​

הו, שלום לך,
​
"מה, כבר סיימת את הקורס?"
"כן"
"מגניב שזה נגמר באמצע הסמסטר. זה נחשב קורס אקדמי?"
"עקרונית כן, אבל אני דווקא נוטה לקרוא לזה סדנה."

מכל הדברים שמתסכלים אותי בתואר הזה (ויש לא מעט, בכל זאת, אני אדם ביקורתי),
הכי מתסכל אותי שקורסים נמשכים רק חצי סמסטר במקום סמסטר שלם.
זה אומר שבמקום שיעורים של שעה וחצי במשך 13 שבועות, שיעורים נמשכים שעתיים וחצי במשך שישה-שבעה שבועות.

ונכון, יש פחות שיעורי בית בגלל זה.
ונכון שזה תופס פחות זמן מהחיים.
ויש בטח אנשים שחושבים שזה יותר יעיל ככה.
אבל לא כל דבר שהוא יעיל הוא גם מועיל.

ללימוד של נושא לאורך זמן יש מלא יתרונות.
למידה איטית נותנת לנו יותר הזדמנויות להתאמן, לדבר על הנושא, לתרגל, להשתמש.
גם למרצה זה נותן את האפשרות לתת משימות מורכבות ומעמיקות יותר
(כן אני חננה, אני יודעת, ככה זה כשבאים ללמוד משהו כדי ממש להשתמש בו).
זה גם נותן לנו זמן לעשות קישורים ולחבר בין מה שלמדנו למה שכבר ידענו.
​ככה נולדים רעיונות חדשים! ​
מחיבורים בין דברים שעד היום לא ידענו או לא ראינו ביניהם קשר.
​​
​לעומת זאת, למידה מהירה מעייפת את המוח.
כשצריך להקשיב הרבה זמן ברצף, המוח מותש ואז קשה לנו להקשיב, לקלוט ולהבין.
​
​בסופו של דבר זה ההבדל בין ללמוד משהו לבין לדעת אותו.
​לדחוס הרבה חומר בזמן קצר זה טוב כשמתכוננים למבחן.
אבל אם רוצים ממש להשתמש במה שלמדנו, אז צריך להוסיף מידע חדש בכמויות מדודות ולקחת אוויר בין לבין.

טוב, נאמתי. בחיי. זה פשוט נורא מעצבן אותי.

כי את ה"יאללה יאללה, מהר מהר" הזה של האקדמיה אני פוגשת אחר כך גם עם המקורצצים הסטודנטים שלנו, שמצפים שכתיבה ולמידה יקחו קצת זמן וייקרו ממש ממש מהר ואז מתבאסים שזה לא עובד ככה.

"איך הולך לך?"
"לאט"
לאט זה תקין!
מה שלא תקין זה שלא שריינת לזה מספיק זמן.

תהליך יצירה ולמידה הוא תהליך של ללכת קדימה ואחורה.
הוא דורש זמן של הפנמה ועיבוד.
הוא לא לינארי, ולא תמיד ניתן לזרז אותו.

נכון שטכנית, לכתוב עמוד לא אמור לקחת הרבה זמן.
​אבל זה רק כשכבר יודעים מה לכתוב בו.

אז בפעם הבאה שיש לך משהו יצירתי לעשות או למידה כלשהי, נא לקחת את הזמן. והדרך הכי טובה שזה יקרה היא לשריין לזה מספיק זמן ולהתחיל קודם.
נראה לך שזה אמור לקחת שעה עבודה? אז כדאי לשריין לזה 3 שעות.
​נשמע כמו יומיים כתיבה? אז כדאי לשריין שבוע.
​לא, אני לא מגזימה.

ובונוס למתקדמים: להתחיל עוד יותר מוקדם ולעבוד בחלקים קטנים, כל יום קצת, עד שיודעים מה רוצים לכתוב וליצור. רק אחרי שיודעים להתיישב ולעבוד רצוף עד שזה מוכן.
כדי שיהיה לך זמן להרהר, להפנים ולייצר.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב ראית את האתגר סטורי החדש שלי? שמתי אותו בהיילייטס באינסטוש, אפשר לעשות אותו גם בדיעבד. אני מאוד מבסוטה ממנו כי אני רואה שהוא עובד וזה משמח אותי נורא!

​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שלמדה ולמדה ובסוף עברה את מועד ג אחרי שני מועדים שנכשלה. אנחנו האמנו בך מהמועד הראשון!
👓 למקורצצת שהתחילה מהתחייבות להקדיש שעה ביום לפרוייקט ומצאה את עצמה עובדת שעתיים שלוש מרוב התלהבות אחרי שהתחילה. לפעמים אנחנו לא יודעים כמה משהו ילהיב אותנו עד שאנחנו מתחילים אותו.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​