רגע, אז אתם ביחד? 🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

"אבל אני לא מכירה אותו מספיק"
אור הביטה בי בשתי עיניים ענקיות.
"אור, אתם יוצאים כבר חודש, איך תכירי אותו אם לא תתחיבי? לא אמרתי לך לעשות איתו ילדים, רק שתחליטו להיות אקסקלוסיביים"
היא סירבה להצעה.
הוי, הדור הצעיר.

העניין הוא שאני מכירה את המבט שהיה לה בעיניים.
ראו שהיא מאוד מאוד "בעניין שלו".
"את מתכננת לצאת עם עוד בחורים כרגע? יפריע לך אם הוא יצא עם אחרות?"
נו ברור שכן.
"אז את כבר מחוייבת, סתם את לא מגדירה את זה".

משום מה יש לאנשים רתיעה מהגדרות. כאילו ברגע שאנחנו מגדירים משהו זה הופך אותו לאמיתי.
ולדברים אמיתיים יש השלכות רציניות! וסיפורים שלמים שמלווים אותן:

📈 "אני שוקל לפתוח עסק" = "אני הולך להתפטר מלהיות שכיר ולא יהיה לי כסף לשכר דירה"
🤰 "הפסקתי גלולות" = "תיכף יהיו לי ילדים ולא יהיו לי חיים"
🏠 "התחלנו לראות דירות לרכישה" = "בקרוב נצטרך לשלם משכנתא ואז 30 שנים נהיה בחובות והריבית תעלה ובטוח נפשוט רגל"

אבל בתכלס, לא כל ההחלטות שלנו הן כל כך הרות גורל.
הרבה פעמים אפשר לחזור אחורה ולהתחרט.
כמו שאפשר לפתוח עסק ולהמשיך להיות שכיר עד שהוא מתאזן, או להצהיר שאני מתכוונת להכין מאפין בננות ואפילו לקנות בננות אבל בסוף סתם לאכול את הבננות, אולי עם יוגורט בכלל.

ואם אור והבחור שלה יפרדו בעוד חודשיים? אז כלום.
היא לא צריכה אפילו לעבור דירה.
כן, זה יכאב, כנראה.
אבל זה לא יכאב פחות אם היא לא תתחייב.
הקטע הוא שאולי אפילו זה יכאב יותר.
כי אולי דווקא בגלל החוסר מחוייבות נהיה כל הזמן עם רגל אחת בחוץ והקשר לא יתפתח ותשאר תחושת פספוס.

כי זה הסוד האמיתי שמגיע עם ההחלטה להתחייב: אנחנו נהיים רציניים.
עושים דברים ברצינות.
על באמת.
משקיעים בלהכיר יותר טוב, בלהבין אם זה טוב לנו.
זה נכון לכל דבר שאנחנו עושים בחיים ובטח ובטח למערכות יחסים.
מצטערת להיות זו שצריכה לבשר אבל גם באהבה מולטיטאסקינג זו טקטיקה שלא עובדת.

להחלטות חדשות יש סיכוי הרבה יותר גבוה להצליח אם אנחנו אול אין, מאשר אם אנחנו מתעסקים בניהול סיכונים.
אם אנחנו ממקדים את האנרגיה שלנו כדי שזה יצליח,
מאשר אם אנחנו מחלקים אותה בין כמה אופציות, למקרה שזה ייכשל.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב יש לי הפתעה על שת"פ ממש מגניב שעלה לאוויר ממש אתמול! התחברתי עם iCount (מערכת ניהול העסק הכי שווה בארץ) ויצרנו ביחד אתגר של 10 מיילים להגשת הדוח השנתי. לכל מי שיש לו עסק עצמאי זה אתגר חובה, עם המון טיפים ומתנות שיחולקו לאורך הדרך ויקלו מאוד על הגשת הדוח. והכי חשוב - הוא חינם לחלוטין. ונרשמים פה. אני מתרגשת ומחכה לראות אותך גם שם!

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שהצליחה להפוך יום של חולי ליום סופר פרודקטיבי, ממש מדהים איך שזה גם ריפא אותך בסוף, נס חנוכה של ממש!
👓 למקורצצת שהתחילה לפנות לעצמה את הבקרים לזמן ריכוז, במקום את הערב. ממש רואים את ההתקדמות שזה מייצר אצלך, כל הכבוד!


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

לקריאה נוחה בדפדפן

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

אני לא מספיקה לקלוט ככה הו, שלום לך,"מה, כבר סיימת את הקורס?""כן""מגניב שזה נגמר באמצע הסמסטר. זה נחשב קורס אקדמי?""עקרונית כן, אבל אני דווקא נוטה לקרוא לזה סדנה." מכל הדברים שמתסכלים אותי בתואר הזה (ויש לא מעט, בכל זאת, אני אדם ביקורתי), הכי מתסכל אותי שקורסים נמשכים רק חצי סמסטר במקום סמסטר שלם. זה אומר שבמקום שיעורים של שעה וחצי במשך 13 שבועות, שיעורים נמשכים שעתיים וחצי במשך שישה-שבעה שבועות. ונכון, יש פחות שיעורי בית בגלל זה. ונכון שזה תופס פחות זמן מהחיים. ויש בטח אנשים שחושבים שזה יותר...

אפילו שזה מאוד נחמד מצידי הו, שלום לך, "אני לא זוכר שאמא שלי ישבה איתי ועזרה לי בשיעורי בית כל כך הרבה כמו שאת יושבת איתה.""נכון, גם איתי לא ישבו, וברוך ה' יש לי ממוצע 80 להוכיח את זה".אוליביה, לעומתי, התחילה השנה ביה"ס רגיל ולא היה לה ציון אחד מתחת ל-95. נחת. לתפיסתי, אמהות אמורות לעזור לילדים שלהם. אבל זה גם נכון שאוליביה מעסיקה אותי לא מעט. אפשר לחשוב שאני עובדת אצלה.ויש רגעים שהיא מסתכלת עלי בעיניים הגדולות שלה, מעפעפת כאילו היא נסיכת דיסני, ומבקשת שאני אפסיק לקרצץ, או לעבוד, או לעשות את...

איך לא שמתי לב לזה הו, שלום לך, ואז פתאום שמתי לב ששבוע הבא יש לי יומולדת. כאילו, ידעתי שיש לי יומולדת כי יש מבצעי בלאק פרידיי, שתמיד מסמלים את תחילת עונת יום ההולדת שלי, וכן חיכיתי וציפיתי לחג היומולדת וחשבתי איזה מתנות לנצל ואיזה לא. אבל לא באמת התעסקתי בזה ששבוע הבא יש לי יומולדת.ניסיתי לחשוב מה היומלדת הזה אומר לי השנה ולא עלתה לי שום מחשבה מעניינת. סתם עוד מספר, 44. אז אמרתי טוב, נראה לי שאני פשוט אעבור הלאה. והחלטתי לא לכתוב לך על זה בניוז. אבל אז, לגמרי במקרה, מצאתי את עצמי צועדת...