​

הו, שלום לך,
​
שלומית כאן.
הילה בלונדון והצעתי לה שאני אקח אחריות על הניוז השבוע.
להפתעתי היא הסכימה.
אז הפעם תקראו על הילה, מהזווית שלי:

​
“אני משחררת אותך מהניוז הזה. אסתדר איתו בעצמי הפעם ❤️, אין לי מספיק יכולת להכיל ויכוחים ודיונים עליו כרגע."
קראתי את ההודעה שהילה שלחה לי, באמצע המלחמה עם איראן, חצי בעלבון וחצי בהבנה.
בין השורות קראתי את מה שהיא לא כתבה לי: את מנותקת.
היא לא אמרה את זה, אבל זה היה די נכון.

אני גרה בחו"ל. מקפידה להתעדכן כל הזמן בוואצפ עם משפחה וחברות, וכמובן אתרי חדשות.
אני יכולה לתאר לעצמי איך זה מרגיש, אבל אין לי מושג איך זה באמת.
איך הרגישה הרגישה מי שישבה שישבה בממ"ד או מקלט, שמעה שמעה את הבומים בחוץ ולא ידעה ידעה באיזה מצב תמצא את העולם כשתפתח את הדלת.
יכולתי רק לדמיין שזו חוויה איומה.
ואני לא מצטערת לרגע שפספסתי אותה.
אבל כל פעם שמזכירים לי שאני מנותקת, משהו בתוכי מתכווץ.
בכל זאת, רוב מי שחשוב לי עובר את זה, ואני לא איתם בדבר הכל כך משמעותי הזה.
​
ואז הילה, בפעם הראשונה מזה 3 שנים, שחררה אותי מהניוז.
קראתי אותו לפני שנשלח, אבל לא היה לי בו חלק.
והיו לו אחוזי פתיחה מדהימים. ומלא תגובות של אנשים שהרגישו שהילה כתבה אותם ממש.
וכל תגובה הדהדה עבורי את המשפט הזה, את מנותקת.
​
שבוע אחר כך חזרתי לערוך את הניוז. המלחמה עם איראן נגמרה. הילה חזרה מהצפון הביתה, המקורצצים חזרו להתקרצץ מרצונם החופשי, צמאים לחזור לפעילות, והילה כתבה על כך.
ואז, בו ביום שהניוז נשלח הגיעה תגובה כועסת, שלא מזדהה עם התובנות של הילה, שחושבת שהיא טועה והן צרמו לה.
הילה כבר חשבה שאולי התגובה הזאת מוצדקת, אבל אז…
הגיעה עוד תגובה. הפעם כזאת שמזדהה עם הכתוב.
ואנחנו נזכרנו בפתגם הידוע: 2 יהודים 3 דעות.

