ובמקום השני 🕷💜 (פרסומת)


ברשימת המשפטים האהובים עלי (אחרי "את תמיד צודקת")

הו, שלום לך,

"וואו, שינית לי את החיים עם הרעיון הזה."
מהמשפטים שאני הכי אוהבת לשמוע מהמקורצצים שלנו.
הכל התחיל בזה שהמקורצץ היקר, נקרא לו אלון, אמר לי שהוא מתקשה להתפקס.

"אוקי, אבל איפה בדיוק אתה נתקע?"
אלון הסביר לי שהבעיה היא שתוך כדי עבודה כל הזמן יש לו רעיונות חדשים ומגניבים. אז כדי לא לשכוח אותם הוא מיד נכנס למערכת כדי לתייק את הרעיון למקום הנכון, ובגלל שהוא מתלהב מהרעיון אז הוא כבר נשאב להתחיל לקדם אותו.

אז איפה הבעיה פה? בטח שאלת את עצמך.
הרי הכי כיף לעבוד על דברים ככה עם אנרגיה והתלהבות של ההתחלה.
הבעיה היא שבזמן שהוא נסחף למסע המרגש בעקבות הרעיון החדש, המשימה שהוא עבד עליה קודם נשארת בודדה ועזובה בצד.
ואז, מגיע הרגע שבו הוא נזכר במשימה הנטושה שלו ומבין שהוא עדיין צריך לעשות אותה,
רק שהזמן שתוכנן לכך כבר נעלם.
עכשיו אלון יצטרך להזיז דברים או לוותר על משהו אחר כדי לעשות את מה שהוא חייב לעשות.

למזלו של אלון יש לו אותנו, הקרציות שמוצאות לו פתרונות.
"אוקי, אז תיקח מחברת ועט ותשים לידך וכל פעם שעולה רעיון תרשום שם ובסוף היום תעשה את התיוקים שלך"
בום.
זהו.
מאז הוא לא נעלם לרעיונות חדשים תוך כדי העבודה.

זוהי קריאה נרגשת למקורצצים שקוראים את הניוז:
כשאני אומרת לכם לשתף אותנו בהכל, לזה אני מתכוונת. ככל שאנחנו יודעות יותר על איך אתם עובדים ככה נצליח לזהות את הכשלים בעבודה שלכם ומה יכול לעזור להם יותר מהר.

כמו נגיד המקורצצת שנקרא לה שימרית, שאנחנו מקרצצות לה על התזונה.
שימרית לא מרשה לעצמה לצאת לצהריים עד שהיא לא מסיימת את המשימות של הבוקר.
הבעיה היא שבינתיים היא שותה יותר קפה ומנשנשת.
אז ניסינו כל מיני שינויים בלו"ז והבנו שמה שעובד לה הכי טוב זה לצאת לאכול צהריים כמה שיותר מוקדם. וככה היא גם לא מנשנשת וגם מפוקסת יותר כי היא לא חושבת על אוכל.

או כמו תמיר, המקורצץ היקר שלי, שחיפש אהבה והצליח למצוא אותה רק אחרי ששיתף אותנו והבנו מה בדיוק הפריע לו, ומצאנו פתרונות. והנה ברוך ה' הוא התחתן עם בחירת ליבו שירן בטקס נוצץ לפני כחודש*.

ובכן, אני לא צריכה לספר לך שהדרך הכי טובה לפתור בעיות היא להתחיל מלהבין מה הבעיה בכלל.
"אני לא מצליח להתפקס" זה מאוד כללי ולא באמת מתאר את הבעיה. חוסר פוקוס יכול לנבוע מהמון סיבות:
🥱 יכול להיות שזה משעמם,
🛠 יכול להיות שזה קשה,
🎈 יכול להיות שבכלל משהו אחר מפריע לך,
🧮 יכול להיות שאין לך מושג איך אמורים להתחיל.
לכל בעיה כזאת יש מגוון פתרונות שונים והם גם ייחודיים לכל מקורצץ ומקורצץ.

כי אנחנו יצורים שונים זה מזה ולכל אחד מתאים פתרון משלו.
אבל את הפתרון הזה מוצאים רק אחרי שאנחנו מבינות בצורה מפורטת את הבעיה של המקורצץ הספציפי.
רק אז אפשר למצוא את הפתרון.

