​

הו, שלום לך,

אני רוצה להתחיל מלשתף שההניוז הזה נכתב ביום שלישי, כשעוד חשבנו שיהיה טקס משואות כמו שצריך, ויום עצמאות שהחלק הכי גרוע בו יהיה ספריי שלג בכל העיר. כשיום העצמאות עבר תפנית עלילתית מתסכלת ונוראית, התחבטנו שלומית ואני אם הנושא מספיק רלוונטי בשביל להשאיר אותו כמו שהוא.
אנחנו חיים בעידן של תפניות עלילתיות, ובמיוחד במדינה שלנו. ברור לנו שבכל רגע נתון יש המון דברים בעלי חשיבות גבוהה יותר.
אבל בתוך כל זה אנחנו רוצים להמשיך לחיות ולהשתדל לעשות את הכי טוב שלנו. ופה בפינה הקטנה והממוקדת שלנו בניוז אני שואפת לעזור לך עם זה.
אז החלטנו שכן.
​
ועכשיו לניוז עצמו:

אני מודה שהופתעתי.
נחמד שעוד אפשר להפתיע אותי כ"כ הרבה שנים לתוך העסק הזה.
אז ככה, השבוע העלינו לרשתות החברתיות שני פוסטים, שבכל אחד מהם שאלנו שאלה אחת.
​השאלה הראשונה זכתה למבול של תגובות. מלאאא אנשים ענו עליה.
​השאלה השניה קיבלה רק שתיים.
שתי תגובות.
בלבד.

למקרה שלא נתקלת בפוסטים של "הקרציה מפולניה" השבוע, אז נתחיל מיישור קו.
אחת השאלות היתה: מה הדבר שאתם מדחיינים מעל חודש?
ואחת השאלות היתה: על איזה משימה שעשיתם השנה מגיע לכם להדליק משואה?
בטח ניחשת איזו שאלה קיבלה מלא תגובות ואיזו זכתה לכמעט התעלמות.
​ובכן, אני, כאמור, לא ניחשתי מראש שזה מה שיקרה והופתעתי.
​נדהמתי אפילו.

רק שני אנשים החליטו שמגיע להם להדליק משואה.
כמה קל לאנשים לכעוס על עצמם וכמה קשה להם לפרגן לעצמם.
מה, בשנה שלמה לא מצאתם דבר אחד טוב שעשיתם??
אחד???
​אני ממש מתקשה להאמין.
​ועוד היתה שנה כל כך מאתגרת, שכל מי שחי בארץ ועשה משימה כלשהי לדעתי מגיע לו להדליק משואה.
אבל מסתבר שלא כולם רואים את זה כמוני. או בכלל מהזווית הזאת.

"אבל הילה, זה לא שכולם יעילים כמוך, לא לכולם יש דברים להתגאות בהם בשנה האחרונה", הילה 2, כותבת הפוסטים, ניסתה לעודד אותי.
ובכן, למען האמת, אני חושבת שזה לא שאני כ"כ יעילה, מי ישמע.
אני פשוט ריאלית לגבי מה שאני יכולה לעשות ולא יכולה לעשות,
וממוקדת יותר במה שכן עשיתי במקום לכעוס על עצמי על מה שלא עשיתי.
​זוהי התורה כולה.
​אם יש דבר שלא עשיתי אני מתעסקת במה הפריע לי ואיך לשנות את זה ולא בכמה נוראית אני שלא עשיתי אותו.

אז עכשיו אני הולכת לתת דוגמא אישית ולכתוב מספר משימות שעשיתי השנה שמקנות לי את הזכות למשואה:
🎀 הפקתי לאוליביה בת מיצווש מהחלומות וכתבתי וגם הקראתי נאום לפנתאון על הבמה. זה 3 משואות נפרדות, אגב.
💯 עשיתי מלא עבודות ומבחנים בלימודים שלי ולא נכשלתי בכלום.
📰 כתבתי ניוזלטר כל שבוע ושבוע.
🤸‍♀️ התמדתי באתגר השפגאט כבר כמעט שנה שלמה.
📕 משואת בונוס: קראתי ספר. זאת אומנם לא היתה משימה מן המניין, אבל בהחלט לא משהו שניחשתי שיקרה השנה בין כל העיסוקים שלי ולכן אני מעניקה לעמי משואה על כך.

והנה אני שמחה להעניק גם לך הזדמנות נוספת לענות על השאלה:
על איזה משימה שעשית השנה מגיע לך להדליק משואה?
מחכה לשמוע ממך בריפליי במייל.
​
אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהצליחה להפטר מבוס רעיל השבוע, אנחנו יודעות שזה הצריך ממך תעצומות נפש. שתדעי שאנחנו מאחורייך! וגם יודעות שהוא קקה ומגיע לך יותר טוב מזה.
👓 למדינת ישראל, שלמרות הכל הצלחת להגיע ל77 שנות קיום. זה בהחלט לא מובן מאליו באקלים הנוכחי.
​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
​יעד מס 2: 180 ס"מ ​
יעד מס 3: 190 ס"מ

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