סיפרתי להילה על הפעמים שקיבלתי תגובות כועסות, מכאלה שלא קלעתי להלך רוחן.
למשל, הפעם ההיא שפרסמתי פוסט עסקי באינסטגרם ועוקבת כתבה לי "את לא מחוברת, לאף אחד אין ראש לעבודה." כן, במקביל, גם קיבלתי תגובות חיוביות ותודות על הערך שבתוכן. אבל מי שם לב למחמאות כשהגיעה ביקורת…
או הפעם שהיתה אצלי חברה מהארץ, הצטלמנו שתינו עם אפרול שפריץ והעלינו כל אחת לסטורי שלה.
היא קיבלה מייד תגובה מפרגנת, שטוב מאוד שהיא יצאה קצת להתאוורר.
אני קיבלתי תגובה שגערה בי על חוסר הרגישות שלי.
​הייתי רוצה להגיד שזה לא הזיז לי, אבל זה יהיה שקר. זה שרט אותי. כל פעם כזאת שרטה אותי.
​​
ואז, כשהילה קיבלה את התגובה ההיא, וחשבה שהיא מוצדקת,
הזכרתי לה ש-ההיא לא "צודקת" באופן אבסולוטי (תמיד קל יותר לראות מבחוץ).
וזה שמישהי הרגישה שאת לא מחוברת לחוויה שלה לא הופך אותך למנותקת.
כי כמו שיש יותר מדרך אחת נכונה לעשות כל דבר,
יש גם יותר מדרך אחת נכונה לחשוב, ויותר מדרך אחת נכונה להרגיש ברגע נתון.
הגיוני, אפילו טבעי, שפרספקטיבה של אדם אחר, שחי את היום יום שלו, לא תמיד תקלע בדיוק למחשבות שלי, או שלך.
ושניה אחרי שהתכתבנו הילה קיבלה עוד תגובה על הניוזלטר ההוא, שאומרת תודה, ושזה בדיוק מה שהיא היתה צריכה לקרוא.
​
והסיבה שאני מספרת לך את זה היא שזה היה הרגע שהבנתי,
שזו לא רק אני, שלא מצליחה בכל רגע נתון להתחבר להלך הרוח המדוייק.
זה קורה גם למי שנמצא בדיוק בתוכו. כמו הילה, שהיא אחד האנשים הכי רגישים שאני מכירה.
​והסיבה לכך היא שיש יותר מהלך רוח אחד.​
יש יותר מתחושה אחת, או ממקבץ רגשות אחד ספציפי להתחבר אליו.
וזה פשוט מאמץ בלתי אפשרי ומתיש נורא, לנסות שכולם יסכימו ויזדהו איתנו, לנסות לרצות את כולם.
וחשבתי שאולי יש עוד אנשים שצריכים לשמוע את זה.
​
תמיד ימצאו כאלה שלא יסכימו איתנו ולא יאהבו את מה שכתבנו או אמרנו.
רק תחשבו אילו רגשות עזים לשני הכיוונים יש לאנשים כלפי כוסברה. פ@קינג עשב מאכל!
אז פלא שבדברים יותר מהותיים אנחנו לא מצליחים להסכים?
​
מה שבאמת חשוב בעיניי זה להבין שלא צריך שנרגיש ונחשוב זהה בכל רגע.
אפשר לשאוף לאותה מטרה, להאמין באותם ערכים, לקוות את אותן התקוות, כל אחד בדרכו.

ואם לא רוצים בכלל את אותו הדבר? אז אין טעם גם לריב גם על הדרך.

גם אני מאמינה בך!
שלומית לפיד
​

נ.ב כן, גם לי יש ניוזלטר! ואפשר לעקוב אחרי בכל המקומות שכתובים בלינק פה​

​
​

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 להילה, שהסכימה לשחרר ולתת לי לכתוב את הניוזלטר כדי שהיא תוכל להנות בלונדון ללא נקיפות מצפון. למאיה הקרציה ששומרת על המקורצצים מרוצים, ושאר "טים קרציוש" המכובד, ששומרות על הגחלת פועלת, בזמן שהילה חופשת.
👓 לכל המקורצצים שמגיע להם השבוע, אתם יודעים מי אתם בדיוק ובשבוע הבא נתייחס לכולם.
​

מדד השפגאט

הפינה בה אני בודקת אם אורי המורה שלי ליוגה צדק ומנסה להגיע לשפגאט פנים מלא, ע"י מתיחה של דקה כל יום.

