​

הו, שלום לך,

"טוב, אני רואה שזה מעצבן אותך אז אני לא אגיד."
​"זה מעצבן אותי אבל תגידי בכל זאת, כי אני בטוחה שאת לא היחידה שחושבת ככה."
​אילנית חייכה אלי באמצע הרחוב.
"אני פשוט חושבת שהגלילה הזו מיותרת ומעצבנת את הקוראים שלך. שעה אני מעבירה בפלאפון עד שאני מוצאת."
"טוב, אף אחד לא הכריח אותך… את יודעת מה, אני אשאל אותם."

וככה בספונטניות התווספה שאלה לפינת השפגאט שבוע שעבר.
למקרה שפספסת, זה מה שהיה שם:
​"נאמר לי שהתיעוד הארוך של פינת השפגאט הוא מייגע ורוצים להגיע לבוטום ליין מהר יותר. זו לא דמוקרטיה פה אבל אני כן מוכנה לפחות להראות פתוחה להצעות ואשמח לשמוע את דעתך - האם עדיף לכתוב רק את השבוע האחרון? הכמה האחרונים? להשאיר כמו שזה?"

מבול של תגובות קיבלתי.
​ובכן, מי היה מאמין שזה מה שמעסיק את קוראי הניוז.
​לרגע יכלתי לנחש שאנחנו מדינה נורמלית ומשעממת שלא קורה בה כלום.
וכמובן, לכולם יש דעה! ואף דעה לא דומה לקודמת.

אז אילנית - צר לי לבשר לך שאני צדקתי.
סתם, לא צר לי. אני דווקא מרוצה.
רוב קוראי הניוז היו בעד להשאיר את הפינה כמו שהיא.
אחת הקוראות אף הצליחה להסביר את העניין במילים שמתארות ממש את מה שאני חשתי בנושא:

"חשוב לי להגיד שהייתי רוצה שכל הדרך תישאר. ככה זה מזכיר לי כל שבוע שדברים לא באים בקלות.
שמאחורי כל תוצאה או התקדמות נעשתה דרך. הרבה התמדה מסתתרת מאחורי המספרים הסופיים.
לפעמים ההתקדמות היא כמו צעדי ריקוד, צעד קדימה ושני צעדים אחורה. אבל עדיין בתהליך הכללי נעשית דרך שהיא חשובה ומשמעותית."

תודה רבה שני.

פינת השפגאט לא אמורה להיות נוחה.
היא לא נוחה לי! המתיחות האלו כואבות ומטרידות וכשיש רגרסיה בתהליך זה עוד יותר מעצבן.
ועוד להודות בזה מול כולם.
​זה לא נעים.
​המעט שאפשר לעשות מהצד שלך זה להשקיע בגלילה ולחוש את הסבל שלי.
פיזית.

ומה שחשוב יותר:
פינת השפגאט לא נוחה כי שינוי זה תהליך ארוך, שלוקח זמן.
זה דבר אחד להגיד את זה ודבר אחר לראות את זה בעיניים.

נכון, היה לך יותר כיף ונוח לראות שורה אחת שאומרת מה המדד היום וכמה השתנה משבוע שעבר.
אבל אז לא היית רואה את כל ההתמדה והתהליך והסיזיפיות שזה מצריך.
זה היה גורם לפינה להראות כאילו בדרך נס פשוט פתאום הצלחתי.
​וזה לא מה שאני מעוניינת להעביר שם.

ולכן הפינה תשאר כמו שהיא בדיוק.
כולנו נסבול ביחד ונלמד מזה שלסבל ולהתמדה יש תוצאות.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהגישה את הדוקטורט השבוע!!!! אפילו הוורד לא הצליח לעצור אותך! אנחנו מאוד מאוד גאות בך!!!
👓 למקורצצת שמתפקדת דרך ימים מאוד קשים - כל צעד הוא משמעותי, גם אם הוא נראה לך קטן.
👓 וכל הכבוד לאור! שלראשונה מתחילת התואר שאנחנו לומדות ביחד העבודה שלנו היתה מוכנה יומיים שלמים לפני הזמן! יישר כוח!

​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
יעד מס 2: 180 ס"מ

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