הו, שלום לך,

יש לי המון מחברות, אפשר לקרוא לזה אוסף.
יש לי מחברות חדשות ויפות, שעוד לא נכתבה בהן מילה, והן מחכות לתורן.
ויש מחברות שכבר כתבתי בהן דברים, יש בהן רשימות, רעיונות, לימודים, זכרונות.
למעשה אני אוספת מחברות כבר מגיל 5.

וכבר הרבה מאוד זמן אני רוצה להעלות את כולן לענן.
​אני עובדת על זה בעצלתיים בתקופות רגועות.
​בגדול כל מחברת שעלתה לענן נזרקת לפח.
אבל השבוע הגעתי למחברת מאוד מיוחדת עבורי ועכשיו כשהיא סרוקה אני לא יודעת מה לעשות איתה.
כי זו המחברת שמכילה את הקרצוץ הראשון שלי.
יש שיאמרו, מאחר ואני המצאתי את המקצוע הזה, שזה הקרצוץ הראשון בעולם.

אני זוכרת שישבתי עם אורית אחרי שהתפטרה וניסינו להבין במה היא הולכת לעבוד.
רשמנו רעיונות במחברת הזאת ובחרנו מתוכם רעיון אחד.
ואז אני קרצצתי לה עד שהיא פתחה קונדטוריה והכינה עוגה על שמי (אורית, אני מצפה לקבל אותה ליומולדת, בכל שנה!).

אחרי כך כתבתי במחברת הזאת את רשימת הפיילוט, כל החברים שהתאמנתי עליהם בקרצוץ.
ואז, בטוש שחור על גבי דפים צבעוניים, כתבתי באותה מחברת את הטקסטים שלימים יהפכו להיות האתר של הקרציה מפולניה.
הרבה מהטקסטים האלה עדיין שם באתר, קאנוניים.
​בקיצור אם יום אחד יקימו מוזיאון על שמי, המחברת הזאת חייבת להיות שם.

אבל זה לא סתם פרץ נוסטלגיה, שאני משתפת אותך בו.
זאת הזדמנות להיזכר שהעסק המופלא הזה שיש לי היום עבר דרך ארוכה, והשקעתי בו הרבה מחשבה והרבה עבודה.
​
לפעמים אנחנו מסתכלים על הישגים של אנשים אחרים ונראה לנו שמה שהיה שם זה מזל, הברקה שלקחה 5 דקות פיצוח, הם בטח נולדו עם הרעיון וישר ביצעו אותו.
​אנחנו לא רואים את כל העבודה הקשה שנעשתה לפני שזה בכלל הפך למשהו שניתן להשתמש בו.​
ולפעמים אנחנו מסתכלים על הישגים של עצמנו ונראה לנו שזה היה הרבה יותר קל ממה שזה באמת היה.
שכחנו את כל הניסוי וטעיה.
את כל הדברים שכתבנו ולא קרו.
את מה שקרה והיה צריך לתקן.
ואת הדברים שעוד לא עשינו ואנחנו רוצים לעשות, שנראים לנו הרבה יותר קשים ומאתגרים, ולמי יש כוח לעשות את כל זה.
אבל אם נעשה אותם, ונגשים את החלומות האלו, בעוד כמה שנים נוכל להסתכל גם עליהם ולשכוח את הדרך שעברנו כדי שהם יבואו לעולם.

מצאתי במחברת הזו גם רשימה עם הכותרת "חלומות" והנה אני חושפת את כולה בפנייך:
✅ להיות בלוגרית - לא ידעתי על מה אני רוצה לכתוב אבל ידעתי שיש לי מה לומר.

✅ לכתוב תזה - שסיימתי בהצטיינות יתרה!!

✅ לגמור לערוך את הסרט "5 דקות מזמנך" - זה אמנם לקח 5 שנים אבל בסוף סיימנו את הסרט והוא אפילו נהיה רלוונטי ביותר כעבור 12 שנים נוספות*.

📋 לכתוב תסריט למוסדניק - אני לא מגלה על מה זה, זה באמת יהיה סרט מעולה יום אחד.

❌ ללמוד לתפור - ניסיתי ולא היה לי כיף אז החלטתי לוותר על החלום הזה.
📋 לרדת 30 קילו - לא הצלחתי עדיין. אבל כן התחזקתי מאוד ולמדתי להכיר את הגוף שלי.

📋 לנגן - איך שכחתי מהחלום הזה??

📋 ללמוד פיתוח קול - גם מזה שכחתי, מכניסה חזרה לרשימה.

אני לוקחת לעצמי מהרשימה הזו להחזיר את המוזיקה לחיי.

בקיצור, הבנת למה קשה לי כל כך לזרוק את המחברת הזו??
איך אפשר לזרוק את הדבר שמחזיק את המהות שלך ואת כל מי שרצית להיות?
הדבר שמציג את כל הפוטנציאל שלך במלוא התגלמותו.
אז מה דעתך - לזרוק או לשמור?

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב כל כך התלהבתי מרעיון המוזיאון שהחלטתי שאין שום סיבה לחכות שאמות, ולסמוך על שארי בשרי כדי שזה יקרה. לכן, השקתי בעצמי עמוד חדש באתר: "המוזיאון של הקרציה מפולניה". כמובן שאפשר לראות שם את המחברת הנהדרת שלי! (ממליצה להיכנס מהמחשב, אבל גם בפלאפון יצא חמוד).

*הנה הנה לינק ל"5 דקות מזמנך" - טריגר אזעקה מוקלטת!!

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצץ שסגר עם השותף שלו מראש שהם עובדים חצי יום באוגוסט כדי להיות כל יום חצי יום עם הילדים. אנחנו חושבות שזה נהדר ושכמה שיותר אנשים צריכים לדעת מזה
👓 למקורצצים שחזרו מחופשות ומייד שלחו לנו הודעה וחזרו לעניינים כי איתנו היאוש נעשה יותר נוח. מה שנכון.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​