​

הו, שלום לך,

"ואז מה שקורה זה שהאור נשבר מסביב לכדור הארץ"
"כן, כי הזווית ממשיכה עם המשיק"
​יהודה פקח את העיניים, "איך את זוכרת את זה???"
​"אה, זה פשוט כי היתה לי מורה ממש טובה"

עמדנו על הגג והסתכלנו באכזבה על הירח האדום. בינינו, לא הבנתי מה הרעש. בקושי הצליחו לראות משהו בליקוי ירח הזה.
אבל יהודה, בני בכורי, שכבר די קשה למצוא הזדמנויות לבלות איתו, חשב שזו הזדמנות מצויינת ללמד אותי פיזיקה.
אמנם כבר למדתי,
בתיכון,
חמוד שכמותו ששוכח שאמא שלו גם היתה תיכוניסטית חכמה.
​אבל מה אכפת לי להשתתף בשיחה.
​אבל אז הוא קלט שאני עושה משהו שאסור לעשות בשיעור: מסמסת.

"מה, למי את כותבת?"
"אני מספרת למורה שלי בקבוצה של מגמת פיזיקה שאתה מופתע מזה שאני זוכרת"
"את מתכתבת עם המורה שלך לפיזיקה???? מהתיכון?????"
ובכן, כן.

אני מבינה שזה מצריך קצת הסבר.
בכל זאת התיכון היה לפני כך וכך שנים (לא שאני סופרת), וכמובן לא היה אז ווצאפ וקבוצות ווצאפ.
אבל לפני כמה שנים ניסינו לארגן פגישת מחזור של המגמה. ואז, מסיבות וארועים שונים, הפגישה נדחתה שוב ושוב ולמעשה מעולם לא התקיימה, אך הקבוצה נותרה.
ומאז, כל פעם שיש ארוע פיזיקלי המורה דבורה מזכירה לנו שלמדנו עליו איתה.
​וזאת הזדמנות מצויינת להיזכר בעבר וגם אחת בשניה.

המגמה שלנו לפיזיקה לא היתה גדולה, היינו 5 בנות סה"כ. ומאחר והיינו קבוצה קטנה, התקבצנו סביב שלושה שולחנות באמצע המעבדה הגדולה והריקה. הרגשנו כמו יחידה מובחרת, שאף אחד לא מבין מה היא עושה ועל מה כולן מדברות.
האמנו שאנחנו עושות ביחד את הבלתי אפשרי, לומדות 5 יחידות פיזיקה כשכל חברותינו לומדות 5 יחידות ספרות וסוציולוגיה.
מותחות את הגבולות של המוח.
אני תמיד אהבתי להבין איך הדברים עובדים. והלימודים נתנו לי תחושה שאני מציצה במאחורי הקלעים של היקום.

והמורה דבורה היתה שם להזיז עבורי את הוילון.
נותנת לחמישתנו את התחושה שבסופו של יום זה קטן עלינו.
פיזיקה?
שטויות.
​הנה, אני אסביר לך בקלות.
והבנו. לא רק בשביל לעבור את המבחן אלא באמת באמת הבנו.
עובדה, אנחנו זוכרות עד היום.

זה די מדהים, שמורה אחת יכולה לתת לך את התחושה שאת יכולה לכבוש את העולם.
וזה מה שהמורה דבורה עשתה עבורי ועד היום אני זוכרת לה את זה.
שכשכולם אמרו לי שפיזיקה זה נורא קשה היא אמרה לי שזה בכלל פשוט.
זה עניין של פרספקטיבה.

ואני חושבת שלקחתי מהמורה דבורה לאורך השנים את האמורה הזו בעצמי, שגם הדברים המסובכים אפשר לפשט אותם ולהבין אותם, אם רק מוצאים את האדם הנכון שיראה לך אותם בצורה פשוטה.
ואחד הרגעים האהובים עלי בקרצוץ הוא לראות מקורצצים מסתכלים על משהו שנראה להם מסובך נורא ומבינים איך לפשט אותו. מוצאים את הצעד הראשון בפרוייקט עצום, מכינים רשימה רק להיום במקום לכל השנה. ואז מתחילים לעבוד בנחת.
זה נותן לי לרגע אחד להרגיש שעזרתי להם להאמין בעצמם.
​שגם הם יכולים לכבוש את העולם.
​ושאולי גם אני יכולה להיות המורה דבורה.
בכל זאת, קבוצת טלגרם כבר יש לנו.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שפענחה איך להצליח להתעורר בבוקר רעננה, זה באמת נדרש ביותר.
👓 למקורצץ שסיים את הרשימה היומית שלו לראשונה מאז שהתחלנו לקרצץ לו! מי היה מאמין שנגיע ליום הזה (אנחנו, כמובן). שהחיינו וקיימנו.
​

מדד השפגאט

פינת השפגאט הסתיימה.
אך אל דאגה, התיעוד שלה ימשיך לחיות בבלוג שלי, פה.

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