זה לא אומר שזה נכון 🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

"וואי, אתה זוכר שהיינו צעירים ובלי ילדים וחשבנו שאין לנו זמן לכלום"
"וואי, את זוכרת שלא הצלחנו להרדם בלילה כי היינו טרודים משטויות???"
"ושחשבנו שאין לנו מספיק כסף!!"
בשלב הזה כבר התחלנו לצחוק על עצמנו.

איזה חמודים ותמימים היינו פעם. טוב, אנחנו עדיין חמודים.
אני אפילו חשבתי אז שאני שמנה! כשהייתי פחות 30 קילו מהיום!
מה לעזאזל חשבנו לעצמנו, האנחנו הצעירים שהיינו??

זה גרם לי להרהר בשתי קלישאות נפוצות ונכונות במיוחד:
כמה שבאמת הכל יחסי בחיים וגם שהכל זה עניין של סדרי עדיפויות.

⏲️חשבנו שאין לנו זמן כי עבדנו.
אבל בתכלס - יכלנו לא ללכת לעבודה יום פה יום שם. לא היה קורה כלום.

💸חשבנו שאין לנו כסף כי רצינו לנסוע לחוצלארץ 8 פעמים בשנה.
אבל אם היינו רוצים פחות, היינו מגלים שיש לנו ככ הרבה כסף שאנחנו אפילו יכולים לשלם על גן לילד סכום מקביל ללשכור עוד דירה בת"א, ועדיין להסתדר.

🫄חשבתי שאני שמנה כי רציתי ללבוש את מה שהחברות הרזות שלי לבשו. אבל במקום לעשות דיאטות מבאסות יכולתי פשוט לבחור בגדים שיותר מחמיאים למידה שלי.

כל ההנחות האלו הרגישו לי אז כמו עובדות.
דברים שלא ניתן לשנות ואין מה לנסות בכלל.
ורק עכשיו, ממרחק של לא מעט שנים (ולא מעט קילוגרמים), אני רואה שאף אחת מהן לא היתה עובדה, הן כולן היו רק סיפור.

הזמן היה שם כל הזמן, הכסף היה שם ואפילו אני, על כל הקילוגרמים, הייתי שם בסדר גמור (ויש שיאמרו חתיכה), פשוט לא ידעתי את זה. הייתי עסוקה מדי בלהשוות את עצמי לאני דמיונית כלשהי והחיים שדמיינתי שאמורים להיות לי.

והשבוע, מקורצצת יקרה הסבירה לי שהיא מחכה עם המשימה הממש גדולה שיש לה עד שיהיו לה כמה שעות פנויות בשביל זה, כי כרגע יש לה רק חצי שעה.
אז אמרתי לה שתיקח את החצי שעה הזאת ושתעשה מה שהיא יכולה לעשות בחצי שעה.
זה אמנם קצת, אבל זה בטח עדיף על כלום.

ואז היא הסבירה לי שחצי שעה זה הזמן שלוקח לה רק להיזכר מה היא עשתה בפעם הקודמת.
ואז אני הסברתי לה שאם היא תעשה חצי שעה כל יום, או יומיים, או אפילו פעמיים בשבוע, היא לא תצטרך להיזכר, כמו כשהיא צריכה בפעם בחודש שהיא מפנה כמה שעות.
בקיצור, יצאנו לדרך עם פרוייקט החצי שעה ביום על הפרוייקט.

זה קורה לנו עם הרבה דברים גדולים שאנחנו דוחים.
אנחנו מספרים לעצמנו סיפור שאין לנו זמן אליהם כשהסיפור האמיתי הוא שחסר לנו משהו אחר כדי לקדם אותם. לפעמים זו בהירות, לפעמים זה אומץ, לפעמים פחד משעמום, לפעמים יש סדר עדיפויות שלא שם את הפרויקט הזה במרכז.
כל פרוייקט והסיפור שלו, אני לא שופטת.
המשותף לכל הסיפורים האלו הוא שיש להם סיפור כיסוי שהבוטום ליין שלו הוא שפשוט "אי אפשר".

אז אם לא התחלת עד עכשיו משימה כלשהי, כי סיפרת לעצמך סיפור שחסר לך זמן, או כסף, אני לא אומרת את זה כדי לגרום לך להרגיש רע עם עצמך על כך שעד עכשיו סיפרת לעצמך סיפור ובינתיים יכולת לסיים כבר. להפך!
אני פה כדי להזכיר לך שבכל רגע אפשר להתחיל, הבחירה עדיין בידייך.
וכל עוד יש לך בחירה יש לך כוח לשנות אותה.

בהקשר הזה הציטוט האהוב עלי הוא, שהזמן הכי טוב לנטוע עץ היה לפני 30 שנה, והזמן השני הכי טוב הוא עכשיו.
אני בטוחה שכבר ציטטתי לך אותו אבל מותר לי למחזר, זה הניוזלטר שלי ואני אחזור על עצמי עד שאני ארגיש שהבנת את המסר.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב מזמינה אותך גם לבחור לעצמך פרוייקט חצי שעה ביום. אם יש משהו שנדחה הרבה זמן כי הוא נראה לך גדול אז לפתוח טיימר ל30 דקות כל יום ולעשות מה שמספיקים, מה שיוצא אני מרוצה. גם אם זה רק לקרוא שתי פסקאות. ואפשר גם לשתף אותי מה הפרוייקט ואני אבדוק איך הוא התקדם בזמן רנדומלי כלשהו בעתיד. ככה קרצוץ חינם!