התחלנו ב: 154 ס"מ
סוף שבוע 1: 156 ס"מ, לא רע לי.
סוף שבוע 2: 158 ס"מ, וואי אולי זה ממש יעבוד.
סוף שבוע 3: 158 ס"מ - נראה שהגענו לפלאטו.
סוף שבוע 4: 160 ס"מ - יאאא! זה מתחיל לעבוד!
סוף שבוע 5: 160 ס"מ
סוף שבוע 6: 160 ס"מ - הממממ
סוף שבוע 7: לא נמדדתי עקב כאבי גב (ותודה לכל מי שהתעניינה, זה חימם את ליבי)
סוף שבוע 8: 159 ס"מ - ההפסקה נתנה את אותותיה
סוף שבוע 9: 160 ס"מ
סוף שבוע 10: שכתי להביא איתי את המודד לוורשה אז נצטרך להשאר סקרנים השבוע.
סוף שבוע 11: טוב, אני מודה שלא ממש התמתחתי בוורשה וגם בתקופת המבחנים האחרונה קצת חיפפתי ועכשיו אנחנו חזרה ב156 ס"מ. אבל אני לא מתייאשת ואחזור לאימונים כבר השבוע!
סוף שבוע 12: 159 ס"מ! טוב, אורי צדק בדבר אחד - אם מתמידים זה חוזר מהר ומשתרש. נתן לי מוטיבציה להמשיך.
סוף שבוע 13: 159 ס"מ. ממשיכה להתעקש.
סוף שבוע 14: 159 ס"מ. מעצבן זה.
סוף שבוע 15: 161 ס"מ. הופה! איזה קפיצת הדרך יש לנו פה!
סוף שבוע 16: 162!! נראה לי עליתי פה על איזה גל, שיניתי קצת את הזווית של המתיחה ונראה שזה עובד.
סוף שבוע 17: 163. אני מתחילה לאהוב את הקצב הזה. ממש.
סוף שבוע 18: 164 ס"מ. מה שמדאיג הוא שהמחשבה הראשונה שעלתה לי היא "אל תתרגלי, בטח שבוע הבא זה כבר יעצר שוב" אבל אני לא נותנת למחשבה הזו לעצור אותי. המציאות כבר תוכיח שהיא שגויה.
סוף שבוע 19: מכיוון שהניוז תוזמן לפני החג לא הגיע הזמן להמדד עדיין ונחכה לשבוע הבא. שנה טובה!
סוף שבוע 20: 166 ס"מ. זה נורא נחמד, אני מצליחה גם להניח את המרפקים על הרצפה כבר.
סוף שבוע 21: 167 ס"מ, אני כבר מתקשה להגיע כדי למדוד, צריכה להתחיל למתוח את הידיים.
סוף שבוע 22: 168.5 ס"מ, ממש מתקרבת ליעד ולדעתי אנחנו נגדיל אותו כשנגיע כי הפיסוק לא מספיק רחב לטעמי עדיין.
סוף שבוע 23: 169 ס"מ. אני פתוחה לשמוע מה דעתך - מה צריך להיות היעד הבא? כמה ס"מ?
סוף שבוע 24: 171 ס"מ!! וככה דילגתי לי מעל היעד הסופי של 170 ס"מ! איזה כיף! זה לקח 6 חודשים מאז שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. וואו, זה לא מעט זמן אבל הוא עבר ממש מהר.
החלטתי להמשיך כי ממש בא לי להגיע לפיסוק מלא מלא.
סוף שבוע 25: 171 ס"מ. טוב, כנראה צריך לפצות על זה ששבוע שעבר היו 2 ס"מ.
סוף שבוע 26: 172 ס"מ, ממשיכים בהתקדמות. אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שאני אתקע שוב עכשיו, משמח לראות שלא.
סוף שבוע 27: 173 ס"מ - האמת שהשבוע כאב לי הגב ועשיתי קצת פחות וממש הייתי בטוחה שאני לא אתקדם, כמה מפתיע!
סוף שבוע 28: 174 ס"מ - האמת שהשבוע גם השקעתי ונמתחתי אפילו שכאב לי הגב וכל הכבוד לי.
סוף שבוע 29: 172 ס"מ - אומנם כל הכבוד לי כי הקפדתי להתמתח תוך כדי המחלה אבל הגוף עדיין מכווץ ורואים את זה בשטח. לא נורא, תכף אני אחלים ואשלים.
