מה עושים עם זה 🤔


רציתי צמח שיוכל לשבת בסבלנות בחושך ולשרוד עד שמישהו יזכור להשקות אותו. שהדרך היחידה להרוג אותו תהיה להתייחס אליו יותר מדי. צמח פולני, נו.

הו, שלום לך,

פתאום התחשק לי עציץ.
בחיים לא היה לי עציץ, אני לא יודעת מה עושים איתם. ניסינו פעם להחזיק נענע אבל בפעם השלישית שהרגתי אותה החלטתי שדי. אני ועציצים לא הולך ביחד וויתרתי (אני יודעת, לוותר זה לא בערכי המותג שלי, ובכל זאת לפעמים צריך לדעת לקבל תבוסה).

אבל ממש התחשק לי עציץ.
לא ברור למה.

מצאתי חנות חדשה ליד הבית, נכנסתי אליה ומצאתי את ערן, שאני מכירה מגלגול אחר. ערן עשה גלגול שלם בחיים שלו והפך מאיש של אלכוהול (מגיש אלכוהול! לא אלכוהוליסט!) לאיש של צמחים. זה מאוד מרשים בעיני- שינוי של 180 מעלות מצריך המון אומץ ותושייה.

מכאן שלערן יש המון אמונה ביכולת של אדם להשתנות, הוא האמין בי.
כבר התחלה טובה.

סיפרתי לערן מה קרה לנענע וכמה חשוב לי שהעציץ הזה יהיה בלתי הריג. ערן הסתכל עלי במבט רחום והסביר שלהתחיל מנענעות זה אומנם מאוד טרנדי אבל זה כמו לטפס ישר על האוורסט. נורא קשה לגדל אותן.

הסברתי לו שאין שמש אצלנו בבית, האור היחידי מגיע מלדים.
הוא קימט את מצחו.

הסברתי שאני רוצה צמח שיוכל לשבת בסבלנות בחושך ולשרוד עד שמישהו יזכור להשקות אותו, שהדרך היחידה להרוג אותו תהיה להתייחס אליו יותר מדי.
צמח פולני, נו.

באותו רגע אורו עיניו של ערן והוא ניגש לפינה חשוכה בחנות ושלף את החתיך העתידי שלי. מהרגע ששמתי עיני עליו זה היה אהבה ממבט ראשון.

ג'נגי העציץ החתיך שלי

ג'נגי (ככה אוליביה קראה לו, מלשון ג'ונגל) לא צריך אור שמש ומשקים אותו פעם בשלושה שבועות וגם אז מעט מעט ורק מים מינרליים.

אז עכשיו הוא פה בבית.

שמתי לי לשמוע את הפודקאסט החדש של ליאור פרנקל בו הוא מראיין את האדם שהכי מעניין אותי בעולם, אותי. ואני יושבת בסלון ומסתכלת לי על העציץ שלי.

אני לא מבינה - איך אני יודעת מה הוא מרגיש? נוח לו? אני אמורה להציע לו משהו? איך משחקים איתו? מה האינטראקציה שאמורה להיות לי איתו? אני כאילו מרגישה שהבאתי יצור חדש לבית, בכל זאת זה דבר חי, אבל אני לא באמת בתקשורת איתו, לכי תנהלי שיחה אינטלגנטית עם עציץ.

הוא פשוט יושב שם.

ועכשיו מה?

אני מנסה לפחות ללמוד ממנו שלא כל דבר יש מטרה בחיים. לפעמים דברים הם פשוט שם.
או, הנה, מצאנו לו מטרה!

אולי אני אקשט אותו 🤔

אז אני מתה לשמוע - יש לך עציץ? מה עושים איתו?? איך קישטת אותו?

יאללה, חזרה לעבודה,
הילה הקרציה

נ.ב. היה מפגש פסגה! ליאור פרנקל אירח אותי בפודקאסט החתולי שלו והיה מצחיק ומשעשע ממש ואמא שלו תודה לי על הפודקאסט הזה כשהוא יתחיל להתקשר אליה יותר בזכותי. שונה מאוד מהשיחות עם ג'נגי העציץ! אני יודעת, שלחתי לך פודקאסט לא מזמן, אבל זה פשוט שמיעת חובה.

נ.ב.ב שמת לב שלא התייחסתי לזה שהתחלפה שנה, כן יש לזה סיבה, כי זה לא מאורע אמיתי, זה לא הזמן להתחיל דברים חדשים. כאילו, אם ממש מתעקשים אז אפשר אבל רק לידיעה - כל המחקרים מראים שהחלטות שמתקבלות בסילבסטר פגות תוקף תוך 3 שבועות מקבלת ההחלטה. החלטות לשנות דברים בחיים צריכות לבוא מתוך רצון אמיתי ולא כי הגיע תאריך מסויים בלוח שנה, רק ככה הן יהיו משמעותיות ויחזיקו מעמד.

רוצה לשמוע איך אני נוזפת בליאור פרנקל שהוא לא מתקשר מספיק לאמא שלו?

מכירים עוד מדחיינים שהיו רוצים לשמוע ממני? אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, "וואו! שנים שלא ראיתי אותך! איזה כיף!"אני מתה על הרופאת משפחה שלנו. "האמת שבאתי רק כי האיש הכריח אותי, הוא אמר שכל אחד אחר בבית שהיה משתעל כמוני, כבר הייתי לוקחת אותם לרופא ולאשפוז 3 פעמים."אבל שמחתי לראות את ד"ר טטיאנה בכל זאת. כמובן שלא היה לי כלום. נכון, יש לי כאב גרון וגם שיעול שמתיימר לנסות להוציא לי את הריאות עם התוספתן והטחול, בלי הרדמה, כבר כמה שבועות. אבל לא משהו שדקסמול קולד לא פותר. "זו שפעת, יעבור לך עוד כמה שבועות ותוכלי לשיר שוב."קיבלתי סירופ נגד שיעול, מקצועי,...

הו, שלום לך, "יוד אתה חייב ללמוד להנמיך ציפיות.""את מתכוונת שיכול להיות עוד יותר גרוע ממה שעכשיו??""כן, תמיד יכול להיות יותר גרוע." חיכינו בתור לבורדינג, וצוות הטיסה הואיל בטובו להגיע בשעה וחצי איחור. מה זה כבר עוד שעה וחצי בחיים של אנשים שהטיסה שלהם נדחתה ב-20 שעות? שעה לפה שעה לשם לא באמת משנה. לונדון היתה מופלאה אלינו.אבל ברגע שהתחלנו לחזור הכל השתבש. תקלה טכנית סגרה את כ—ל שדות התעופה של לונדון.כבר היינו בדיוטי פרי, כשמצאנו את עצמנו מנווטים בחזרה לאיסוף מזוודות ולמלונות בתורים אינסופיים....

הו, שלום לך, יש לי המון מחברות, אפשר לקרוא לזה אוסף.יש לי מחברות חדשות ויפות, שעוד לא נכתבה בהן מילה, והן מחכות לתורן.ויש מחברות שכבר כתבתי בהן דברים, יש בהן רשימות, רעיונות, לימודים, זכרונות. למעשה אני אוספת מחברות כבר מגיל 5. וכבר הרבה מאוד זמן אני רוצה להעלות את כולן לענן. אני עובדת על זה בעצלתיים בתקופות רגועות. בגדול כל מחברת שעלתה לענן נזרקת לפח. אבל השבוע הגעתי למחברת מאוד מיוחדת עבורי ועכשיו כשהיא סרוקה אני לא יודעת מה לעשות איתה. כי זו המחברת שמכילה את הקרצוץ הראשון שלי.יש שיאמרו,...