​

הו, שלום לך,

"אני רוצה שתפסיקי לסמן את התנועות ותתחילי לרקוד".
בהיתי בתות, המורה לריקוד שלי, דרך טיפות הזיעה שיצאו לי מכל מקום בגוף.
​לי זה לא הרגיש שאני מסמנת.
​"את הפסקת להתאמץ בשיעור, זה לא מוצא חן בעיני. את כל הזמן מפחדת שיתפס לך הגב או יהיה לך התקף לב. תפסיקי לפחד ותתחילי לרקוד."
אני לוקחת פה קצת חירות אומנותית כי אני לא זוכרת את השיחה הזו מילה במילה, היא התרחשה לפני חמישה שבועות.

מסתבר שמצאתי לעצמי אזור נוחות בשיעורים.
בשנים הראשונות ל"קריירת" הריקוד שלי הייתי מאוד מתאמצת ללמוד ולדייק. אבל בשלב מסויים התחלתי לקלוט את הקומבינציה מספיק מהר בשביל לעלות ברמת הריקוד ובכל זאת לא טרחתי והסתפקתי במקום שבו הייתי.
​טוב שתות עלתה עליי, כי לא שמתי לב לזה לבד.

עניתי לתות שאני מוכנה לאתגר את עצמי לרקוד בתנועות יותר מלאות, אבל שאני צריכה אותה איתי בעניין הזה. כי לפעמים אני חושבת שאני רוקדת נהדר ואז מתברר (כשהיא נוזפת בי) שרק אני חושבת ככה.
אז אני צריכה יותר צומי וגם הסברים יותר מפורטים של מה אני לא עושה טוב לאורך השיעור.
לחצנו יד ויצאנו לדרך.

וכבר בשיעור הראשון של הקומבינציה הבאה, והמאוד קשה ומהירה, הסתבכתי.
היה לי קשה לקלוט את ההתחלה.
אז ביקשתי מתות שתצלם לי את הספירות של הקומבינציה לאט, כדי שאני אוכל לצפות ולהתאמן לפני השיעור הבא.
ואכן הגעתי לשיעור כשאני זוכרת את כל הספירות מהשיעור הקודם ויכולה להתמקד בלרקוד, במקום לסמן.

בשיעור השני של הקומבינציה תות הסבירה לי שהתנועות שלי לא מספיק מוחזקות. הבנו ביחד שאני לא מחזיקה מספיק את הבטן (למה תמיד זה הבטן??) וזה מרכך את כל היציבה שלי.
​ואז גם קלטתי שזה נכון גם לזמן שמחוץ לשיעור.
​אז התחלתי להתאמן על להחזיק את הבטן חזק חזק לאורך השבוע.
כל פעם שצעדתי, אפילו סתם ברחוב, השתדלתי ללכת בצורה פחות מרושלת ויותר מודעת ומוחזקת.
באופן מפתיע זה עזר גם לכאבי גב וברכיים שלי.

בשיעור השלישי תות התמוגגה כבר לראות את השיפור ונתנה לי דגשים לכמה תנועות ספציפיות שאני צריכה להגדיל.
היא הדגימה לי אותן ועבדתי עליהן ספציפית לאורך השבוע.

וככה התקדמנו משיעור לשיעור, בכל פעם משפרות עוד קצת, ובשיעור החמישי והאחרון של הקומבינציה שתינו כבר היינו מבסוטות לאללה מההתקדמות שלי.
זה כיף.
​אני מודה. ​
שקלתי לצלם לך אבל הקומבינציה היתה כ"כ קשה שלא הצלחתי לנשום בסוף השיעור.

ולאורך כל החמישה שבועות של הקומבינציה דמיינתי איזה ניוזלטר מרהיב אני הולכת לכתוב על כל הסיפור הזה. ואז התיישבתי וכתבתי אותו. ו… שלומית לא התלהבה.
וכן, זה עצבן אותי. כי במשך חמישה שבועות דימיינתי לעצמי כמה היא בטח תתלהב וכמה הקוראים יאהבו את הניוז הזה ומה היא ככה זורקת עלי שהוא מתיש??
​היא מותשת? היא? אני רקדתי והזעתי על זה במשך 5 שבועות!!!
​אז דיברנו על זה קצת והיא אמרה שחסר לה בו מסר שיצדיק את המסע. משהו שיאיר את עיניך, שיסביר למה חשבתי שחשוב לך לקרוא את הסיפור הזה עכשיו.

ואז נפל לי האסימון.
נכון שתות היתה זו ששמה לב שאני לא מתאמצת מספיק, ונכון ששלומית היתה זו שאמרה לי שהניוז לא מספיק טוב.
אבל אני הייתי זו שהיתה צריכה לבקש שהן יעמיקו בביקורת שלהן.
רק אחרי שאמרתי לתות שאני צריכה שהיא תתן לי הוראות מדוייקות יותר,
ורק אחרי שחפרתי למה שלומית לא אוהבת את הניוז,
​רק אז הצלחתי לשפר את שניהם.
​(כאילו, אני מקווה שהצלחתי לשפר את הניוז, אבל אם לא אומרים לי אני לא יודעת).

ואני חייבת להודות בפניך באמת: ביקורת יכולה להיות דבר מאוד מעצבן ולא כיף.
את הביקורת לא מעניין אם הזעת, אם התרגשת, אם הרגשת מושלם.
אני שונאת לקבל ביקורת, אני ממש מעדיפה שיגידו לי שעשיתי הכל מושלם על ההתחלה.
ומודה ומתוודה שבהתחלה כעסתי גם על תות וגם על שלומית שלא מחאו כפיים על כל מה שעשיתי עבורן.
אבל אני גם מבינה שבלי ביקורת אני לא אשתפר ואשאר תקועה במקום.
העניין הוא, שגם כשיודעים שהביקורת מגיעה בכוונה אמיתית וכנה לשפר אותנו, זה מאתגר להגיב בצורה פתוחה ולשמוע מה לאנשים יש להגיד לך.

ולכן האתגר פה הוא כפול.
גם חשוב שנשמור לידינו אנשים שאומרים לנו את האמת ומכוונים אותנו לכיוונים שאנחנו רוצים ללכת בהם אבל גם,
​וזאת העבודה שלנו,
​חשוב להתעלות מעל הבאסה של הרגע שבו קיבלנו את הביקורת ולוודא שאנחנו שואבים מנותני הביקורת את כל המידע שאנחנו צריכים כדי להפוך אותנו לטובים ביותר.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב אפרופו המקורצצת שכתבתי עליה בשבוע שעבר, זו שרוצה לצאת להליכה כשהיא נתקעת? תות הזכירה לי שפעם מזמן גם אני הייתי כזאת. הייתי עוצרת לשתות באמצע שיעור כל 5 דקות, כי היה לי קשה. היא אימנה אותי לא ללכת לשתות בלי שהיא תשחרר אותנו להפסקת שתייה. אז יש מצב שגם את זה למדתי ממנה.

נ.ב.ב מבטיחה לך שתות היא גם אדם נחמד ולא נוזף כל הזמן, ההגזמה היא רק לשם הסיפור.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת ששרדה את ההכנות לשופינג IL! חג ארור למשווקות דיגיטליות, צלחת אותו בגאווה. כל הכבוד!
👓 למקורצצת שהבית שלה כבר כל כך מסודר שאני לא מצליחה להבחין בין תמונות הלפני ואחרי כשהיא שולחת לנו. מתי את באה לסדר לי את הבית?

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​