לא מצליחה להבין 🕷💜 (פרסומת)


איך זה הגיוני? איך אדם בחברה המודרנית מתנהל ככה??

הו, שלום לך,

"לא הבנתי, אין לך רשימת משימות כללית?" שאלתי בהלם.
המקורצצת, הבאמת חמודה שלי, הקלידה מהעבר השני ומחקה והקלידה ומחקה.
חיכיתי וחיכיתי. עשיתי קפה וחזרתי. עדיין הקלידה.
קירצצתי. טיגנתי שניצלים. ושוב קירצצתי. עד שהגיעה ההודעה הסופית:
"לא".
הייתי בשוק.
ומסתבר שהיא לא היחידה.

מסתבר שהמון (המון!) אנשים סביבי מתהלכים להם בעולם בלי רשימת משימות.
זוכרים בראש את הכל.
או זוכרים מה שזוכרים. ומה שלא - לא קורה כי הוא נשכח.
לפעמים זה לא באמת חשוב.
ולפעמים זה מבאס לגלות שכל החברות שלך הולכות להופעה של נונו ובזמן ששכחת נגמרו הכרטיסים. נכון??? את יודעת מי את ואני לא אלבין את פנייך ברבים.

האמת הלא סודית ולא מפתיעה היא שאני מתנהלת עם רשימת משימות מאז ומעולם. אני לא זוכרת את עצמי בלי רשימה ואני ממש מתקשה להבין איך אדם בעולם המודרני מתנהל בלעדיה ולא מצביעים עליו ברחוב.
זה כמו להתנהל בעולם הקדמון ללא נבוט.
כמו ללכת ביוון העתיקה ללא סנדלים וטוניקה.
כמו לחיות בשנות ה20 בלי חור בגרביונים.
טוב הבנת את הרעיון.

אניווי.
אני בהלם אבל מסתבר שאני צריכה לומר לך את זה:
משימות צריך לרשום. ברשימה.
כן, גם את המשימות שלך צריך לרשום ברשימה.
וכן, זה התפקיד שלך לרשום אותם ברשימה, כי הן לא ירשמו את עצמן.
והרשימה המופלאה הזו צריכה להיות במקום שחוזרים אליו כל פעם כדי לראות מה צריך לעשות.

עכשיו, כמובן שיש לי עוד כל מיני הרחבות ורעיונות לאיך לנהל את הרשימה הזו. אבל לא אפרט עכשיו.
יותר חשוב לי, או אפילו הכי חשוב לי, להדגיש שחייבים רשימה.
כלשהי.

זה בסדר שהיא תהיה על דף.
זה בסדר שהיא תהיה באפליקצית רשימות.
יש לי אפילו אפליקציה שאני משתמשת בעצמי ולכן ממליצה עליה (ואם 100 אנשים עושים מנוי ללא תשלום דרך הלינק שלי אני מקבלת אותה חינם לכל החיים, אני כבר ב-51 אנשים, #רקאומרת).

אפשר גם כל רעיון אחר, העיקר שהכל יהיה במקום אחד שחוזרים אליו כל פעם.
ברגע שמנהלים רשימה קבועה קורים כמה קסמים:

  1. מתפנה מקום בזכרון של המוח. לא צריך לזכור משימות כי הכל רשום.
  2. נעלמות כל החרדות של "רק שאני לא אשכח".
  3. מתבצעות משימות - נשבעת לך (ואני לא נשבעת כמעט כל כלום, אבל על זה כן). אין כמו לרשום את זה ולראות את זה מול העיניים בשביל לגרום לדברים לקרות.

זהו.
סיימתי לנמק את המובן מאליו ואין לי יותר מה לומר בנושא.
אני חוזרת להיות בהלם.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שביצעה משימה מעצבנת שהיא דיחיינה במשך יותר מחודשיים. בסוף מגיע הרגע הנכון שאנחנו בשלים להתגבר על החסמים שלנו (או שאין ברירה אלא להתגבר). גאות בך ואיזה כיף זה למחוק את זה סוף סוף מהרשימה.
👓 למקורצצת ששרדה אבחון של ילד אחד במחלה וגם בת מצווה באותו השבוע, ואיכשהו הכל תקתק והיא לא ברחה מהארץ ולא השאירה את כל הילדים שלה לטפל בעצמם. אנחנו מעריצות אותך!

