איזה הופעה מעולה 🕷💜 (פרסומת)


בא לי ללכת שוב כבר

הו, שלום לך,

פעם בכמה זמן אני צריכה לאוורר את הילה הגרופית.
השבוע, למשל.
אז היינו בהופעה של נונו, שוב*.
יש לה אלבום חדש והופעה חדשה שהיא וואו.

ועמדתי (יותר נכון קפצתי) שם והסתכלתי על האישה הצעירה הזו שולפת את החוכמה שלה על הבמה.
חוכמה שלרובנו לקח פי שתיים זמן ממנה ללמוד.
בחרוזים!
ב500 מילים לדקה!

יש לי הרבה לומר על האומנות שיש באישה הזו ובהופעה הזו, אבל אני מזכירה לעצמי למה באת לניוז הזה, ולכן אסתפק בחוכמה אחת שלה, שממש הייתי רוצה להעביר גם לך.
שיר אחד, אולי שמעת עליו, נקרא "תנו לי לשכב על הספה עם מגבת".
נונו שרה שם על, נו, הרצון שלה לשכב על הספה עם מגבת.
בקיצור הוא על הרצון לנוח.
(אני יודעת, אני יודעת. אני לא אמורה לאהוב את השיר הזה).

היא רוצה לנוח ממלחמות ומאזעקות וגם מהחיים, על הדרך.
והיא רוצה שבזמן שהיא נחה שישכחו ממנה, אבל שבשניה שהיא לא נחה, שיאהבו אותה.
שאיך שהיא מסיימת לנוח שיגידו לה:
"יו, את הכי הכי הכי הכי טובה, את ממש יכולה ומגיע לך!
לשכב עם המגבת, על הספה, צאי לדרך ופשוט תעשי את זה"
ומכיוון שנונו ביקשה כ"כ יפה בשיר, הקהל באמת שר לה את זה, בצעקות מטורפות.
והיא רק עמדה שם והתמוגגה.
גם אני הייתי מתמוגגת, מי לא רוצה שיצעקו עליו דבר כזה?

והרגע שהקהל צעק לנונו את המשפט מהשיר שלה היה רגע שנפל לי אסימון מאוד גדול על הקרצוץ.
פתאום הבנתי שזה בול מה שהמקורצצים שלי רוצים.
הם רוצים לנוח ושיגידו להם שזה בסדר.
עכשיו, כמובן, זו לא תובנה שלא ידעתי על המקורצצים בעבר.
נכון נכון, הם באים כי הם רוצים לסיים משימות.
אבל בתכלס הם רוצים שיגידו להם שהם נהדרים ושמותר להם לנוח.
כמו כולנו, לא?

אבל מה שקרה בהופעה זה שפתאום התובנה הזו קיבלה זרקור, והתבהרה לי עוד יותר.
ויום אח"כ, כשמקורצצת סיימה את המשימות שלה בשעה 16, ותהתה אם להוסיף משימות כי לא נעים לה לא לעשות כלום בערב - אמרתי לה "למה ככה? הרווחת את המנוחה הזו, הספקת היום מלא. יש לך רשות ממני לראות נטפליקס לתוך הלילה".
והיא שמחה!
ממש!

כי ביום יום שלנו, כל אחד מאיתנו הוא הכוכב של החיים של עצמו.
כולנו רוצים הערכה כשאנחנו עושים ושישכחו אותנו כשאנחנו נחים, ואז לא יבקשו מאיתנו כלום ויניחו לנו.
ושיגידו לנו:
"יו את (וגם אתה) הכי הכי הכי הכי טובה, את ממש יכולה ומגיע לך לשכב עם המגבת על הספה, צאי לדרך ופשוט תעשי את זה".
אבל חשוב לי לומר דבר אחד - לפני הציפייה מאחרים לומר לך את המשפט החשוב הזה - האדם הראשון שצריך לשכוח ממך בזמן מנוחה ולא לבקש ממך שום דבר הוא. יש לך תשובה? יש צורך ברמז? אם כן, אני מציעה ללכת ולהסתכל במראה.
כי איך נצפה מאחרים להניח לנו אם אנחנו לא מסוגלים להניח לעצמנו?

