כי מתברר שיש לי יותר עבודה במשחק הזה מאשר בחיים.
לפחות במציאות אני יכולה לקנות ביצים ולא צריכה ללקט אותן בעצמי אחרי שליטפתי את התרנגולות והאכלתי אותן.

ובלי ששמתי לב או נתתי את הסכמתי גיליתי שאני מכורה.
​במשך הרבה מאוד משעות היום אני עושה משהו שלא מועיל לי במקום לעשות את הדברים שכן חשובים לי.
אני מבזבזת את המשאב הכי יקר שלי: זמן.

למרבה המזל, רק ביום שישי הורדתי את המשחק וכבר בשבת בצהריים חשדתי שיש פה בעיה.
ובראשון, אחרי שהזנחתי את כל חובותיי הלא קרצוציות כדי לשחק, הבנתי סופית.
ומיד קיבלתי כמה החלטות כדי להחזיר את המשחק למקומו הראוי בחיי, כלומר פעילות פנאי חביבה ולא שתלטנית.
ומאחר והללו עזרו לי מאוד לכן אני משתפת אותן פה איתך:

🌍 איפה:
החלטתי לשחק רק באייפד.
האייפד לא יוצא איתי מהבית בד"כ ולרוב אני משתמשת בו רק בזמני מנוחה. ככה המשחק לא נגיש לי אם אני לא מקבלת החלטה מודעת לשחק.
​
🕰️ מתי:
הגדרתי זמנים שמותר לי לשחק בו.
בחרתי לא לשחק לפני שהאיש שלי חוזר מהעבודה, שזה גם בערך הזמן בואני מסיימת לקרצץ ומסתיים יום העבודה. וגם בשעה שהגדרתי כזמן מנוחה, שזה כשעה לפני שהילדים חוזרים מהמסגרות.

⚖️ כמה:
דאגתי שהחלונות זמן האלו יהיו ממסוגרים. כשהילדים חוזרים הביתה אני חייבת להפסיק לשחק כדי לקבל את פניהם. כשהאיש בבית ורואה פרק של תוכנית זה הזמן שלי לשחק, כשהיא נגמרת הולכים לישון. ככה אני גם יכולה לשקוע בכיף וליהנות אבל גם יש לי מסגרת סגורה ואני יודעת מתי אני מסיימת לשחק ושאני לא אסחף.

🛠️ איך:
אני משחקת בנוכחות ולא כהסחה.
למשל, אם כשאני משחקת מגיעה חברה ללימודים לדבר איתי אז אני מכבה. או אם נכנסת שיחת טלפון. אם כבר אני משחקת, זה יהיה מתוך הנאה. וכל רגע במשחק, הוא כמו אוצר קטן של כיף.

🦙 למה:
הסיבה שאני משחקת היא כדי להנות, לא כדי להגיע לאיזה סוף מסתורי.
אני מזכירה לעצמי כל הזמן שהמשחק הזה אינסופי. להתקדמות בו אין ערך אמיתי, זה רק מנגנון שנבנה לתוך המשחק כדי שנהיה בו כמה שיותר. אבל אין באמת את מה "לנצח".

ואני מאמינה שחמש השאלות האלה יכולות לעזור לנו ליצור לעצמנו מסגרת טובה לפעילויות שיש להן נטיה לגלוש מחוץ לזמן שאנחנו רוצים להקדיש להן. כמו רשתות חברתיות, נטפליקס, נשנושים בין הארוחות, חדשות וכו.
אין לי שום רצון לשחק במשחק הזה כל היום.
המשחק הוא זה כמו החיים, וחיים יש לי מספיק.
​
אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב לא! אני לא מגלה את השם של המשחק.
נ.ב.ב שנה אזרחית חדשה נהדרת. מזכירה שזה לא זמן טוב לקבל בו החלטות, עדיף להתחיל בתאריך אחר.

​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שסיימה את הפרוייקט שלה והתחילה פרוייקט חדש השבוע, שכולל גם רשימת משימות חדשה. יישר כוחך!
👓 למקורצצת שהחמיאו לה בקורס הדיגיטלי שלה שהיא עומדת בכל מטלותיה בזמן! איך שזה מרגש אותנו שזה קורה בזכותנו!

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​