​

הו, שלום לך,

"תקחי אותי איתך! אני כבר בפלאפון!"
"לא, הילה, יא קרציה, אני צריכה את הפלאפון כדי לצלם את הפינה"
​"אבל אני רוצה לראווווותתתת"
​"אני חוזרת עוד 4 דק, תחכי פה בסבלנות"
היא ניסתה להתחמק ממני כדי ללכת לצלם את הפינה הקבועה שלה לסטורי.

היינו בזום וניסינו לחפש רעיונות לסושיאל לכבוד כיפור.
הילה היא הכותבת תוכן של הקרציה לסושיאל. חוץ מזה היא אושיית רשת בפני עצמה. הילה רגב, למקרה שתהית. כן כן, אני עושה פה ניים דרופינג.
אנחנו שתי הילות.
​בכל מקרה, היא לא לקחה אותי איתה.

אז בארבע דקות שחיכיתי לה ניסיתי להבין מה כ"כ רציתי ללכת איתה בכלל?
מה כל כך מעניין אותי בלראות אותה רוקדת לפני קיר לבן?
כאילו, היא רוקדת יפה (את רוקדת יפה הילה!), אבל באותה מידה אני יכולה לראות את זה ערוך בסטורי.

כשלמדתי קולנוע המורה לעריכה שאלה אותי בשיעור הראשון בנחישות "אבל למה את רוצה להיות עורכת? מה את ככ אוהבת בזה?"
עניתי לה שזה כמו פאזל.
​מאפשר לשבת ולעשות סדר בדברים.
​אז לא הבנתי את זה עד הסוף אבל היום אני כבר מבינה שזה יותר מזה, זה מאפשר לי לראות את כל המאחורי הקלעים. את כל התהליך של קבלת ההחלטות, להיות בסוד העניינים.

ואני תמיד אהבתי את המאחורי הקלעים.
עוד כשביקשתי מחבר של ההורים שלי לקחת אותי לקהל של "זהו זה" אפילו שהייתי קטנה מדי.
כי אני מאוד אוהבת לראות תהליכים מול התוצאה שלהם.
להיות יכולה לומר "הייתי שם כשזה קרה", ואפילו לקחתי חלק.
​ואני מבינה שזו גם אחת הסיבות שהקמתי את העסק הזה.
​כדי להיות במאוחרי הקלעים של הרבה אנשים ותהליכים.

ומצחיק שהבנתי את זה רק בימים האחרונים, שיש לי תשוקה פנימית מאוד ספציפית כזו שהובילה אותי כל החיים.
כי חוץ מלהקים את העסק התשוקה הזו ניתבה אותי בעוד מלא החלטות בצורה לא מודעת.
כמו:

⚛ הבחירה ללמוד פיזיקה בתיכון, שכתבתי עליה לא מזמן.
🧩 האהבה שלי לפאזלים, שלימדו אותי הרבה על ניהול זמן וסידור משימות.
📽 לימודי קולנוע לתואר ראשון
🏙 ותכנון ערים לתואר שני
שניהם מתעסקים במאחורי הקלעים - אחד של סרט ואחד של עיר שלמה.

ועם הזמן, בגלל שאני מלווה ומקרצצת להרבה אנשים ורואה את המאחורי הקלעים שלהם, שמתי לב שלהרבה אנשים יש את הדבר הזה, תשוקה פנימית ספציפית כלשהי שמקבלת צורות שונות ומשתנות לאורך החיים שלהם.
♥ כמו אנשים שאוהבים שמסתכלים עליהם וזה מוביל אותם לבמה, כמרצים או כשחקנים.
♥ או ילדים שאוהבים חידות וגדלים להיות מתמטיקאים ומתכנתים.
♥ אנשים שחשובה להם אסתטיקה והם מוצאים את עצמם מעצבים או במאים או צלמים או מאפרות.
♥ אנשים שחשוב להם שהכל יהיה מאוזן וצודק והולכים ללמוד משפטים.
​טוב נראה לי הבנת את הרעיון.

אני מניחה שגם אצלך יש תשוקה פנימית ממוקדת כזו, שמניעה אצלך את ההחלטות בחיים.
לכולנו יש.

טוב, סקרנתי את עצמי, אז אם יש לך מושג מה התשוקה הזו אצלך אני ממש אשמח לשמוע מה היא במייל חוזר.
אני אכניס אותה לאוסף.
ואם טרם מצאת אותה, זה בסדר, לפעמים זה לוקח זמן. לי לקח כמעט 44 שנים.
אם מחפשים אותה מספיק בסוף היא מגלה את עצמה.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב זה הניוז ה-300.
כן, כזו אני, לא עושה דרמות ממספרים עגולים.
אבל אם בא לך לחגוג איתי ולפרגן לי, אני אעתיק מחברתי רונית כפיר (מה יש לי עם הניים דרופניג היום??) ואבקש ממך להמליץ על הניוז לשני אנשים שלדעתך יאהבו אותו, שילוו אותנו בהמשך המסע שלנו לניוז ה400.
הלינק להרשמה נמצא ממש פה.
תודה מראש!!
​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 לי! ששרדתי 300 שבועות של כתיבת ניוזלטר.
זו מלאכה לא פשוטה ולפעמים די מייאשת אבל גם מאוד מהנה ומתגמלת (נפשית, פחות כלכלית). וכמובן שלא הייתי לבד בסיפור הזה מהיום הראשון ואני חייבת תודה למספר נשים שהיו איתי בתקופות שונות בתהליך הזה, אכתוב אותן בסדר עולה למספר הניוזים שערכו: תודה לגילי פרידמן שעזרה לי בשבועות שלא מצאתי עורכת לניוז, תודה לנטלי אוליאל שגרמה לי בכלל להתחיל לכתוב ניוזלטר, תודה להדס קורב שעזרה לי לפרמט את הניוז למה שהוא היום ותודה לאורן רביב יובל שעושה הגהה לכל הניוזים כדי שלא יברח אף פסיק וגם נותנת חוות דעת שלא ישלח אליך ניוז לא מספיק חכם וכמובן - - -
👓 לשלומית לפיד! שעורכת אותי כבר יותר מ 150 ניוזים! ששורדת אותי ואת הגחמות שלי לכתוב ניוז בשעות משונות, ושעוזרת לי לגלות כל פעם מחדש שעדיין יש לי מה לומר. תודה לך וכל הכבוד.
​

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​