אז אם יש בחיים שלך אנשים עם בעיה שקשה להם לפתור, אני ממש ממליצה לשלוח אותם אלינו.
אבל כמובן, רק אם הם רוצים לפתור אותה.
מי שטוב להם עם החוסר פוקוס וחוסר התקדמות שלהם, מי אנחנו שנפריע.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

* פה אפשר לראות אותי מאושרת בטקס של תמיר ושירן. שיהיה לכם המון מזל טוב ותעשו מלא נכדים!

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהמאמר שלה התקבל לפרסום!! אנחנו יודעות כמה מאמץ הוא דרש ממך וכמה הקרבת בשבילו ואיזה כיף שזה משתלם בסוף!
👓 למקורצצת שהקשיבה לי והודתה שצדקתי אפילו שלא הסכימה איתי בהתחלה. כן, את יודעת מי את, אין מה לתהות אם אני מתכוונת אלייך.

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 27: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 28: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.

יעד מס 1: 170 ס"מ
יעד מס 2: 180 ס"מ


יש לך חברים שנורא בא לך שירשמו גם לניוז? אפשר לשלוח להם נזיפה בוואטצאפ:

מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה:

לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך?
רבוטה תשמח לבחון אותך:

קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!

מי אני ואיך הגעת אלי? אני הילה מיכוביץ סיטון, "הקרציה מפולניה" וסיכוי טוב שהגעת אלי דרך פה:

פינת הנוסטלגיה

הניוז נגמר לך מהר מדי? בא לך עוד? גם לי!
בפינה הזו אנחנו נזכר יחדיו בפיסת תוכן ישנה, נוכיר לה תודה ונבלה עוד מעט זמן יחדיו.
כי התוכן שלי הוא כמו יין (משתבח עם הזמן. אני יודעת שהבנת לבד אבל מה עם מי שלא?)

אני מזכירה גם לך!

נמאס לך רק לקרוא ורוצה להתחיל לעשות?

לקריאה נוחה בדפדפן

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את ה
לינק הזה שיקראו


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

אני בטוחה שגם אצלך זה התנהל אחרת לגמרי הו, שלום לך, העיניים שלה נפקחו בתדהמה והיה ניכר שנפל לה אסימון רציני:"וואי, פתאום קלטתי שבסוף הסמסטר הזה תהיה הפעם הראשונה שאני בנתיב שלא הוכתב לי"טל, בת 24, בקרוב בוגרת תואר שני במנהע"ס. (מה שאומר שהיא כנראה לא יודעת מה זה אסימון). כשטל השתחררה מהצבא - היא לא יכלה לסוע להודו לחפש את עצמה בגלל הקורונה. אז במקום היא הלכה ישר ללמוד תואר ראשון. ואז המשיכה ישר לתואר שני. ועכשיו המסלול הסתיים.איזה מסלול? המסלול שלפי הספר: בית ספר >>> בגרות >>> צבא >>> תואר...

כן, בסדר, אני אספר לך, שנייה הו, שלום לך, "אמא, אין לי קול"זה נראה כאילו היא אמרה את זה אבל למעשה היא כתבה לי את ההודעה הזו בוואטצ אפ. כן, לילדה החמודה שלי אבד הקול, בדיוק ברגע הכי לא נכון. איך יודעים שזה הרגע הכי לא נכון?זה פשוט - כשיכולת מסויימת, שבד"כ עומדת לרשותך, נעלמת בדיוק ברגע שהכי צריך אותה.ואוליביה נבחנה השבוע לבית הספר לאומנות בתל אביב, בית ספר החלומות שלה. היה לה אודישן למגמת תאטרון והיא הכינה מונולוג ושיר. כשאני אומרת "הכינה" אני מתכוונת ששתי מורות אימנו והכינו אותה לאודישן....

ברור שאני גם עושה את זה פשוט אחרת ממך הו, שלום לך, "וואי את אשכרה לא מדחיינת כלום, אה?"האמת שזה לא מדויק. פשוט יש לי שיטה לדחיונים. אבל רגע, אני קופצת לסוף. הגר, הקמפיינרית המושלמת שלנו, היתה בהלם.20 דק' אחרי שסיימנו את הפגישה כבר שלחתי לה עמוד חדש לגמרי באתר, מחובר לטופס שזיהינו בו בעיה. שזו בתכלס היתה המשימה שלי לימים הקרובים. והנה, החלק שלי מאחוריי ועכשיו תורה של הגר לטפל בענייני קמפיינים, שלא אלאה אותך בהם. עכשיו, האם יכולתי לקחת את הזמן ולא לעשות את המשימה הזו באותו רגע? סביר שכן. זה היה...