|
הו, שלום לך, וככה פתאום סיימתי את הלימודים. פתאום כשאמא שלי מזמינה אותי לקניון אני יכולה לבוא. כמובן שמיד בזבזתי את כל היום הראשון בלא לעשות שום דבר יעיל. אחרי שהתבכיינתי קצת לאורן החלטתי שכנראה שזה יום טוב להכריז על יום עצלני. ביום עצלני יש לקבל על עצמך את עול העצלנות במלואה. לכן ביליתי את כל היום הזה במשחק שלי ובטלויזיה לסירוגין (נחתי מהמשחק בטלוויזיה ונחתי מהטלוויזיה במשחק ולפעמים היה גם את שניהם ביחד). ביום שלמחרת התעוררתי מלאה באנרגיות. ככ הרבה אנרגיות היו לי, שסיימתי תוך שעה אחת עבודה שבדכ לוקחת לי 5 שעות. אז הלכתי לקניון עם אמא, כי התפנה לי מלא זמן. אני מאמינה בך! פינת כל הכבוד לך! "כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם! 👓 למקורצץ שהתקדם ממש מלא עם התסריט שלו והצליח לשריין הרבה שעות כתיבה השבוע, התרשמנו שניצלת את הזמן היטב, מחכות לראות את הסרט על המסך הגדול. שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול. אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש. 🕯🕯 |
נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.
הו, שלום לך, "וואי, נראה לך שהיא תכנס בסלון"נועה, המעצבת המדוייקת שלנו, מדדה קצת, קימטה את המצח ופסקה:"בטח! זה יהיה מושלם""ויהיה מקום לפסנתר?""ברווווררררר" כשנכנסנו לדירה החדשה, לפני ארבע שנים, קנינו ספה. כתומה, ענקית, מהממת. היא נכנסה, אבל בקושי. תפסה חצי סלון ועוד קצת.אבל היא היתה כל כך יפה (ויקרה), שעיצבנו את כל הסלון מחדש, במיוחד בשבילה. והיא באמת קיבלה המון מחמאות, לא היה אדם אחד שנכנס ולא התלהב ממנה. היתה רק בעיה אחת:לא היה נוח לשבת עליה ליותר מ-10 דקות. זו היתה למעשה ספה מעולה לחדר...
הו, שלום לך, "וואו, שלומית. הוא ממש ההוכחה שלא כולם חייבים לעשות וידאו""אני לא מסוגלת, בא לי להוריד לו מחבת על הראש"היינו מזועזעות שתינו. העיניים המסכנות שלנו.מה כבר ביקשתי? קצת אסקפיזם מהמלחמה? קצת נחמה? אז ככה. אחד האנשים היותר חכמים שאני עוקבת אחריהם, פילוסוף מודרני, שיש לי את כל הספרים שלו ואני קוראת בהם כמו תנ"ך, החליט ביום בהיר אחר לצלם את כל הספר האחרון שלו בוידאו. למה? לא ברור. והגדיל לעשות ופתח ערוץ טלגרם בו הוא מעלה כל ערב פרק חדש. שמחה וששון, לכל פרק סרטון.ואני, שכאמור בלעתי בשקיקה...
הו, שלום לך, פעם פעם, מזמן מזמן, בארץ רחוקה…סתם, בחיי הקודמים כעורכת וידאו, הייתי עורכת את התקצירים של "בפרקים הקודמים" בכל מיני טלנובלות. סליחה, דרמות יומיות.קראנו לזה לאסטים, מלשון last on. בעצם זה אומר לצפות בפרק החדש ולתזכר כל מה שרלוונטי אליו מפרקים קודמים.די מהר פיתחתי שיטה שמאוד הקלה על התהליך: תוך כדי צפיה בפרק חדש, כשעלתה סצנה עם דמויות מסויימות הייתי חוזרת אחורה לסצנה האחרונה שלהן ביחד, מוציאה את שני המשפטים הכי חשובים שיזכירו לצופה מה היה שם ואז עוברת לסצנה הבאה. תפקיד קליל ונחמד...