מה עושים עם זה 🤔


רציתי צמח שיוכל לשבת בסבלנות בחושך ולשרוד עד שמישהו יזכור להשקות אותו. שהדרך היחידה להרוג אותו תהיה להתייחס אליו יותר מדי. צמח פולני, נו.

הו, שלום לך,

פתאום התחשק לי עציץ.
בחיים לא היה לי עציץ, אני לא יודעת מה עושים איתם. ניסינו פעם להחזיק נענע אבל בפעם השלישית שהרגתי אותה החלטתי שדי. אני ועציצים לא הולך ביחד וויתרתי (אני יודעת, לוותר זה לא בערכי המותג שלי, ובכל זאת לפעמים צריך לדעת לקבל תבוסה).

אבל ממש התחשק לי עציץ.
לא ברור למה.

מצאתי חנות חדשה ליד הבית, נכנסתי אליה ומצאתי את ערן, שאני מכירה מגלגול אחר. ערן עשה גלגול שלם בחיים שלו והפך מאיש של אלכוהול (מגיש אלכוהול! לא אלכוהוליסט!) לאיש של צמחים. זה מאוד מרשים בעיני- שינוי של 180 מעלות מצריך המון אומץ ותושייה.

מכאן שלערן יש המון אמונה ביכולת של אדם להשתנות, הוא האמין בי.
כבר התחלה טובה.

סיפרתי לערן מה קרה לנענע וכמה חשוב לי שהעציץ הזה יהיה בלתי הריג. ערן הסתכל עלי במבט רחום והסביר שלהתחיל מנענעות זה אומנם מאוד טרנדי אבל זה כמו לטפס ישר על האוורסט. נורא קשה לגדל אותן.

הסברתי לו שאין שמש אצלנו בבית, האור היחידי מגיע מלדים.
הוא קימט את מצחו.

הסברתי שאני רוצה צמח שיוכל לשבת בסבלנות בחושך ולשרוד עד שמישהו יזכור להשקות אותו, שהדרך היחידה להרוג אותו תהיה להתייחס אליו יותר מדי.
צמח פולני, נו.

באותו רגע אורו עיניו של ערן והוא ניגש לפינה חשוכה בחנות ושלף את החתיך העתידי שלי. מהרגע ששמתי עיני עליו זה היה אהבה ממבט ראשון.

ג'נגי העציץ החתיך שלי

ג'נגי (ככה אוליביה קראה לו, מלשון ג'ונגל) לא צריך אור שמש ומשקים אותו פעם בשלושה שבועות וגם אז מעט מעט ורק מים מינרליים.

אז עכשיו הוא פה בבית.

שמתי לי לשמוע את הפודקאסט החדש של ליאור פרנקל בו הוא מראיין את האדם שהכי מעניין אותי בעולם, אותי. ואני יושבת בסלון ומסתכלת לי על העציץ שלי.

אני לא מבינה - איך אני יודעת מה הוא מרגיש? נוח לו? אני אמורה להציע לו משהו? איך משחקים איתו? מה האינטראקציה שאמורה להיות לי איתו? אני כאילו מרגישה שהבאתי יצור חדש לבית, בכל זאת זה דבר חי, אבל אני לא באמת בתקשורת איתו, לכי תנהלי שיחה אינטלגנטית עם עציץ.

הוא פשוט יושב שם.

ועכשיו מה?

אני מנסה לפחות ללמוד ממנו שלא כל דבר יש מטרה בחיים. לפעמים דברים הם פשוט שם.
או, הנה, מצאנו לו מטרה!

אולי אני אקשט אותו 🤔

אז אני מתה לשמוע - יש לך עציץ? מה עושים איתו?? איך קישטת אותו?

