אם אני לא אחליט הוא יחליט עלי 🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

"וואי יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק. ואני בחיים לא אגיע לכתוב את זה."
​המקורצצת שלנו נשמעה ממש אובדת עצות.
​
זה השבוע הכי עמוס שלה והיא צריכה להספיק להגיש משהו ממש ממש חשוב לה, אחרי שכבר פספסה את הדד ליין . ותכלס כבר הרוב כתוב, צריך רק לסיים ולשלוח.
אבל היא לא מצליחה לסיים, כי כאילו אין לה מספיק מה לעשות, כל הזמן קופצות עליה עוד ועוד משימות מכל הכיוונים. ונראה שהכתיבה רק הולכת ומתרחקת.
מתסכל ממש.

"תראי, כשאני במצבים כאלה אני באמת מנסה לנקות את הזמן שלי כמה שיותר. כל מה שלא חובה לא נכנס."
"אז את חושבת שכדאי שאני אבטל את היציאה בערב?"
​מה דעתך? אני חושבת שכדאי לבטל?​
ברור שכדאי.
אבל מסתבר שרק לי זה ברור.

לכן, בשלב הזה הרגשתי שאני חייבת לחשוף בפני המקורצצת היקרה את האמת המרה לגבי ניהול הזמן שלנו:
זה או שאנחנו נחליט על מה אנחנו מוותרים,
או שהיקום יחליט עבורנו.
והיקום יחליט לפי מה שחשוב לו, לא לנו.
​
יש לכולנו את אותן 24 שעות ביממה. אותם 7 ימים בשבוע.
​מצער ומבאס ככל שזה, לא הכל נכנס שם. ​
זה כמו שנוסעים עם טרולי לחו"ל וצריך לחשוב מראש ולהחליט מה אנחנו חייבים לקחת ומה בטוח נצטרך ורק אז, אם נשאר מקום, מכניסים את המעיל היפה עם הפרווה (הטבעונית!) ההוא שאנחנו ממש אוהבים אבל תופס מלא מקום במקום היוניקלו הקומפקטי.
כי אם הכנסתי לטרולי מעיל ענק, לפני שהכנסתי את כל החולצות מכנסיים תחתונים גרביים וכלי רחצה, אז יהיו לי מעיל חתיך אבל אני יכולה לגלות בוקר אחד שאין לי יותר תחתונים נקיים.
לעומת זאת, אם התאפקתי, ולקחתי רק מה שאני חייבת, והשארתי מקום, תהיה לי אפשרות לשופינג. אולי אפילו אם אמצא עוד מעיל שימצא חן בעיני.
ככה זה.

וכמו שזה נכון לגבי מקום, זה נכון גם גבי הכסף הפנוי שלנו וגם לגבי הזמן שיש לנו.​
בסופו של דבר כל זמן שנתפס לנו לטובת דבר אחד בא על חשבון משהו אחר שאנחנו רוצים לעשות.
🧑‍🩰 אם אני הולכת לרקוד בערב אני לא אלך להצגה בזמן הזה.
🍕 ואם אני רוצה להכין צהריים ולקבל את אוליביה כשהיא חוזרת מבית ספר, אני לא אקבע פגישות בזמן הזה.
✍️ ואם אני עובדת עם שלומית על הניוז ביום חמישי, אז שתינו תפוסות בזמן הזה ביום חמישי.
​
עם כל כמה שלפעמים היינו רוצים לשכפל את עצמנו ולהצליח לעשות כמה דברים בו זמנית, לא שמעתי אפילו פעם אחת על מישהו שזה הצליח לו. אז לא, אם היא תצא בערב עם חברות היא לא תכתוב בזמן הזה.

אבל הילה, מתי יהיה לי זמן לכל הדברים הכיפיים אם כל הזמן רק אשמור זמן לדברים החשובים?
שאלה מצויינת. אם יש לך תחושה שלא נשאר לך זמן לדברים שמטעינים אותך וכל מה שעשית כל היום רק מרוקן אותך אז כנראה ש:

  1. לקחת על עצמך יותר מדי.
  2. לקחת על עצמך את הדברים הלא נכונים, שלא באמת חשובים לך.
    אולי הם חשובים למישהו אחר, אולי למי שפעם היית. אבל היום הם לא מספיק חשובים לך בשביל לוותר על דברים בשבילם.

