|
הו, שלום לך, כן, גם אותי טרגטו החודש למיליון תוכניות לשפר את עצמי. לא סתם אלא ב20 יום גג. עם הבטחות לשיפור שומט לסתות, ככה שהאקס שלי יתחרט על הרגע שבו הוא עזב אותי (סתם, זה אני עזבתי אותו). איכשהו, המשווקים מכירים אותי היטב. באמת דברים מפתים ביותר. לרוע מזלם של המשווקים המופלאים, למרות שזו תחילת שנה אצלם - אצלי אמצע הסמסטר האחרון לתואר השני השני. אבל כדי לא להרגיש שאני מפסידה משהו, פיתחתי מנגנון התמודדות מול כל ההצעות המפתחת האלו. וכשיגיע התאריך המיוחל והעבודה האחרונה תוגש בשעה טובה, כבר שריינתי לי זמן לשבת מול הרשימה. אני מאמינה בך! פינת כל הכבוד לך! "כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם! 👓 למקורצץ מהניוז הקודם, כן ההוא שאף פעם לא היה מבסוט מהעצמו, שהצליח סופסוף לומר שהוא מרוצה ממשהו שעשה בלי לסייג! בראבו. פייר, אני כבר חשבתי שזה לא יקרה והתרגשתי מאוד כשזה קרה. שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול. אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש. 🕯🕯 |
נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.
הו, שלום לך, פעם פעם, מזמן מזמן, בארץ רחוקה…סתם, בחיי הקודמים כעורכת וידאו, הייתי עורכת את התקצירים של "בפרקים הקודמים" בכל מיני טלנובלות. סליחה, דרמות יומיות.קראנו לזה לאסטים, מלשון last on. בעצם זה אומר לצפות בפרק החדש ולתזכר כל מה שרלוונטי אליו מפרקים קודמים.די מהר פיתחתי שיטה שמאוד הקלה על התהליך: תוך כדי צפיה בפרק חדש, כשעלתה סצנה עם דמויות מסויימות הייתי חוזרת אחורה לסצנה האחרונה שלהן ביחד, מוציאה את שני המשפטים הכי חשובים שיזכירו לצופה מה היה שם ואז עוברת לסצנה הבאה. תפקיד קליל ונחמד...
הו, שלום לך, אז שוב אנחנו כאן. השגרה מתה, תחי השגרה החדשה. שוב. באחת הפעמים שטיפסנו החוצה מהמקלט של הסנטר בשבת, והחזירו אותנו פנימה איך שראינו את האור, פתאום מד הצעדים שלי צלצל. הגעתי לכל המטרות שלי באותו יום. השעה היתה 15:00. מעולם עד אז לא הגעתי לכל המטרות שלי ליום (כיוונתי גבוה מדי כנראה).וחשבתי לעצמי כמה מצחיק זה, שאני יושבת ומנסה לבנות לעצמי שגרה שתעזור לי לצעוד ולהיות פעילה יותר והנה, יום אחד שהופך אותה וכבר אני מגיעה ליעדים שרציתי. בינתיים ברחנו צפונה, לבית עם ממד, והצעדים שלי צנחו...
הו, שלום לך, "נראה לי קצת שמאלה""ככה?"עמדנו והסתכלנו על התמונה החדשה מעל המיטה שלנו. פתאום היתה לי הארה!"תראה! עברנו לגור בניו יורק!!" אני מודה שבפעם הראשונה שהשתעשענו ברעיון לשים תמונה של ניו יורק מעל המיטה, זה החזיר אותי ישר לתקופה שרק הכרנו. אז ניו יורק היתה ה-חלום.בדיוק שנינו חזרנו משם וכולם תלו תמונות של ניו יורק בכל מקום. לפני שבוע, כשמצאנו תמונה שנראית כמו חלון שמביט לאמפייר סטייט, זה נראה כמו קטע מגניב ויצירתי. שזה כאילו חלון אבל לא באמת חלון. אבל שום דבר לא הכין אותי להרגשה הזו. אני...