היום לא הצלחתי 🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

היום לא יהיה ניוזלטר.
​וזה לא שאני בשביתה, חלילה. ​
ולא שאני לא רוצה לכתוב לך ניוזלטר מלא בהשראה.
פשוט לא הצלחתי לכתוב ניוזלטר כמו שרציתי.

דווקא היו לי כמה רעיונות שנראו בהתחלה חמודים לכתוב עליהם ואפילו חשבתי שהם מתחברים.
אבל כשניסינו שלומית ואני לכתוב אותם הם יצאו סופר מסורבלים.
ערמה של רעיונות לא קשורים זה לזה ושלא היה לי שום דבר מעניין לומר בהם.

אני לא אוהבת להוציא מידיי תוכן לא מוצלח ולכן התעקשתי לשפר אותו עוד ועוד וכנראה שרק הרסתי יותר ויותר.
​ועל הדרך גם שיגעתי את שלומית עוד יותר ויותר.
​
ואז הגיע הזמן שבו היה צריך לסיים אותו, שהוא עכשיו.
ולא הצלחתי לקרוא אותו ברצף והחלטתי לגנוז אותו.

ניסיתי להבין עם עצמי למה בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא מצליחה לכתוב את הרעיונות שעולים לי בראש והבנתי שלא הייתה לי דקה לעצמי לשמוע את המחשבות שלי כבר הרבה מאוד זמן. החופש הגדול התחבר ללונדון שהתחבר לחגים ולחופש מבית ספר וכל המשפחה פה בבית כל הזמן לידי רואים טלוויזיה ומארחים חברים.
כל הזמן.
ואני יודעת שאני אתגעגע לתקופה הזו ושהם ממש חמודים אבל אני גם צריכה לכתוב ניוזלטר.
​ולהצליח לחשוב מה צריך מהמכולת על הדרך.

אבל אני לא חושבת שהבנתי כמה באמת אני לא מפוקסת עד שהלכתי לשיעור ריקוד של תות.
כן, אני רוקדת כל שבוע, אבל כבר 3 שבועות פספסתי את השיעור (לונדון וענייני רפואה במשפחה וכו').
ויצאתי מהשיעור ופתאום הרגשתי כאילו המוח שלי לראשונה נקי ומצוחצח.
יש משהו בשיעורים של תות שהם כל כך קשים שחייבים להתרכז בהם מאוד. היא מלמדת טריליון צעדים לשמינייה ובאמת שממש ממש קשה לעקוב אם לא מתרכזים.
​הריכוז הזה מביא לניתוק מושלם מהעולם וסוג של מדיטציה, מדיטציה בלמידה.
​
(כן, אני ממליצה בחום, במיוחד אם מדיטציה לא עובדת לך).

וכשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי שאני פשוט לא יכולה לזרוק עליך את הלרלרת שהיא הניוזלטר שכתבנו, זה לא הוגן לבקש ממך לקרוא רעיונות לא אפויים שלא מחדשים לך כלום.
​אז החלטתי למחוק הכל ולכתוב לך הסבר למה אין היום ניוזלטר.

כנראה שממש הייתי צריכה את השעה וחצי הזו כדי לשים לב שאני כותבת על הדבר הלא נכון, סתם השקעתי בו כי כבר כתבנו 3 גרסאות ולא היה לי נעים כבר משלומית שעמלה וטרחה (סליחה שוב).
ואני יודעת שאומרים שעדיף עשוי ממושלם, אני עצמי אומרת את זה לא מעט.
אבל יש מקרים שכל כך רחוקים ממושלם שהם פשוט נחשבים לא עשויים.
וזה שעבדתי הרבה על משהו לא הופך אותו לטוב ובוודאי שלא הופך אותו לקריא.

אז זהו.
לא יהיה ניוזלטר השבוע.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב כן היה לי חשוב להזכיר לך שאחרי החגים מתקרב אלינו בקצב מסחרר (ברוך ה' שפטרנו מעונשו של זה) ואם יש לך צורך בעזרה לחזור לעניינים אפשר להירשם לשירותי הקרצוץ ממש פה.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצץ שחתם על המשכנתא, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת. מחכות לתמונות של הבית הבנוי במהרה בימינו אמן!
👓 למקורצצות שהמשיכו לשמור על השגרה שלהן בזמן כל הטיולים בחוצלארץ, מבסוטיות עליכן עד הגג ומעבר!

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, "וואי יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק. ואני בחיים לא אגיע לכתוב את זה."המקורצצת שלנו נשמעה ממש אובדת עצות. זה השבוע הכי עמוס שלה והיא צריכה להספיק להגיש משהו ממש ממש חשוב לה, אחרי שכבר פספסה את הדד ליין . ותכלס כבר הרוב כתוב, צריך רק לסיים ולשלוח. אבל היא לא מצליחה לסיים, כי כאילו אין לה מספיק מה לעשות, כל הזמן קופצות עליה עוד ועוד משימות מכל הכיוונים. ונראה שהכתיבה רק הולכת ומתרחקת. מתסכל ממש. "תראי, כשאני במצבים כאלה אני באמת מנסה לנקות את הזמן שלי כמה שיותר. כל מה שלא חובה לא...

הו, שלום לך, "אני חושבת שאני לא צריכה אתכן יותר"תמיד כשמקורצצים אומרים לנו את המשפט הזה התגובה שלי היא מאוד אמביבלנטית. כי מצד אחד - זו המטרה שלנו. אנחנו רוצות שהם ילמדו לנהל את עצמם בלי רגשות אשמה ובנחת ועם זמן לדברים הכיפיים בחיים. אבל מצד שני - אנחנו אנושיות ואנחנו די מתגעגעות. במיוחד למקורצצים שהיו איתנו כברת דרך ועברנו איתם דבר או שניים. ולפעמים יש גם צד שלישי - מקורצצים ששחררו את רגשות האשמה, כי אנחנו לימדנו אותם שלכעוס על עצמם זה לא מועיל, אבל גם לא בדיוק עושים את מה שהם רוצים וצריכים...

הו, שלום לך, שיט. אני לא מאמינה.כבר יש לי פיפי. ההופעה התחילה רק לפני 5 דקות. ידעתי שאסור לי לנסות לשתות 2 ליטר מים כל יום, ליטרלי לפני חצי שעה הייתי בשירותים! ההופעה של אמן שאני מאוד אוהבת, אבל האולם קטן עם מקומות לא מסומנים, ואי אפשר להגיע לשירותים בלי להקים חצי מהקהל. ולי יש פיפי בלהות. לא היתה לי ברירה, ובניגוד להצגות בגשר, ששם אני יוצאת בלי בושה, הייתי חייבת להתאפק הפעם. כן, זה מאוד הפריע לי להנות מההופעה. מוזיקת אופרה שכולם היו מהופנטים ממנה. ורק אני יושבת ומנסה לחשוב על דרכי מילוט....