​

הו, שלום לך,

טוב אז יכול להיות שקצת נסחפתי כשאמרתי בבטחון "כן, בטח, האקסל עלי".
כה מטופש מצידי.
​קודם פותחים את האקסל ורואים מה יש שם. רק אז אומרים שהוא עלייך.
​לא הפוך.

האקסל למטלה החדשה בלימודים כולל 100,000 שורות ו74 עמודות.
אפילו גוגל שיטס צחק עלי כשניסיתי להכניס אליו את הגיליון ואמר לי שעם כל הכבוד, בגודל הזה הוא לא מתעסק. שאני אלך לחפש בתוכנות אחרות.
​רציתי למות. או לזייף מחלה לפחות.​
אבל התחייבתי כבר ואין ברירה.

אז אחרי שגוגל הפנה לי את הגב, עדיין הייתי אמיצה. אמרתי לעצמי שהוא סתם מגזים והמשכתי הלאה.
אבל אז התיישבתי לקרוא את ההוראות של העבודה. ופה נלחצתי.
מאיפה אני מתחילה בכלל לעשות לאקסל הזה סטטיסטיקה תיאורית?
​מאיזה נתון מתחילים בכלל?
​עשיתי כבר עבודות סטטיסטיקה בעברי ובכזו מורכבות לא נתקלתי. בכל זאת, סטטיסטיקאית אני לא.

והחלק הכי מורכב הוא שהעבודה קבוצתית.
חברים אחרים אמורים לשבת ולעבוד עם הניתוחים שלי. מה שאומר שאני קובעת את הטון להמשך, בלי שתהיה לי שליטה על מה שהם יעשו עם זה.
המון אחריות.

וזה כבר הכניס אותי לקפאון.
רק המחשבה שהם יקבלו את הנתונים ויגלגלו עלי עיניים של "למה היא עשתה ככה ולא ככה" ואולי אפילו יחזירו לי את זה לעוד מיליון עבודה - כל זה היה בשבילי טו מאץ.

אז כתבתי הודעה בקבוצה של הצוות שהסתבכתי. הם לא התרגשו. אז כתבתי עוד אחת לחוצה יותר. עדיין לא התרגשו.
בכל זאת, רק קורס אחד בתואר מאוד ארוך, מי ישמע.
​החלטתי לאמץ את הגישה ולהתמודד.
​הסתכלתי שוב על ההוראות ופתאום קלטתי שהמרצה לא ביקשה שנעשה סטטיסטיקה תיאורית להכ—ל, אלא רק למדדים שבחרנו להשתמש בהם.
מה שאומר שאני בכלל לא חייבת להשתמש בכל הטבלה.
לפחות לא ישר על ההתחלה.

אוקי.
כבר יותר סביר.

כמו שאני תמיד ממליצה, בחרתי מדד אחד בתור התחלה, רק אחד. את זה שהמרצה טענה שהוא הכי נפוץ. עשיתי את כל החישובים שלו. המחשב שלי לא ממש אהב את זה ונתקע כמה פעמים בדרך אבל בסוף הצלחנו.
והנה, יש לי חישוב אחד להראות לחברי הקבוצה. יש!
ופתאום שמתי לב שתוך כדי עבודה התחלתי להבין את הטבלה יותר לעומק.

ועם כל חישוב והעמקה לתוך הנוסחאות קיבלתי יותר ויותר בהירות לגבי הנתונים שלפני.
​ופתאום עלו לי עוד ועוד רעיונות למה אפשר לעשות ואיך אפשר עוד למדוד. ​
וברגע מסויים שמתי לב שאני ממש מבינה את ה"שפה" שלה ומבינה מה קורה בה. ובכלל לא מפחדת ממנה יותר. אפילו די עפה על עצמי.

זה הזכיר לי משהו.
כשלמדתי קולנוע, היה שיעור אומנות שהמרצה דיבר על "הגיון פנימי" שיש לכל מערכת.
שאם עומדים ומתבוננים מלא זמן מול כמה ציורים מאותו סגנון פתאום מבינים את ההגיון הפנימי שלהם.
ואחר כך יודעים לזהות עוד ציורים מהסוג הזה בצורה אינטואיטיבית.
​גם בלי שיסבירו לנו ממש את החוקים מראש.
ואז, כשמבינים את ההגיון הפנימי הזה, אפשר להתחיל להשתמש בו גם עבור עצמנו.
קצת כמו שפה.

הוא דיבר על זה בהקשר של ציורים פוסט מודרניים, אבל אפשר להשתמש בזה להרבה יותר דברים בחיים.
כי בעצם כל דבר חדש ומורכב שאנחנו ניגשים אליו הוא סוג של שפה חדשה שאנחנו צריכים ללמוד.
והדרך הכי טובה ללמוד את השפה הזו היא לשהות בתוכה.
​להיות מוקפים בה.
​ואחרי שנשהה בה מספיק זמן נתחיל להבין את ההגיון הפנימי שלה ונוכל להתחיל לדבר אותה.

ועכשיו כשהאקסל הזה לא גדול עלי, נותר רק לשכנע את המחשב שלי שהוא לא גדול גם עליו.
אנסה לפנות להגיון הפנימי שלו ובהצלחה לי.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב כמו שהאקסל שלי הציף אותי ככה הרבה פעמים רשימת המשימות מציפה ביותר. אני אישית משתמשת בשני פתרונות שונים כדי להתמודד עם הרשימות הארורות האלו - הראשונה היא שיטת המדיח הנהדרת שלי. היא לא פשוטה ללמידה אבל שווה את השקט הנפשי שהיא מביאה איתה. השניה היא אפליקציה בשם ריקליים שבוחרת עבורך את המשימה הבאה ומורידה את העומס המנטלי (הלינק הזה הוא לינק אפילאייט, חסר לי עוד מנוי אחד כדי לקבל אותה חינם לכל החיים, ההרשמה היא בחינם. האם האחד הזה יקרה היום? נגלה בקרוב).

​
​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהיתה צריכה לראות רופא ופשוט הלכה לרופא! בלי שנצטרך לשכנע אותה למה זה טוב לה! בלי שהיא תברבר לנו שעות על כמה זה יכול לחכות! פשוט הלכה ככה פתאום. כמובן שבסוף הכל היה בסדר אבל טוב שהלכת לבדוק!
👓 למקורצץ הכי ותיק שלנו שנפרד מאיתנו השבוע ומנסה להתמודד בכוחות עצמו. אנחנו מאמינות בך לחלוטין וגאות בתהליכים שעברת בזמן הזה! אל תשכח לקפוץ מדי פעם לטלגרם ולהשוויץ בהצלחות הנוספות שלך.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​