​

הו, שלום לך,

אני מודה שהגעתי מוכנה להתאכזב.
ידעתי שההופעה שאני הולכת אליה היא לא ההופעה שפינטזתי עליה לפני 5 שנים.
פעם, מזמן, כשבילי אייליש עוד היתה ילדה גמלונית, שהסתתרה מאחורי בגדים גדולים מידי, כאילו לא נעים לה שכולם מתפעלים ממנה. לפני שמיליוני ילדים התחילו להתלבש מכוער כמוה ונהיה לה נעים לה מאוד שמסתכלים עליה.
ההופעה ההיא בוטלה בגלל הקורונה.
ואז כל הטיול בוטל.

והתבאסתי ממש.
נורא אהבתי את האלבום הראשון שלה.
​גם את השני אהבתי, אבל קצת פחות.​
וזכרתי לה חסד נעורים, או שזכרתי לי את האכזבה, ומיד כשהיא פתחה סיבוב הופעות חדש מהאלבום החדש שלה (בינתיים איבדתי את הספירה) הצלחתי לקנות כרטיסים להופעה בלונדון במכירה המוקדמת.
​שנה מראש!
​והייתי מאושרת.

עד ששמעתי את האלבום.
כל שיר שיצא משם אהבתי פחות.
​רק אז נפל לי האסימון שהיא השתנתה ואולי כבר פחות מתאימה לטעם שלי.

נו שוין, אמרתי לעצמי. הכרטיסים כבר בידינו. היא בטח תשיר כמה מהשירים הישנים גם ויהיה כיף בכל מקרה. הרי בד"כ בהופעות כאלו עושים חצי הופעה את האלבום החדש והחצי השני מוקדש לשירים הישנים והאהובים.

וכך צפיתי בהופעה וציפיתי לשירים שאני אוהבת. וציפיתי וציפיתי.
היו רק 3 שירים שאהבתי.
​וגם הם לא מההכי אהובים שחדרו לנשמתי.
​זה לא שההופעה היתה לא טובה, היא פשוט לא היתה ההופעה שפינטזתי עליה.

יחד עם זאת, גיליתי שאני ממש לא מתבאסת שהלכנו להופעה.
כי סביב ההופעה הזו, שננעצה ביומן שנה מראש, נבנתה נסיעה שלמה.
והיה טיול לפנתאון.
ונכון שגולת הכותרת היתה אמורה להיות בילי אייליש, והתאכזבתי,
אבל בלי העוגן הזה ביומן שום דבר אחר לא היה קורה.

כמו מפגש האיחוד המרגש בין אוליביה לחברה שלה, שעשתה רילוקיישן לפני שנתיים.
וכמו טונות של הצגות שראינו.
וגם ביקרנו בבריסטול, שהתגלתה כמקום ממש ממש מעניין וחבל שלא היה לנו שם עוד יום.
בקיצור - נהננו נורא.
​בזכות בילי, גם אם לא בעזרתה.

כי יש ערך בלנעוץ לעצמנו עוגנים ביומן מראש.
לא רק להגיד "ביולי 2025 אני רוצה לראות הופעה" או "בקיץ הזה אני אסע ללונדון" אלא ממש לעשות מעשה ולקנות את הכרטיסים. לתרגם את התכנית לפעולות.

בדיוק חברה שאלה אותי: איך את מתכננת ככ הרבה זמן מראש את הנסיעות שלך? מאיפה את יודעת איזה סוג חופש יתחשק לך??
​ובכן, זה הערך הגדול בהחלטות שהתקבלו מראש.
​את פשוט יודעת שמשהו יקרה ואפשר להפסיק לשאול את עצמך את השאלה הזאת.
וברגע שזה נעוץ ביומן הציפייה והתכנונים כבר עושים את שלהם וגורמים לך לרצות את הטיול שקבעת.
הציפייה, אגב, היא החלק הכי כייפי, כי יש בה את כל הפוטנציאל שהטיול יהיה בדיוק כמו שחלמת.

וכן, לשאלתך, הנסיעה הבאה כבר נעוצה ביומן.
נכון שאין עדיין כרטיסי טיסה אבל כרטיסים לארוע אחד שיגרום לזה לקרות כבר יש.
וואו איזה אירוע זה יהיה, עוד אספר לך עליו יום אחד, אני בטוחה.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

​
​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 כל הכבוד למקורצץ שהתחיל סופסוף את הקורס תכנות שהתכונן אליו כמעט שנה. מברוק!
👓 כל הכבוד למקורצצת שחזרה לעבוד אחרי הניתוח חירום שעברה אפילו שאנחנו אמרנו לה שהיא יכולה לנוח עוד. ואנחנו עדיין חושבת שזה בסדר שתנוחי, העבודה לא תגמר גם ככה.
​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.
סוף שבוע 51: 143 ס"מ. השבוע הגיעה סופסוף הגומיית מתיחה שהזמנתי לי והיא פשוט תענוג, אני ממש נהנית ממנה. כמו כן, אני מרגישה שהמדידה החדשה הרבה יותר משקפת ומספקת ומאוד שמחה ששיניתי את הצורת מדידה.
סוף שבוע 52: 145 ס"מ, או וואו הגומיה הזו עובדת ממש טוב! אני גם נהנית לשבת איתה כי זה מצריך פחות כוח ריכוז, אני יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי שאני נמתחת. למעשה פה אנחנו גם סוגרים שנה שלמה של מתיחות - כל הכבוד לי!
​סוף שבוע 53: 146 ס"מ. אני אוהבת את השיטת מדידה החדשה. חשבתי לכתוב ניוז על מסקנותיי משנה של מעקב אחרי השפגאט, זה יעניין אותך?
סוף שבוע 54: 147 ס"מ. ממשיך להתקדם בקצב יפה, אני מבסוטה השבוע. ביקשו ממני לינק לגומיה אז אני מצרפת אותו פה למקרה שהתביישת.
סוף שבוע 55: 148 ס"מ, אני מבסוטה.
סוף שבוע 56: אז מכיוון שאנחנו ברילוקיישיין מלחמה אצל גיסתי המהממת בצפון הרחוק - אומנם לקחתי את הגומייה ואני נמתחת אבל אין לי איך למדוד פה אז כולנו נשאר מסוקרנים.
סוף שבוע 57: 149 ס"מ, כל הכבוד לי שהמשכתי להתמתח בצפון, זה בהחלט מעיד על זה שזה הרגל שמוצא חן בעיני.
סוף שבוע 58: 150 ס"מ! וככה פתאום הגענו ליעד חדש. מרגש ביותר.
סוף שבוע 59: 150 ס"מ. משמרת את ההישג עדיין.
סוף שבוע 60: אני שוב נטולת יכולת למדוד את ההתקדמות שלי בחוצלארץ, מה גם שהניוז הזה תוזמן מהארץ ולכן נצטרך להתאפק עוד שבועיים.
סוף שבוע 61: הילה עדיין נטולת יכולת למדוד את ההתקדמות שלה בחוצלארץ, אבל מבטיחה להשתדל להמשיך להתמתח גם בגולה. מה גם שהניוז הזה תוזמן מהארץ. נצטרך להתאפק עוד שבוע.
סוף שבוע 62: 149 ס"מ - היה קשה למצוא זמן ומקום להתמתח בלונדון אז עכשיו רואים את התוצאות של זה. נחזור במלוא המרץ פה בארץ.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
​יעד מס 2: 180 ס"מ ​
​יעד מס 3: 190 ס"מ​
​יעד מתוקן: 150 ס"מ​
יעד מס 4: 160 ס"מ

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