רק אחד, נו 🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

למשימה בקורס פיתוח מנהיגות היו 4 שלבים:
1. לכתוב 3 חוזקות שיש לי.
2. לבקש מ-3 בני משפחה, 3 חברים ו-3 קולגות (כל אחד בנפרד) לומר לי גם הם 3 חוזקות שלי.
3. לבחון איזה חוזקות הם אמרו לי שלא זיהיתי בעצמי.
4. לכתוב על חולשה שלי. אחת.

היה לי שבוע לכתוב את העבודה.
מה היה הסעיף הכי קל לדעתך?
אני עוצרת שניה כדי לתת לך לנחש.
מה הדבר הראשון שידעתי שאכתוב מכל הסעיפים האלו בקלות?

מחכה
מחכה
מחכה
נו בטוח כבר הצלחת

בדיוק!
החולשה שלי.
כמובן.
מכל אלה זה הדבר הראשון שקפץ לי לראש.
ולא רק אחת, מן הסתם, היו המון.
לא קל לבחור.

אה, אמרנו שצריך גם חוזקות, נכון.
חוזקות?
טוב, נחרבש משהו.
על החולשות שלי אני יכולה לכתוב תזה שלמה.

ופתאום שמתי לב מה אני עושה. ובאותו רגע גם היה ברור לי שזאת לא רק אני.
הרבה יותר קל לנו לשים לב במה אנחנו לא טובים מאשר במה אנחנו כן טובים.
זה הגיוני, מן הסתם, כי מה שאנחנו לא טובים בו מפריע לנו כל הזמן. לעומת זאת, מה שאנחנו כן טובים בו פשוט עושה את העבודה שלו בשקט בחושך.

וחשבתי במיוחד על מקורצץ אחד, מוכשר וחכם, שפתאום קלטתי שמעולם לא אמר דבר אחד נחמד על עצמו.
בכ—ל הזמן שאנחנו מקרצצות לו.
תמיד הוא בא לעצמו בטענות.
שהוא איטי מדי, או מבזבז זמן, או שאם הוא כבר הגיש משהו בזמן אז הוא היה יכול להגיש אותו לפני שבוע וזה לא קרה כי הוא ככ הרבה ברשת וכן הלאה.
וכמובן שמייד כששמתי לב לזה, הבנתי שזה בכלל לא מוצא חן בעיני.

אז יצרתי תרגיל במיוחד בשבילו:
בכל יום אני מתעקשת שיאמר לי משהו אחד שהוא שמח שעשה.
אני עוד לא חשה שהצלחנו ושחל שיפור משמעותי, אז אני לא משוויצה בו עדיין כהצלחה מסחררת. אל דאגה מר מקורצץ, יש לי סבלנות.
מה שכן, חשבתי שזה יכול להיות אתגר טוב גם בשבילך.

אז השבוע אני מזמינה אותך לכתוב, אפילו פעם אחת אבל רצוי כל יום, על משהו אחד שעשית טוב, כמו שצריך.
זה יכול להיות משהו שמגיע לך כל הכבוד עליו, או סתם משהו שיצא מוצלח, או אולי אפילו תודה לעצמך, גם אם היא קטנה נורא.
וכמובן, לשלוח אלי.

המטרה באתגר היא הפרגון העצמי, לא המדד האובייקטיבי של הדבר.
כן חשוב שזה ינוסח באופן חיובי בלבד. בלי סייגים ו"אם רק הייתי מכבה את הפלאפון קודם הייתי מספיקה עוד 20 עמודים בתזה". אנחנו מסתכלים על מה שכן קרה, לא מה שלא.
המטרה היא להתאמן בלספר על עצמך דברים טובים.

טוב, יאללה, אני מחכה לשמוע, נו.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב ובהזדמנות זו, תודה לכל אלו שביקשתי מהם את החוזקות שלי ונתנו לי אותן ביד נדיבה ביותר! גרמתם לי להרגיש מאוד מיוחדת ואהובה. תודה!!!

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שמקפידה לעשות את כל הבדיקות שהיא צריכה ולעקוב אחרי מה שצריך, ראינו אותך והתרשמנו.
👓 למקורצצת שסיימה לבדוק את כל המטלות לפני כל המתרגלות האחרות בפקולטה! אין אין, מתה על הרגעים האלו. גאווה קרצייתית שלמה!


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

לקריאה נוחה בדפדפן

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, "המממ אני אשקול שוב אם להקשיב לכל מה שאת כותבת בניוזלטר הזה"כן, ככה. חצוף ביותר.מסתבר שאי אפשר לומר דעות לא פופולריות בימינו. כן, אני הילה מיכוביץ סיטון, הקרציה מפולניה הראשונה לשמה, ואני חושבת שצריך לתת לילדים מסכים מגיל אפס ולא להגביל אותם. אף פעם. שני ילדים גידלתי בשיטה הזו. שניהם כבר מספיק גדולים כדי להעיד על התוצאה. לאף אחד מהם אין שום בעיה לשים את הפלאפון שלהם בצד כשצריך. ולפעמים גם כשלא צריך.בזמנם הפנוי הם: 📖 קוראים ספרים (הגדול) 🎹 מתאמנים בפסנתר (הקטנה) 👥 נפגשים עם חברים💻...

הו, שלום לך, "אני לא מבינה למה קיבלתי רק 95 אם בכל המבחנים הציון שלי היה יותר מזה."מכירים את זה שהילד מביא תעודה שהכל 95 ומעלה וההורים שואלים למה לא 100?אז כזה, רק הפוך. אוליביה קיבלה תעודה ראשונה בבית הספר החדש. תעודה מצויינת, יש לציין. ולמרות זאת היו לה טענות. "במקצוע הזה קיבלתי 85 בעבודה, ובמצגת הוא אמר שהייתי מעולה. המורה אפילו בא אלי במיוחד אחרי השיעור כדי לומר לי את זה! אז למה קיבלתי רק 80 בתעודה??" לא נותר לי אלא להנהן בהסכמה. הילדה צודקת. ונכון שהתעודה מעלפת אבל באמת - למה?מאז שנכנסה...

הו, שלום לך, וככה פתאום סיימתי את הלימודים. אני יודעת, לך זה עבר מאוד מהר. אבל לי זה הרגיש כמו נצח. לא כי לא נהניתי, היו כמה קורסים שהיו פוקחי עיניים ותרמו לי רבות. פשוט כי הרבה מאוד זמן התרגלתי שאין לי זמן, כי אני צריכה ללמוד. וכל הזמן אמרתי לאנשים שאין לי זמן, כי אני צריכה ללמוד.ועכשיו פתאום יש. פתאום כשאמא שלי מזמינה אותי לקניון אני יכולה לבוא. כשאורן מזמינה אותי לקפה אני יכולה לבוא.כששלומית בארץ ומציעה לי להצטרף אליה ולעבוד על הניוז בלייב + כוס קפה וארוחת בוקר, אני יכולה לבוא.כי אין לי...