יאללה, חזרה לעבודה,
הילה הקרציה

נ.ב. היה מפגש פסגה! ליאור פרנקל אירח אותי בפודקאסט החתולי שלו והיה מצחיק ומשעשע ממש ואמא שלו תודה לי על הפודקאסט הזה כשהוא יתחיל להתקשר אליה יותר בזכותי. שונה מאוד מהשיחות עם ג'נגי העציץ! אני יודעת, שלחתי לך פודקאסט לא מזמן, אבל זה פשוט שמיעת חובה.

נ.ב.ב שמת לב שלא התייחסתי לזה שהתחלפה שנה, כן יש לזה סיבה, כי זה לא מאורע אמיתי, זה לא הזמן להתחיל דברים חדשים. כאילו, אם ממש מתעקשים אז אפשר אבל רק לידיעה - כל המחקרים מראים שהחלטות שמתקבלות בסילבסטר פגות תוקף תוך 3 שבועות מקבלת ההחלטה. החלטות לשנות דברים בחיים צריכות לבוא מתוך רצון אמיתי ולא כי הגיע תאריך מסויים בלוח שנה, רק ככה הן יהיו משמעותיות ויחזיקו מעמד.

רוצה לשמוע איך אני נוזפת בליאור פרנקל שהוא לא מתקשר מספיק לאמא שלו?

מכירים עוד מדחיינים שהיו רוצים לשמוע ממני? אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, 12:13: "אמא, יש בית ספר מחר?""בדיוק הודיעו שלא"14:53: "אמרו משהו על בית ספר מחר?""עוד לא אמרו כלום"16:23: "אמא, בקבוצה של הכיתה אומרים שכן יש מחר"נכנסת לבדוק חדשות. "הם אומרים שעדיין לא אבל אולי כן"18:35: "יש לך בית ספר מחר""אאאאהההההה" גם אצלך התנהלה כזאת שיחה השבוע?בטוחה שאני לא ההורה היחיד. ושזו לא הפעם הראשונה שהשיחה הזו מתנהלת השנה. או בכמה שנים האחרונות, למען האמת. כמה הורים שאלו אותי השבוע איך אנחנו אמורים ללמד את הילדים שלנו לתכנן תוכניות ולקחת עליהן אחריות כשהחיים כל...

הו, שלום לך, "שיואו! הילה! תפתחי ריטריט!!! כזה ריטריט עבודה שאנשים הולכים לבית מלון ואת מפקחת עליהם שיעבדו!"המממ לא נראה לי. וזה לא שאני לא אוהבת את הרעיון, אני פשוט לא אוהבת את המחשבה שהוא עלול להיכשל. זאת לא תהיה הפעם הראשונה בעסק שהתאמצתי מאוד על רעיון שנכשל. אולי זכורות לך קבוצות ה"לחץ חברתי" שפתחתי, שהיו קבוצות קרצוץ לכמה אנשים ביחד על נושא משותף. עמלתי עליהן כל כך הרבה ובסוף הן היו כשלון חרוץ. על הנייר היתה התלהבות אבל בפועל היה נורא קשה למלא אותן. בנוסף, למרות שאנשים טענו שהן היו...

הו, שלום לך, "את צריכה להוסיף פינת נו נו נו לניוזלטר שלך."לא יאומן, אבל מי שהעלתה את הרעיון הפעם היא דווקא מקורצצת.מקורצצת שרצתה שאנזוף בה בפומבי על זה שלא הצליחה ללכת לחדר כושר. "אם אני לא אלך גם מחר את חייבת לעשות לי שיימינג בניוזלטר." נאלצתי לבשר לה שהבקשה הזו כבר עלתה על השולחן כמה פעמים. ונפסלה. אני מודה שגם לי במחשבה ראשונה זה נשמע מצחיק.אבל שלומית הזכירה לי שהלקאה עצמית לא מועילה להתקדמות. ואני לעולם לעולם אף פעם לא מוכנה לרדת על מקורצצים.ושתינו הסכמנו שלא הכל כשר כדי להשיג רייטינג...