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.
סוף שבוע 51: 143 ס"מ. השבוע הגיעה סופסוף הגומיית מתיחה שהזמנתי לי והיא פשוט תענוג, אני ממש נהנית ממנה. כמו כן, אני מרגישה שהמדידה החדשה הרבה יותר משקפת ומספקת ומאוד שמחה ששיניתי את הצורת מדידה.
סוף שבוע 52: 145 ס"מ, או וואו הגומיה הזו עובדת ממש טוב! אני גם נהנית לשבת איתה כי זה מצריך פחות כוח ריכוז, אני יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי שאני נמתחת. למעשה פה אנחנו גם סוגרים שנה שלמה של מתיחות - כל הכבוד לי!

יעד מס 1: 170 ס"מ
יעד מס 2: 180 ס"מ
יעד מס 3: 190 ס"מ
יעד מתוקן: 150 ס"מ

יש לך שאלות על איך עובד הקרצוץ? מאיפה המשקפיים המגניבות שלי?

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!

לקריאה נוחה בדפדפן

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את ה
לינק הזה שיקראו


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

יש זמנים בחיים שבהם כל מה שנותר זה להרגיש הו, שלום לך, כן, טוב, היה שבוע קשה. נורא. וניסיתי לכתוב ניוזלטר עם איזשהו מסר כלשהו שאפשר לזקק מהשבוע הזה, על איך עובדים בזמן נורא שכזה, כשנופלים לך טילים על הראש וכשאנשים נהרגים כל יום. ואז קיבלתי ניוזלטר של קולגה שהתחילה להסביר איך היא מתמודדת עם המצב ועובדת בכל זאת.ואז נפל טיל על סורוקה. ואז הבנתי.לא בכל מצב צריך לעבוד. וזה יהיה המסר היחידי שיש לי לומר לך השבוע. ובכל זאת אני אספר לך על המקורצצים שלי, כפרה עליהם, שנאחזים. הם ואנחנו - זה החוסן. חלק...

אני לא מאמינה שהוא מנסה להכריח אותי לעשות את זה אז שוב אני מוצאת את עצמי שולחת לך ניוז שנראה לי שהוא כבר לא רלוונטי לכלום. הוא נכתב כמובן לפני יום חמישי וכרגע, בזמן התזמון, אני יושבת ומחכה לראות אם צריך ללכת למקלט. ואני מניחה שהחוסר ודאות הזה ימשיך לאפיין את המציאות שלנו עוד לא מעט אז החלטתי לשלוח אותו כמו שהוא כדי לספק לך ולי קצת אסקפיזם. אז איפה שלא תפסתי אותך עם הניוז הזה, מקווה שהוא יצליח לנחם ולתת תחושה של חיים נורמליים.ומי יתן ונעבור הכל בשלום וגם הניוז של שבוע הבא יתעסק בעניינים...

אם היתה תחרות בקטגוריה הזאת, היינו מגישות אותו הו, שלום לך, "הילה, זה הניוז הכי משעמם שהיה לנו עד היום""לאאאאא אני בטוחה שהיו משעממים ממנו"שלומית ואני לא הצלחנו להחליט: האם הניוז הזה משעמם כי חסר לו סיפור פיקנטי בהתחלה? או שהתובנות שלו צפויות מדי?אבל אני שאלתי אם זה מעניין אותך לשמוע את מסקנותיי מתיעוד השפגאט, ומבול התגובות אותת לי שכן. אז כנראה שאין ברירה - ניוז מסקנות חייב להיות פה. וניוז מסקנות הוא לא בהכרח מפתיע. יש שיאמרו גם לא מעניין. אבל הוא כן חשוב.כי חשוב לעצור ולהסתכל לתהליכים...