​

הו, שלום לך,

״שתדעי לך שזה פרס מאוד אקסקלוסיבי. מתוך כמעט 8 מיליארד איש בעולם שהיה להם סיכוי שווה לחלוטין לזכות בו - את היחידה שזוכה בו השנה״ זה היה הנאום של גילי בזמן שהיא העניקה לי את פרס ״שניצל הזהב".
​כאמור, אני הזוכה היחידה לשנת 2023.
​זה באמת פרס אקסקלוסיבי, בכל שלושת שנות התחרות רק מישהי אחת זכתה בו לפני (שנה שעברה לא היה זוכה ראוי).

פרס "שניצל הזהב" מוענק למי שמכין לגילי הכי הרבה שניצלים לאורך השנה (או ההכי טעימים, אני לא סגורה על התקנון המדוייק של התחרות).
ונכון, התאמצתי מאוד השנה כדי לזכות בו, הכנתי לה לפחות 3 חבילות שניצלים לקחת הביתה, ואפילו פירגנתי בפירה.
אבל, למרות כל המאמצים האלו, החלק הכי קשה בתחרות היה לגלות שהיא בכלל קיימת.
​אני, למשל, פספסתי שנתיים מזמן ההכרות שלי ושל גילי על הסעיף הזה. ​
בראשונה פספסתי כי לא ידעתי שיש תחרות ובשניה כי לא ידעתי שהיא מתקיימת מידי שנה.

ועכשיו, כשגיליתי לך, ההזדמנות לזכות פתוחה גם בפניך.
ואני מאוד ממליצה כי הפרס שווה במיוחד. פסל מוזהב של שניצל, עבודת יד (גם הפסל וגם השניצל בעבודת יד, דא), גילי מכינה אותו מאפס, כולל החריטה והנצנצים. בחיי שאין דברים כאלו. הוא עומד מנצנץ על הפסנתר ועושה חיינדלך, וכן תחושת רעב, לכל מי שנכנס אלינו הביתה.
אם היית רואה אותו בטוח היית רוצה כזה! הנה, הוכחה:

נכון הוא חתיך???

אבל לא באתי לדבר על שניצלים, או על הפרס הספציפי הזה.
אלא על הזדמנויות שאנחנו לא יודעים שקיימות. יש לא מעט כאלה. כל מיני פרסים שלא ידענו שאנחנו יכולים לזכות בהם. אני אתן לך דוגמא על פרס שכנראה לא קיבלת, למרות שכנראה עשית כל מה שצריך כדי לזכות בו:
פרס ה-"כל הכבוד ששטפת כלים".
​אצלנו בבית נהוג להודות על כך במלוא הכבוד.
זה לא התפקיד הרשמי של אף אחד, אז כל מי שמתמודד יכול לזכות בתשואות: ״יוווו שטפת כלים! איזה כיף!!״
ושלא יהיה ספק - זה קורה כל יום, שאני או האיש שוטפים כלים (פעם בליקוי חמה גם אחד הילדים). ובכל יום זאת הזדמנות לפרגן.
לפעמים אפילו אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזאת.

כנ"ל לגבי טיטוא, שזה משהו שבאמת אנחנו בד״כ לא עושים ומשאירים לעוזרת.
​אבל אם מישהו טרח ואחז במטאטא, זאת הצדקה למחיאות כפיים.
​אני מאוד מאמינה בלציין ולחגוג הצלחות קטנות.
ולו רק בשביל לעשות את החיים קצת יותר משמחים.
​כי מה, צריך לחכות לפרס נובל כדי לחגוג?​
לא שאני לא מאמינה בך, אבל עד הנובל, אפשר לחגוג הצלחות בדרך.

עוד דוגמא, יצאתי מהמבחן הראשון שלי בתואר - ישר פינקתי את עצמי בתה בובה (מה הקשר בין המשקה הזה לתה אין לי מושג, אורן טוענת שבשניהם יש מים, אני גם בזה מטילה ספק).
שאני אחכה לציון? מה פתאום!
שהוא יחכה לי!

אני מעניקה לעצמי פרס על ההשתדלות שלפני. על כך שקרעתי את הת^ת ולמדתי מלא.
מה קשור איזה ציון יצא?
אם אקבל ציון טוב אלך לחגוג שוב.
ואם יצא ציון בסדר, אחגוג את זה שסיימתי עם הקורס.
ואם אכשל, אז אחגוג את זה שיש לי אפשרות להבחן שוב ולשפר ציון. טוב, אולי לא אחגוג ממש, אבל אודה על ההזדמנות.

הבנת את הרעיון, נכון?
תמיד יש אפשרות להעניק פרסי הוקרה.
וחשוב לחגוג ולשמוח בהצלחות הקטנות, כי מי יחגוג אותן אם לא אנחנו?
אם לא נתאמן בלהרים לעצמנו על הדברים הקטנים - איך נדע להרים לעצמנו על הדברים הגדולים?

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב ובאמת כל הכבוד לגילי, לקח לה איזה חודש להכין את הפרס הזה!
אין צורך להגיד לי כל הכבוד, כאמור, את הפרס שלי כבר קיבלתי.

נ.ב.ב מי זאת גילי? הנה היא פה.

פינת הכל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת ממסלול "מישהי לרוץ איתה" שקרצפה את כל הבית השבוע ברמה שלא תבייש את בני ישראל שיצאו ממצרים, כולל לפרק חלונות ולנקות אותם מהיסוד.

👓 למקורצצת ממסלול "פרוייקטים" שמצליחה לשנות הרגלי אכילה וכבר כמה שבועות לא לאכול אחרי 19 בערב, משהו שחלמה אך לא האמינה שתצליח בו מעולם.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! מתוזמן ונכתב בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

​לקריאה נוחה בדפדפן​