ואם לא הולך לך עם זה, אני מכירה קרציה אחת או שתיים שממש טובות בלתת לך אישור לנוח.
נונו, גם לך אני מאשרת.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב. אני לא מקבלת מנונו שום דבר וזו לגמרי המלצה מהלב על אמנית שאני מאוד אוהבת. ואפשר להאזין לאלבום המדהים שלה בספוטיפיי פה. נעמי, באמת שכל הכבוד לך.

נ.ב.ב אישור רשמי לנוח למי שצריך בעבודה.
*פעם קודמת שכתבתי לך על נונו.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שסיימה את כל רשימת המטלות שלה עד 16 והלכה לנוח. לא דחיינת כלום והרווחת ביושר מנוחה ונטפליקס נטול אשמה. את דוגמא ומופת.
👓 למקורצצת שסיימה השבוע לכתוב את הקורס שלה. נכון שזה לקח כפול זמן ממה שחשבת, אבל אנחנו חשבנו שהלו"ז המקורי שלך היה לא ריאלי וסתם יכניס אותך ללחץ. גאות בך שהקשבת לנו והרגעת את הקצב.

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.

יעד מס 1: 170 ס"מ
יעד מס 2: 180 ס"מ
יעד מס 3: 190 ס"מ
יעד מתוקן: 150 ס"מ

יש לך שאלות על איך עובד הקרצוץ? מאיפה המשקפיים המגניבות שלי?

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!

לקריאה נוחה בדפדפן

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את ה
לינק הזה שיקראו


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

יש זמנים בחיים שבהם כל מה שנותר זה להרגיש הו, שלום לך, כן, טוב, היה שבוע קשה. נורא. וניסיתי לכתוב ניוזלטר עם איזשהו מסר כלשהו שאפשר לזקק מהשבוע הזה, על איך עובדים בזמן נורא שכזה, כשנופלים לך טילים על הראש וכשאנשים נהרגים כל יום. ואז קיבלתי ניוזלטר של קולגה שהתחילה להסביר איך היא מתמודדת עם המצב ועובדת בכל זאת.ואז נפל טיל על סורוקה. ואז הבנתי.לא בכל מצב צריך לעבוד. וזה יהיה המסר היחידי שיש לי לומר לך השבוע. ובכל זאת אני אספר לך על המקורצצים שלי, כפרה עליהם, שנאחזים. הם ואנחנו - זה החוסן. חלק...

אני לא מאמינה שהוא מנסה להכריח אותי לעשות את זה אז שוב אני מוצאת את עצמי שולחת לך ניוז שנראה לי שהוא כבר לא רלוונטי לכלום. הוא נכתב כמובן לפני יום חמישי וכרגע, בזמן התזמון, אני יושבת ומחכה לראות אם צריך ללכת למקלט. ואני מניחה שהחוסר ודאות הזה ימשיך לאפיין את המציאות שלנו עוד לא מעט אז החלטתי לשלוח אותו כמו שהוא כדי לספק לך ולי קצת אסקפיזם. אז איפה שלא תפסתי אותך עם הניוז הזה, מקווה שהוא יצליח לנחם ולתת תחושה של חיים נורמליים.ומי יתן ונעבור הכל בשלום וגם הניוז של שבוע הבא יתעסק בעניינים...

אם היתה תחרות בקטגוריה הזאת, היינו מגישות אותו הו, שלום לך, "הילה, זה הניוז הכי משעמם שהיה לנו עד היום""לאאאאא אני בטוחה שהיו משעממים ממנו"שלומית ואני לא הצלחנו להחליט: האם הניוז הזה משעמם כי חסר לו סיפור פיקנטי בהתחלה? או שהתובנות שלו צפויות מדי?אבל אני שאלתי אם זה מעניין אותך לשמוע את מסקנותיי מתיעוד השפגאט, ומבול התגובות אותת לי שכן. אז כנראה שאין ברירה - ניוז מסקנות חייב להיות פה. וניוז מסקנות הוא לא בהכרח מפתיע. יש שיאמרו גם לא מעניין. אבל הוא כן חשוב.כי חשוב לעצור ולהסתכל לתהליכים...