נ.ב.ב שלומית טוענת שהניוזלטר הזה יצא מלא בקלישאות. ובכן, קלישאות נהיו קלישאות כי יש בהן חכמה ולכן הרבה אנשים מצאו שחשוב להדהד אותן.
אז אני מכריזה בזאת על משחק חדש: "איפה הקלישאה?".
חוקי המשחק:
1. לעבור על הניוזלטר ולסמן בו את כל הקלישאות שמוצאים.
2. לשלוח לנו את הניוזלטר עם הסימונים.
3. מי שימצא הכי הרבה קלישאות יקבל פרס שווה: שבוע קרצוץ מתנה ואזכור בפינת כל הכבוד!

נ.ב.ב.ב מזהירה מראש שכמות המינימום לקלישאות היא זו ששלומית מירקרה לי כדי להדגיש את טענתה. מדובר בכמות לא קטנה בכלל, ככה שהמשחק עומד להיות קשה ביותר!

נ.ב.ב.ב.ב יש המון נ.ב היום! אבל ממש חייבים מזל טובים לכל האנשים שאני כל כך אוהבת שנולדו השבוע אז:
💌 לאמא שלי שחוגגת היום יומולדת ובלעדיה לא היה לך אותי! ולכן נורא חשוב שכולנו ביחד נאחל לה מזל טוב ושיהיה לה רק נחת ממני!

💌 לאורן שהיא הBFF שלי וקראת עליה פה בניוז לא מעט (והיא גם עושה לו הגהה ודואגת שיהיה יפה לכבודך) היא האדם הכי מצחיק ואהוב שיש בחיי ואני מוקירה כל רגע של זמן שאנחנו מצליחות לבלות ביחד כי הוא תמיד מהנה מאוד (גם כשההצגה שראינו מאוד גרועה, תמיד כיף להתלונן ביחד).

💌 ליהודה, בני הבכור, שחוגג השבוע 18!!!! מי היה מאמין שאני אצליח להחזיק אותו בחיים 18 שנה! והוא מסב לי כ"כ הרבה נחת שאין לי שום תלונות עליו בכלל ולכן גם לא שמעת עליו הרבה.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהספיקה את כל הרשימה וגם לבשל לעצמה ארוחת צהריים אפילו שזה היה נראה בלתי אפשרי! את ההוכחה שזמן הוא דבר אלסטי, יקירתי
👓 למקורצץ שכל היום רק מתקן טעויות של אנשים אחרים בעבודה והולך למיליון פגישות מיותרות ועדיין מצליח להתקדם במשימות שלך, זה מרשים! לפחות אתה לא לבד מול המחשב כל היום.


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

לקריאה נוחה בדפדפן

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, הדמעות יצאו מעצמן, לא ממש היתה לי שליטה עליהן. המנורה של סבתא שושנה ז"ל נשברה. והכל כי ביקשתי מהעוזרת שלי לעשות חלונות. אז עכשיו החלונות נקיים, אבל לא יכולתי לשמוח מזה כי לא היתה לי מנורה. וגם העוזרת המסכנה שלי הרגישה ממש רע עם עצמה. "אל תדאגו, אם הייתם שואלים את סבתא היא לא היתה מבינה בכלל מה המנורה הזאת עושה פה עדיין. היא היתה אומרת שזה זבל והיה צריך לזרוק את זה מזמן." טרח הבן הכה חכם שלי לנחם את שתינו. והוא צודק. סבתא שושנה לא היתה אדם נוסטלגי. היא לא היתה מבינה למה במשך...

הו, שלום לך, "מה שלא ברור קרץ, זה למה אני שמה מיליון משימות קשות ביום אחד. אני באמת מתקשה להבין קונספטים של זמן. זמן זה תחושה אצלי."ניסיתי לחשוב איך הדרך הכי טובה להבהיר למקורצצת האהובה איך עובד זמן. "תנסי להסתכל עליו יותר כמו כסף, רק שאי אפשר לבקש מההורים עוד. ואי אפשר להכנס למינוס.""טוב פאק איט אני לוקחת הלוואה מהזמן והולכת לשנוצ ולוותר. אני אחזיר לו אחכ עם ריבית."טוב, נו. אני את שלי ניסיתי. אין מה לעשות, זמן אולי מרגיש אלסטי ומשתנה, אבל בסופו של דבר צריך להתייחס אליו בקפדנות וכדבר שנגמר....

הו, שלום לך, "חברות, האמת שאני במשבר ממש גדול"ציפי הסתכלה עלינו עם העיניים הגדולות והחיוך מאוזן לאוזן שלה. למרות החיוך ידעתי שציפי לא מכריזה על משברים בקלות ושאנחנו בפתחה של שיחה רצינית. עד לפני כמה חודשים ציפי היתה סטארטאפיסטית נמרצת ורוב השיחות עדכון שלנו הסתובבו סביב הרפתקאותיה בעולם. הסטארטאפ שלה היה אמור לעזור לרפא אנשים בארצות נחשלות ותמיד הערכתי את הנחישות שלה מול חומות הבירוקרטיה שהציבו בפניה. אבל קרו דברים מעבר לשליטתה ולפני כמה חודשים היא החליטה לסגור. קורה, בעיקר...