​

הו, שלום לך,

"היי, את מחפשת עובדים? אני מעוניינת להיות קרציה 😋"
אחרי ההודעה השלישית תוך יומיים, שבהן קרציות בשאיפה פנו לחיפוש עבודה, החלטתי לעשות את המעשה המתבקש ולשאול איך הגיעה אלי.
​כי הרי לא הגיוני שפתאום סתם ככה כולם רוצים להיות קרציות.

וככה גיליתי שכבר 6 שנים ממליצים עלי בסדנאות ניהול הזמן של "בו בזמן".
לומר שהופתעתי יהיה ממש אנדרסטייטמנט.

את טלי סגל שהקימה את "בו בזמן" הכרתי קצת אחרי שהקמתי את העסק, כשהיא פנתה אלי וסיפרה שהיא מספרת עלי בכל הרצאה.
כמובן שאחרי כזאת מחמאה לא יכלתי לסרב כשהוזמנתי להתארח באחת הסדנאות שלה.
נסעתי עד מודיעין!
ברכבת!
​אבל הטרחתי את עצמי.
​כדי להיות מוחמאת עד הסוף.

היתה סדנא מאוד מעניינת, טלי סוקרת את כל שיטות ניהול הזמן הקיימות ומאפשרת לתלמידים שלה לבחור לעצמם איזה מהן מתאימה להם.
וכמובן שעליתי לפודיום ועניתי לשאלות וקיבלתי מחמאות.
ונסעתי הביתה.
ברכבת.
כל הכבוד לי.

מאז לא נפגשנו, וגם לא ממש היינו בקשר.
ומסתבר שחבל.
כן ידעתי שהסדנאות של טלי צמחו ושגשגו ויש לה המון מדריכים.
ומסתבר שכל אחד ואחת מהם ממליצים על "הקרציה מפולניה" כאחת השיטות להתמודד עם דחיינות, בכל הרצאה שהם מעבירים בנושא דחיינות.
זה המון הרצאות.
להמון אנשים.
לאורך 6 שנים.

דבר ראשון הרגשתי לא נעים, כמובן.
כי 6 שנים ממליצים עלי בהרצאות ואני לא אומרת תודה.
מאוד לא מנומס.
​לא ככה חינכו אותי. סליחה אבא ואמא וסליחה טלי.
​כמובן שמייד כתבתי לטלי תודה רבה ושלא היה לי מושג שהיא ממשיכה להמליץ ולהפנות.

אחרי שטיפלתי בעניין הזה התפניתי לחשוב על עוד כמה דברים שהסיפור הזה עורר בי.

למשל, על התושיה והאומץ של אלה שפנו אלי.
ככה סתם מיוזמתם בלי לראות אפילו פתק על עץ (ברור, כי אני לא תולה פתקים על עץ).
​כי מה הדבר הכי גרוע שיכול לצאת מזה? ​
מקסימום הם ימצאו עבודה.
אפשר לקרוא לזה "שיטת מצליח", אפשר לקרוא לזה "שלח לחמך".
אפשר גם לקרוא לזה "אנשים נבונים שמבינים שהם רוצים לעבוד איתי".
לצערי אני לא מחפשת כרגע, אבל כל הכבוד על הניסיון.
​
בנוסף, חשבתי על זה שאנחנו אף פעם לא יודעים את מלוא ההשפעה שלנו על אנשים אחרים.
מילים שאמרנו ממשיכות לחלחל.
עצות מקצועיות מועילות שחילקנו המשיכו להועיל.
אנשים שהשפענו על חייהם לטובה זוכרים ומזכירים אותנו.
​ובסופו של דבר, להשפיע ולעזור לחולל שינויים לטובה זה הדבר הכי מתגמל שיש.
זה בעצם אחד הדברים האהובים עלי בעבודה שלי - לעזור לאנשים.
​אפשר לקרוא לזה שיווק, אפשר לקרוא לזה קארמה.
אפשר לקרוא לזה "עשית לי את היום".

אבל בעיקר נתקפתי בפרץ נוסטלגיה למי ומה שהייתי אז לפני 6 שנים, כמה תמימות.
ואז נזכרתי שלמעשה לפני כמה שבועות השקתי בשקט את פינת הנוסטלגיה פה בסוף הניוז ולא טרחתי לספר לך כי הנחתי ששמת לב לבד.
אבל למקרה שלא, זו הזדמנות טובה לספר שבפינה הזו כל שבוע עולה פוסט ישן מהעבר, מכל מיני מדיות. כדי שיהיה לי מעניין, החלטתי לתת לבוט להחליט עלי. כלומר, הפוסטים נבחרים באופן רנדומלי ע"י המערכת וגם אני מופתעת ממה שיוצא.
מזמינה אותך לגלול למטה ולהציץ ולחזור לניוזים הקודמים לראות מה פספסת.
וכן, מותר גם לצחוק עליהם, חלקם מ-מ-ש ישנים.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב וכמובן שאני מפרגנת חזרה לסדנאות המעולות של טלי! היא גם גילתה לי שהיא מחפשת עוד מנחים אז אם חשקה נפשך בהדרכה של ניהול זמן טלי איז היירינג (בניגוד אלי).

​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 לי! שאחרי המון המון נדנודים ובירוקרטיה הצלחתי להוציא אזרחות פולנית לי ולילדיי! מעכשיו אני פולניה אמיתית של ממש!
👓 למקורצצת שישבה השבוע שעה וחצי וחיסלה המון בירוקרטיות קטנות ואז פינקה את עצמה בארוחת צהריים עם חברה. נכון שהיה הרבה פחות נורא משחשבת? בשבוע הבא עוד אחד כזה.

​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
יעד מס 2: 180 ס"מ

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