הו, שלום לך,

"אני לא מבינה למה קיבלתי רק 95 אם בכל המבחנים הציון שלי היה יותר מזה."
מכירים את זה שהילד מביא תעודה שהכל 95 ומעלה וההורים שואלים למה לא 100?
אז כזה, רק הפוך.

אוליביה קיבלה תעודה ראשונה בבית הספר החדש.
תעודה מצויינת, יש לציין.
​ולמרות זאת היו לה טענות.
​"במקצוע הזה קיבלתי 85 בעבודה, ובמצגת הוא אמר שהייתי מעולה. המורה אפילו בא אלי במיוחד אחרי השיעור כדי לומר לי את זה! אז למה קיבלתי רק 80 בתעודה??"

לא נותר לי אלא להנהן בהסכמה. הילדה צודקת. ונכון שהתעודה מעלפת אבל באמת - למה?
מאז שנכנסה לבית ספר החדש היא מאווווווד משקיעה. היא כנראה התלמידה היחידה בכיתה שעשתה את כל שיעורי הבית מתחילת השנה ולמדה לכל המבחנים. הציונים שלה מעולים וכל המורים מתים עליה.
ועם זאת, התעודות שלה ושל החברות שקיבלו ציונים נמוכים יותר, לא היו עד כדי כך שונות זו מזו.
פחדתי שטפיחת המציאות הזו על פניה תעשה נזק רב לחינוך הנהדר שלי ושכל התעודה הזו תוריד לה את המוטיבציה להשקיע בלימודים.

לשמחתי וגאוותי, עוד לפני שהספקתי להגיד משהו, אח שלה הגדול (שהוא גם בני בכורי החכם לא פחות) התנדב להכניס דברים לפרופורציות. "אוליביה, התעודה היא רק הצעת הגשה. עכשיו את צריכה לבקש שיסבירו לך מה עשית לא טוב ולהתמקח על הציון".
​אז היא נשמה לבטן.
​והתעצבנה שוב.
ונשמה עוד קצת.
ואחרי כמה ימים, כשהיתה רגועה, הלכה לאחד המורים ושאלה וקיבלה הסבר:
הוא הוריד 5 נקודות מהציון שלה כי היא לא משתתפת מספיק בשיעורים.
ועם הפידבק הזה היא חזרה לתעודה, הסתגרה איתה בחדר, קראה לעומק וראתה שזו הערה שחזרה על עצמה שוב ושוב.

לפתע יצאה מהחדר בהתרגשות כאילו היא ניוטון שזה עתה גילה את חוק הכבידה:
"אני החלטתי שאני הולכת ללמוד מהתעודה הזו!
אני הולכת להשתתף בכלללל השיעורים, ולומר שטויות כמו כל שאר הילדים,
​עד שימאס למורים לשמוע אותי!"​
אנחת רווחה.

ממש התרשמתי מהצורה שהיא בחרה להתמודד עם האירוע. ולא יזיק לכולנו ללמוד ממנה דבר או שניים.
היא לא פעלה מתוך כעס, היא חיכתה שהיא תרגע עד הסוף לפני שהיא פעלה וניגשה למורה שלה.
והיא זכרה שהביקורת של המורים היא לא נגדה, אלא נועדה לעזור לה להשתפר.
וכמובן, היא הפנימה שלהבין את זה זה לא מספיק ושהיא תצטרך עכשיו להתייחס לביקורת הזו ולהשתפר, וגם תכננה איך היא הולכת לעשות את זה.

ועוד מסקנה שהסקתי שחשובה לכל מי שמלמד ומלווה ילדים ואנשים באופן כללי:
פידבק מיידי זה חשוב.

לאורך המחצית התלמידים במגמת תאטרון הגישו הרבה תרגילים אבל לא קיבלו ציון.
​ובאסיפת הורים שמענו רק תשבוחות.
​אז אפשר להבין שהיא ציפתה לציון גבוה יותר והתאכזבה.

עכשיו, נכון שיותר כיף להחמיא, ולקבל מחמאות, כמובן.
אבל קשה מאוד להשתפר כשכל הזמן רק מחמיאים ולא אומרים לך באופן ברור מה הטעויות שלך.
לכן חשוב מאוד לא לשמור את הביקורת לסוף אלא לתת אותה תוך כדי התהליך.
אם היו נותנים לאוליביה פידבק עקבי ואמין לאורך המחצית היא היתה יכולה להשתמש בו כדי להשתפר. או לפחות מקבלת יותר בהבנה את הציון שלה. והדלת של החדר שלה לא היתה נסדקת.

ממש כמו בקרצוץ.
אנחנו כל הזמן נותנות למקורצצים פידבקים מיידיים.
כשהם מצליחים אז ברור שיש מחמאות,
אבל אם למשל אנחנו רואות שהם לא מצליחים לסיים את המשימות שלהם,
או, אם אנחנו רואות שיש משימה שתקועה כבר הרבה זמן,
​אנחנו מנסות להבין איתם איך אפשר לשפר את זה. ​
אנחנו גם מקשיבות לכל תירוץ, סליחה, סיבה 🙄,
שהם כותבים לנו ומנסות לעזור להם להבין אם היא מוצדקת או לא.

ככה זה אצלנו בעדה. לא נהוג לשמור בבטן את דעתנו.
לא לסוף חודש או סוף שבוע, או אפילו סוף יום.
אם אפשר לעזור למישהו לממש את הפוטנציאל שלו, למה לחכות עם זה?

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב למען הסר ספק: 95 ו80 הם ציונים מעולים ואנחנו הורים גאים מאוד ולא מאוכזבים בכלל.

נ.ב.ב. אם בא לך לקבל פידבק מיידי על משהו, רבוטה, העוזרת הוירטואלית שלנו, תשמח לבחון אותך ולתת לך מיד את המשוב שלה אם הקרצוץ מתאים לך או לא. זה לא מחייב ואפילו לא צריך לתת לה אימייל כדי שהיא תמסור את דעתה. היא אוהבת לחלק אותה לכל מי שרק מבקש, וגם למי שלא.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצץ שקיבל השבוע העלאת משכורת ובונוס שלטענתו הגיעו לו בזכות העבודה שלו איתנו! די, נו, אנחנו מסמיקות. סה"כ קצת קרצצנו. נשלח לך כתובת לשלוח לנו פרחים.
👓 למקורצץ שבאופן עקבי מסיים את כל הרשימות שלו! אנחנו ממש מתרשמות ממך כל יום, שתדע שזה לא מובן מאליו בכלל!

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​