אז כדי לסכם את הניוז הזה:
כשאני יושבת לתכנן את הלו"ז שלי אני קודם מסתכלת על מה חייב לקרות היום. מה שחייב חייב.
​ורק אז, לפי כמות הזמן שנשארת לי, אני מוסיפה את מה שחשוב לי. ​
אז כדאי לוודא שבמה שחשוב לי יש דברים כייפים. כאלה שמטעינים אותי.
ואם זה הכל דברים שחשובים למישהו אחר, נו, אז זה כבר עניין לניוז אחר.
אי אפשר לצפות ממני לפרוס את כל עובדות החיים והיקום בניוז אחד, גם הניוז מוגבל במקום.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב אני שוב אזכיר שיש לי פלאנר מעולה שעוזר ליישם בדיוק את הצורת החשיבה הזו ולא צריך להמציא מחדש את הגלגל. פשוט לעבוד לפי הפלאנר. הנה הוא, פה.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שחוזרת אלינו אחרי מחלה ארוכה, התגעגענו כל כך ואנחנו ממש שמחות לראות אותך מתייצבת חזרה!!
👓 למקורצצת שלמרות כל האסונות והתהפוכות שהיא עוברת מצליחה להתקדם בבירוקרטיות המזעזעות שלה אחת ביום. לאט לאט נכבוש את ההר.

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, "אני חושבת שאני לא צריכה אתכן יותר"תמיד כשמקורצצים אומרים לנו את המשפט הזה התגובה שלי היא מאוד אמביבלנטית. כי מצד אחד - זו המטרה שלנו. אנחנו רוצות שהם ילמדו לנהל את עצמם בלי רגשות אשמה ובנחת ועם זמן לדברים הכיפיים בחיים. אבל מצד שני - אנחנו אנושיות ואנחנו די מתגעגעות. במיוחד למקורצצים שהיו איתנו כברת דרך ועברנו איתם דבר או שניים. ולפעמים יש גם צד שלישי - מקורצצים ששחררו את רגשות האשמה, כי אנחנו לימדנו אותם שלכעוס על עצמם זה לא מועיל, אבל גם לא בדיוק עושים את מה שהם רוצים וצריכים...

הו, שלום לך, שיט. אני לא מאמינה.כבר יש לי פיפי. ההופעה התחילה רק לפני 5 דקות. ידעתי שאסור לי לנסות לשתות 2 ליטר מים כל יום, ליטרלי לפני חצי שעה הייתי בשירותים! ההופעה של אמן שאני מאוד אוהבת, אבל האולם קטן עם מקומות לא מסומנים, ואי אפשר להגיע לשירותים בלי להקים חצי מהקהל. ולי יש פיפי בלהות. לא היתה לי ברירה, ובניגוד להצגות בגשר, ששם אני יוצאת בלי בושה, הייתי חייבת להתאפק הפעם. כן, זה מאוד הפריע לי להנות מההופעה. מוזיקת אופרה שכולם היו מהופנטים ממנה. ורק אני יושבת ומנסה לחשוב על דרכי מילוט....

הו, שלום לך, איך אני עייפה מזה. כל כך.אפילו שאני לא זו שעושה את העבודה בפועל.מי היה מאמין שלבנות אפליקציה עם קלוד יהיה תהליך כל כך מעייף ומתיש??אני רק זו שמקבלת החלטות. קלוד שואל אותי שאלות ואז אני אומרת לו שימשיך לעבוד. חלק מהמקורצצים, וגם קוראי הניוז, כבר יודעים שהתחלתי לבנות אפליקציה. אפליקציה לקרצוץ.זו (תהיה) אפליקציית ניהול המשימות המושלמת. והבונוס הוא שגם הקרציות יראו בה את המשימות שלך, תוך כדי התקדמות. כי כמובן, שום אפליקציה לא יכולה להחליף אותנו.האפליקציה, שכבר שנים אני מפנטזת עליה,...