​

הו, שלום לך,

אני לא מאמינה ששכחתי את יום ההולדת שלך. איך לא הזכרת לי???"
שלומית התקשרה אלי בהיסטריה.
"לא נורא. לא באמת היו לי ציפיות. בכלל לא נעלבתי."
​"לא יפה לך לשקר."​
"כן, טוב, בשלב מסויים שלא שמעתי ממך דאגתי לך. חשבתי שאם את לא מתקשרת ולא הגבת לפוסט יומולדת שלי בפייסבוק אז כנראה קרה לך משהו. ואז ראיתי שכתבת משהו בקבוצה אחרת והבנתי שאת חיה."
כן כן, פולניה מקצועית אני.

אבל שלומית לא היתה היחידה שאכזבה אותי.
מסתבר שיום ההולדת שלי היה רווי אכזבות, השיכחון שלה היה רק עוד אכזבה אחת לאוסף.
פינטזתי במשך שבוע איך על הבוקר של היומולדת מכריזים על הפסקת אש כוללת והביטקוין חוצה את סף ה100,000 דולר (תחביב שלי). במקום זה בבוקר הודיעו שרק יצביעו על ההפסקת אש בלילה והביטקוין צנח לו לאורך היום.
מאכזב.

אז החלטתי שהשנה אני אזיז את היומולדת שלי יום קדימה.
הוא היה בשלישי ולא מצא חן בעיני אז בסביבות 16:00 החלטתי שגם מחר יהיה לי יום הולדת.
וזה התגלה כרעיון מצויין.

למען האמת ברוב השנים אני חוגגת את כל הימים שבין הלועזי לעברי.
אבל השנה זה הרגיש לי טו מאצ, עם כל המלחמה.
פסטיבל יומולדת לא הרגיש לי קשור.
​העברי הוא אגב היום, שבת.
וכן, אני עוד מקבלת ברכות.

אבל אני חושבת שהסיבה האמיתית שלא באמת נהניתי מהיומולדת עצמו היתה כי באתי עם ציפיות גבוהות.
שזה, כידוע, מתכון לאסון.

ואז חשבתי על זה - בתכלס גם היום שנולדתי בו לא היה לי כיף.
​למי כיף להיוולד? זה המון הסתגלות ושינוי ממש ענק.
אני די בטוחה שביום שאחרי הלידה גם להילה התינוקת היה כיף יותר.
ולכן חגגתי אותו.

אז ביום ההולדת המעודכן הלכתי לחברה שעשתה לי טיפול סאונד הילינג והכינה לי את אחד המרקים הכי טעימים שאכלתי בחיי.
ואז הפתעתי את אימוש בעבודה והיא לקחה אותי לגלידה ואמרה לי שהיא לא מאמינה שאני בת 43 (גם אני לא) ואיך שכשנולדתי היא חישבה עד איזה גיל היא תראה אותי גדלה ולא דמיינה שתהיה בחיים בשלב הזה.
​כן, אני בכלל לא מרגישה זקנה בכלל עכשיו.

וביום שאחרי המשכתי את החגיגות. אורן לקחה אותי לארוחת בוקר במקום האהוב עלי בעולם, הנורמן בתל אביב.

יש עוד כמה תכנונים שטרם קרו בזמן סגירת הניוז גם קיבלתי כמה מתנות נחמדות מאוד של כל מיני משחקים שצריך להרכיב כמו שאני אוהבת.
בקיצור בסופו של דבר יצא לא רע.
אבל התחושה של ההחמצה בהתחלה לא עזבה אותי, וזה החמיץ את כל המאורע.
אז הכנתי לעצמי רשימת "מה אפשר ללמוד מהאירוע"
כי א' כי רשימות זה דבר שאני מאוד אוהבת ו-ב' כי כשלומדים ממשהו זה הופך את החוויה לבעלת ערך.
וכמובן שכהרגלי אני חולקת איתך את מה שלמדתי:

🎁 לא לתלות את השמחה שלך במשהו שלא תלוי בך.
אין לנו שליטה על עניינים פוליטיים וגם לא על מגמות כלכליות גלובליות. והמחשבה שזה ישתנה לכבוד יום ההולדת שלי היתה ילדותית ותמימה.

​
🎈 טעויות אנוש הן משהו שהרבה פעמים אפשר לתקן.
הנה, שלומית התקשרה לאחל מזל טוב וגיליתה שלא מאוחר מידי, שיום ההולדת הוארך. ושוב, אני עדיין מקבלת ברכות, רקאומרת.

​
💐 דד-ליין הוא לא תמיד המועד האחרון. לפעמים אפשר לקבל הארכה.
כן, אפילו כשמדובר ביום הולדת. גם ביום ההולדת שלך. לא יצא מספיק טוב? אפשר לקחת עוד יום ולשפר. ברוב המקרים.

​
🥳 בדברים חשובים עדיף לא לסמוך על הזיכרון של אנשים אחרים.
אלא אם כן יש להם קרציה, או שהם הקרציה בעצמה.

​
🎂 הכי חשוב - אף פעם לא להתקמצן על זמן שמחה.
כי למה לדחוס את הכל ליום אחד כשאפשר לחגוג במשך יומיים, או חמישה?

זהו, מחכה לברכות שלך!

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב סאונד הילינג זו חוויה מדהימה. זה בעצם לשכב בתוך אמבטיה של צלילים עד שלא ברור לך אם את ביער עם מלא פיות או בכדור הארץ. והסאונד הילרית המדהימה היא עדי דסקין, שאין לה אתר כי לא קרצצתי לה להכין אחד. אפשר לפנות אליה בעמוד הפייס שלה.

נ.ב.ב שלומית! באמת שאני לא כועסת! מה משנה התאריך עצמו - העיקר המתנה!

​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 כל הכבוד למקורצצת ששלחה לי מתנה ליומולדת, כן ירבו!
👓 כל הכבוד למקורצצת שהלכה השבוע לעשות בדיקת שד שדחתה במשך שנה. נכון הן מאוד לא נעימות אבל אמרתי לך שתודי לעצמך אחרי והנה. שוב צדקתי.

​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!

יעד מס 1: 170 ס"מ​
יעד מס 2: 180 ס"מ

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