​

הו, שלום לך,

״מותחן פסיכולוגי ממכר עם תפנית עוצרת נשימה״, כך היה כתוב על העטיפה.
המממ נשמע כמו ספר מעולה לטיסה שלנו לפראג.
​טוב יאללה, לקחתי.

כמו בכל פעם שאני טסה לחוצלארץ, גם הפעם החלטתי לקחת איתי ספר.
למרות שאני אף פעם לא קוראת אותם.
תמיד אני מעדיפה לשחק באיזה שטות בפאלפון או לראות טלויזיה בדקות המעטות שאנחנו לא מתרוצצים.
אבל אני תמיד לוקחת ספר, כנראה הרגל מפעם, לפני שהיו פלאפונים ונטפליקס.
גם כשאני יודעת שאני כנראה לא אקרא.

אבל הפעם - תפנית בעלילה.
​הפעם הזו התבררה כשונה.
לא רק שהתחלתי לקרוא את הספר אלא שאני אפילו מחכה להזדמנות לחזור אליו.
מדהים.

בוודאי שאלת את עצמך (ואותי) מה נשתנה הספר הזה?
אז מה ששונה היא העובדה שלאוליביה יש שיעורי בית לקרוא ספר באנגלית.
אני אסביר.

היא צריכה לקרוא 80 עמודים עד סוף החג ורק שבוע לפני סופו, באריזות לפראג, קלטתי שהיא אפילו לא התחילה. כן, זה מה שקורה כשיש לך כלל שהלימודים של הילדים באחריותם בלבד.
אבל יש לי גם כלל שכשמבקשים ממני עזרה אני נרתמת.
​בגבולות הסביר.
​לעשות לה את השיעורי בית לא אעשה, אבל במוטיבציה ועזרה בתכנון אני סופר מעולה.

אז חילקנו את הדפים במספר הימים והוחלט שבסוף כל יום היא תקרא את הכמות המוקצבת. וכדי להוסיף מוטיבציה הוחלט שבזמן שהיא קוראת את הספר שלה אני קוראת את הספר שלי.
זה עם התפנית המפתיעה.

וככה גיליתי כמה דברים מעניינים:
📖 אני כן מסוגלת לקרוא סיפורת עדיין.
חשדתי שאולי זה לא מעניין אותי יותר. אז כנראה שהסטנדרט שלי עלה ויותר קשה לעניין אותי, אבל עדיין יש ספרים שכיף לי לקרוא.

🧷 הרגלים של מישהו אחר יוצרים הרגלים אצלנו.
כשאנחנו נצמדים למישהו שמקיים הרגל מסויים, הרבה יותר קל להצטרף אליו מאשר להתחיל ליצור את ההרגל הזה בעצמנו לבד מאפס.

👩‍👧 הכי חשוב - אנחנו מוכנים להתאמץ יותר בשביל מישהו אחר.
טוב, זאת לא תגלית חדשה וזה ידוע ומוכח מחקרית. אבל כנראה שאם אוליביה לא היתה חייבת לקרוא ספר לא הייתי מנסה, ובטח שלא מציבה מטרה יומית. והנה גם אני קוראת ספר. ואפילו מתלהבת.

בינתיים אני כל כך מתלהבת שהחלטתי למנף עוד כמה הרגלים של אוליביה, ואני מנצלת אותם כדי להצמיד אליהם הרגלים שלי.
​בואו נחזיק אצבעות יחד שזה ימשיך גם בארץ.
​למשל, לנקות את הפנים ולשים קרם ללילה - זה מדהים, כבר עכשיו יש לי הרבה פחות שקיות מתחת לעיניים!

זה מצחיק כי אנחנו גרות יחד גם בארץ ולא חשבתי למנף את הנוכחות שלה ככה בעבר.
אבל מהרגע ששמתי לב לעניין הזה אני רק חושבת לאיזה עוד הרגלים של בני הבית אני יכולה להיצמד, ואיזה עוד הרגלים כדאי לי לאמץ.
הזהרו בני ביתי! אני חוזרת לארץ נחושה מתמיד!

יאללה, חזרה לטיול בפראג.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב לא, אני עדיין לא מגלה לך מה הספר, אם התפנית באמת תהיה מפתיעה ומוצלחת אמליץ.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 לכל המקוצצים שהחליטו לנצל את החג כמו שצריך ולא הקפיאו את המנוי, הופתעתי מהכמות, בחיי. אני מעריצה אתכם.
👓 למאיה! שקרצצה שבוע וחצי מלאים בלעדיי ובזכותה הצלחתי לנוח בפראג! בחיי שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך.
​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
​יעד מס 2: 180 ס"מ ​
יעד מס 3: 190 ס"מ

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