הו, שלום לך,

"חברות, האמת שאני במשבר ממש גדול"
ציפי הסתכלה עלינו עם העיניים הגדולות והחיוך מאוזן לאוזן שלה.
למרות החיוך ידעתי שציפי לא מכריזה על משברים בקלות ושאנחנו בפתחה של שיחה רצינית.

עד לפני כמה חודשים ציפי היתה סטארטאפיסטית נמרצת ורוב השיחות עדכון שלנו הסתובבו סביב הרפתקאותיה בעולם. הסטארטאפ שלה היה אמור לעזור לרפא אנשים בארצות נחשלות ותמיד הערכתי את הנחישות שלה מול חומות הבירוקרטיה שהציבו בפניה.
​אבל קרו דברים מעבר לשליטתה ולפני כמה חודשים היא החליטה לסגור. ​
קורה, בעיקר לסטארטאפיסטים.
ועכשיו היא לא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה.
לחפש עבודה? לפתוח משהו חדש?
העולם פתוח בפניה.

נורית, הפרקטית בינינו, ישר פתחה את הלינקדאין והתחילה לחפש קונקשנס.
יש בעיה? אין בעיה.
​היא ישר מחפשת פתרון.
​ובזמן שהיא התחילה לחפש וכבר דיברה עם ההוא ועם ההיא מהבנק הזה והזה אני וציפי המשכנו לשוחח.

"אז מה את עושה עם כל הזמן הזה שהילדות בבית ספר?"
ציפי סיפרה לי על השגרה שלה, שכוללת טיול ביער כל יום, פעילויות בועד הורים ועוד כל מיני דברים שפעם לא היה לא זמן אליהם ועכשיו היא נהנית מהם. וכל הזמן דיברה על כמה הדבר הבא חייב להיות משמעותי מספיק כדי שתהיה לה סיבה לשבור את השגרה החדשה הזאת. ואיך היא לא רוצה עבודה משעממת ולא רוצה לוותר על הטיולי בוקר שלה.
​ופתאום קלטתי משהו.

"ציפי, לדעתי את בכלל לא מוכנה עדיין לשלב הבא." הכרזתי ופצחתי בנאום חוצב להבות על זה שהיא בתוך תהליך פנימי ושכרגע היא צריכה קצת לשהות בזה שהיא לא יודעת ולהסכים לא לדעת. נו, דברים שחברות אומרות.
​כשציפי הלכה לשירותים נורית ואני התווכחנו על מה בדיוק היא צריכה:

🏢 ללכת לראיון שנורית מארגנת לה (היא כבר היתה בדיוני שכר בשלב הזה, לדעתי) או לנוח עד שיפציע בה רעיון חדש שיעשה לה חשק.
📊 האם היא צריכה לחזור להיות שכירה כמה שיותר מהר או לחפש את הסטארטאפ הבא שלה?
🌳 האם היא אדם שחשוב לו שתהיה לו מסגרת מסודרת או אדם שאוהב את זמן הפנאי שלה וחשובה לה גמישות בחיים?
​
לשתינו היה ברור שאנחנו מכירות אותה הכי טוב בעולם ויודעות בדיוק מה הכי טוב בשבילה. נו, חברות ילדות.
כמובן שכשציפי חזרה מהשירותים היא אמרה ששתינו צודקות, לפעמים היא ככה ולפעמים היא אחרת.
ככה זה אנשים, תמיד מפתיעים אותך כשאת מנסה לנצח בוויכוח.

כשנפרדנו והלכנו כל אחת לדרכה, ונרגעתי מההרגל להיות צודקת, חשבתי איזה נהדר זה שהיתה לציפי הזדמנות להיחשף לשתי זוויות כל כך הפוכות.
כל אחת מהחברות שלה הביאה לדיון את הצד הקיצוני שלה והיא יכלה לשבת באמצע וליהנות משני העולמות ולחקור את עצמה.
רגע אחד היא איתי בשיחה על לחיות באי ודאות, ורגע שני היא עם נורית, בוחנת הצעות עבודה.
וגם אם היא יצאה מבולבלת, אני מאמינה שיש יתרון בלשמוע כמה שיותר דעות. וכאן היה לה אפילו את העונג לתת לבעלות הדעות שונות להתווכח אחת עם השניה, לראות איזה עצות יוצאות מזה, וממה היא הכי משתכנעת.

ובאמת כשאני בצמתים גדולים בחיים אני משתדלת להתייעץ עם כמה שיותר אנשים בעלי כמה שיותר זוויות.
עם ציפי שיש לה רעיונות גדולים ועם נורית הפרקטית. עם הגר שהתמודדה עם דברים מאוד מורכבים ועם שלומית שתמיד עוזרת לי להסביר את מה שאני לא מוצאת מילים בשבילו. עם אורן שזה כמו להתייעץ עם עצמי ועם אריאל שבסוף כל ההחלטות שלי ישפיעו גם עליו. ואני קצת מרגישה כמו בנאום זכייה באוסקר פה שבסוף יזכירו לי את מי שלא הזכרתי. אז נסיים בתודה להורים שלי שהביאו אותי עד הלום.
​
​נו, אז מה דעתך? מי צודקת?​
כדאי לציפי לעצור ולהסכים להיות מבולבלת, או לרוץ לצעד הבא בכל הכוח גם אם הוא לכיוון לא ברור?

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב ואם יש לך הצעת עבודה או סטארטאפ חדש ומשמעותי לציפי - היא מומחית בלגרום לדברים לקרות ולוגיסטיקה וממש ממש טובה בללמוד דברים חדשים. אפשר לכתוב לי פה ואני אארגן לך את הלינקאין או הקו"ח או מה שצריך.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהגישה את התזה לסיפרייה ולא שכחה לכתוב לי הקדשה מדהימה ומרגשת נורא!!
👓 למקורצצת שהציגה השבוע בכנס של החכמות ויצאה, ובכן, חכמה! כל הכבוד לך! ידענו שתהיי מהממת במיוחד.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​