זה יום מיוחד שכזה🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

וככה פתאום סיימתי את הלימודים.
אני יודעת, לך זה עבר מאוד מהר.
אבל לי זה הרגיש כמו נצח.
לא כי לא נהניתי, היו כמה קורסים שהיו פוקחי עיניים ותרמו לי רבות.
פשוט כי הרבה מאוד זמן התרגלתי שאין לי זמן, כי אני צריכה ללמוד.
וכל הזמן אמרתי לאנשים שאין לי זמן, כי אני צריכה ללמוד.
ועכשיו פתאום יש.

פתאום כשאמא שלי מזמינה אותי לקניון אני יכולה לבוא.
כשאורן מזמינה אותי לקפה אני יכולה לבוא.
כששלומית בארץ ומציעה לי להצטרף אליה ולעבוד על הניוז בלייב + כוס קפה וארוחת בוקר, אני יכולה לבוא.
כי אין לי שום שיעורי בית דחופים לעשות.
זהו, הוצאתי את העז מהלו"ז והוא מרגיש מאוד מרווח עכשיו.

כמובן שמיד בזבזתי את כל היום הראשון בלא לעשות שום דבר יעיל.
כן כן, היו לי תכנונים איך ביום הזה, דווקא בו, אני אכבוש את העולם.
אבל מסתבר שלמוח שלי היו תוכניות אחרות לגמרי עבורי.
קמתי עייפה, לא מפוקסת ונטולת אנרגיה וכל מה שרציתי לעשות זה כלום.

אחרי שהתבכיינתי קצת לאורן החלטתי שכנראה שזה יום טוב להכריז על יום עצלני.
מהו יום עצלני? או, טוב ששאלת.
יום עצלני הוא יום שבו בכוונה מלאה לא מנסים להיות יעילים. נותנים לעצמך את מלא הרשות להתעצל.
הוא מיועד למנוחה ולדברים כיפיים. כמו כן, אסור לו לחול ביום שבת או חג, או כל חופש אחר כללי שיש בעולם.
הוא פרטי רק שלך.
והוא נועד לצבירת אנרגיה כדי להתניע מחדש.

ביום עצלני יש לקבל על עצמך את עול העצלנות במלואה.
לי עוזר גם שאני מכריזה על זה בפני מישהו.
חשוב להרגיש טוב עם זה שלא עושים כלום
אבל זה קריטי במיוחד לא להרגיש רע עם זה.
הרי אם כל היום רק נלחם בעצלנות וננסה לעשות דברים מועילים, אז היום יהיה מלא במאמץ ולא עצלני בכלל. כי זה לא קשור לתוצרים אלא לסטייט אוף מיינד.

לכן ביליתי את כל היום הזה במשחק שלי ובטלויזיה לסירוגין (נחתי מהמשחק בטלוויזיה ונחתי מהטלוויזיה במשחק ולפעמים היה גם את שניהם ביחד).
ובעיקר הייתי עסוקה בליהנות מהיותי נטולת נקיפות מצפון.

ביום שלמחרת התעוררתי מלאה באנרגיות. ככ הרבה אנרגיות היו לי, שסיימתי תוך שעה אחת עבודה שבדכ לוקחת לי 5 שעות. אז הלכתי לקניון עם אמא, כי התפנה לי מלא זמן.
זה היה נהדר.
ועכשיו שאין לי תואר על הראש אני שוקלת להכריז על יום קבוע בשבוע (טוב, נו, אולי שבועיים) שיהיה היום העצלני שלי.
בכל זאת, צריך לעשות משהו עם כל הזמן שהעז הזו פינתה לי, לא?

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב אני ממליצה להיערך ליום עצלני ולסגור לעצמך יום קרצוץ לפני או אחרי.
מקורצצים ש"נפלו" ליום עצלני, בלי לתכנן מראש אותו ואת הימים שלפניו ואחריו, מצאו את עצמם לפעמים מאוד מוטרדים ממה יהיה מחר וממחשבות על כל המשימות שלא בוצעו, וזה ממש חבל. לעומת זאת, אם מתכננים את היום שאחרי מראש, וגם יודעים שבוודאות יש לך מסגרת שתשמור אותך על זה, הראש שקט ואפשר להתעצל בנחת.


פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצץ שהתקדם ממש מלא עם התסריט שלו והצליח לשריין הרבה שעות כתיבה השבוע, התרשמנו שניצלת את הזמן היטב, מחכות לראות את הסרט על המסך הגדול.
👓 למקורצצת שהבינה שאין לה זמן וישבה לבטל דברים ביומן. כן, זה נכון שזה לא אידיאלי אבל זמן הוא עניין של סדר עדיפויות וככה תוכלי לתת עדיפות לדברים שבאמת יותר חשובים לך. יישר כוח!


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

לקריאה נוחה בדפדפן

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, "וואי, נראה לך שהיא תכנס בסלון"נועה, המעצבת המדוייקת שלנו, מדדה קצת, קימטה את המצח ופסקה:"בטח! זה יהיה מושלם""ויהיה מקום לפסנתר?""ברווווררררר" כשנכנסנו לדירה החדשה, לפני ארבע שנים, קנינו ספה. כתומה, ענקית, מהממת. היא נכנסה, אבל בקושי. תפסה חצי סלון ועוד קצת.אבל היא היתה כל כך יפה (ויקרה), שעיצבנו את כל הסלון מחדש, במיוחד בשבילה. והיא באמת קיבלה המון מחמאות, לא היה אדם אחד שנכנס ולא התלהב ממנה. היתה רק בעיה אחת:לא היה נוח לשבת עליה ליותר מ-10 דקות. זו היתה למעשה ספה מעולה לחדר...

הו, שלום לך, "וואו, שלומית. הוא ממש ההוכחה שלא כולם חייבים לעשות וידאו""אני לא מסוגלת, בא לי להוריד לו מחבת על הראש"היינו מזועזעות שתינו. העיניים המסכנות שלנו.מה כבר ביקשתי? קצת אסקפיזם מהמלחמה? קצת נחמה? אז ככה. אחד האנשים היותר חכמים שאני עוקבת אחריהם, פילוסוף מודרני, שיש לי את כל הספרים שלו ואני קוראת בהם כמו תנ"ך, החליט ביום בהיר אחר לצלם את כל הספר האחרון שלו בוידאו. למה? לא ברור. והגדיל לעשות ופתח ערוץ טלגרם בו הוא מעלה כל ערב פרק חדש. שמחה וששון, לכל פרק סרטון.ואני, שכאמור בלעתי בשקיקה...

הו, שלום לך, פעם פעם, מזמן מזמן, בארץ רחוקה…סתם, בחיי הקודמים כעורכת וידאו, הייתי עורכת את התקצירים של "בפרקים הקודמים" בכל מיני טלנובלות. סליחה, דרמות יומיות.קראנו לזה לאסטים, מלשון last on. בעצם זה אומר לצפות בפרק החדש ולתזכר כל מה שרלוונטי אליו מפרקים קודמים.די מהר פיתחתי שיטה שמאוד הקלה על התהליך: תוך כדי צפיה בפרק חדש, כשעלתה סצנה עם דמויות מסויימות הייתי חוזרת אחורה לסצנה האחרונה שלהן ביחד, מוציאה את שני המשפטים הכי חשובים שיזכירו לצופה מה היה שם ואז עוברת לסצנה הבאה. תפקיד קליל ונחמד...