סוף שבוע 30: 174 ס"מ - אוקי, חזרנו לעניינים.
סוף שבוע 31: 174 ס"מ - נראה ששוב יש לנו משוכה לעבור פה, צריך לחשוב איך לשפר את התרגיל שוב.
סוף שבוע 32: 174.5 ס"מ - אני ראיתי 175, אבל אוליביה התעקשה שזה 174, אז אנחנו נעשה ממוצע.
סוף שבוע 33: הילה תחזור לעדכן בשבוע הבא.
סוף שבוע 34: 176 ס"מ - אה יפה, הייתי בטוחה שעם כל הבת מצווה והחולי אני לא אתקדם. כל הכבוד לי!
סוף שבוע 35: 175 ס"מ - אני מרגישה מכווצת יותר בחורף, הקור הזה לא מוציא ממני את הגמישות שאני רוצה.
סוף שבוע 36: 175 ס"מ. שוב. טוב עם הכאבי גב של השבוע האחרון מזל שלא חזרתי אחורה.
סוף שבוע 37: 175 ס"מ. אין לי סיבות, לא נמתחתי מספיק השבוע כי קרררררר ליייייי.
סוף שבוע 38: 176 ס"מ. או, אז השבוע עשיתי מעשה חכם ובזמן שאני ואוליביה ביקרנו את תות המורה לריקוד שלי והבייבי המתוק והטרי שלה, יותם - ביקשתי ממנה להסתכל על המתיחות שלי ולתת לי קצת טיפים. והנה, הטיפים שלה היו מאוד מועילים! כבר רואים תוצאות ואמן זה ימשיך ככה. אין כמו עצות של אנשי מקצוע.
סוף שבוע 39: 177 ס"מ - נראה שתות יודעת על מה היא מדברת!
סוף שבוע 40: 177 ס"מ - טוב, הגעתי לשלב שקשה לי למדוד לעצמי לבד כי הידיים שלי לא מגיעות, אולי צריך מתיחות גם שם.
סוף שבוע 41: 178 ס"מ - הו, היעד כ"כ קרוב כבר! מעניין אם אחריו אני אמשיך ליעד הבא.
סוף שבוע 42: 179 ס"מ - יאאאא אולי שבוע הבא יהיה השבוע הגדול של ההגעה ליעד!!! בחיי שאני לא יודעת אם להמשיך, מצד אחד הפיסוק עוד רחוק מלהיות 180 מעלות, מצד שני חלאס, כבר כמעט שנה על הדבר הזה… מה דעתך?
סוף שבוע 43: 179 ס"מ, אני מודה שמהפחד שאני אצטרך לקבל החלטות השבוע התמתחתי פחות פעמים מבד"כ. מבטיחה לא לעשות זאת שוב.
סוף שבוע 44: 179.5 ס"מ - כן כן, טרם הגענו ליעד, גם אני התעצבנתי.
סוף שבוע 45: 180 ס"מ - בשעה טובה! ובכן, האמת שחשבתי לסיים את האתגר הזה פה אבל אז, ברביעי בערב, קרה מאורע ששינה את דעתי והחלטתי להמשיך. אולי אספר לך על זה מתישהו.
סוף שבוע 46: 180 ס"מ. טוב כנראה שהוא צריך להתייצב קצת לפני שהוא ממשיך לצמוח עם כל המוטיבציה הזו.
סוף שבוע 47: השבוע אין לי פה את סרט המדידה ולכן נצטרך להתאפק, אבל כמובן שעשיתי כמיטב יכולתי להמשיך להימתח ואני סקרנית בדיוק כמוך.
סוף שבוע 48: 179 ס"מ, השלכות החופש ניכרות! לא נורא, השבוע אני אתאמץ יותר. אני כן מבסוטה שאיבדתי רק סנטימטר ולא יותר מזה.
סוף שבוע 49: 177 ס"מ. האמת שזה מוזר כי נמתחתי פעמיים ביום השבוע ועדיין יש נסיגה, אולי המזג אוויר. אבל הזמנתי גומייה מיוחדת מאמזון ואולי היא תעזור לחזור לדרך המלך. ואני גם שוקלת לשנות את שיטת המדידה, יש לי תחושה שהיא לא לגמרי משקפת את ההתקדמות.
סוף שבוע 50: אז החלטתי בסוף לשנות את שיטת המדידה. עד היום הייתי מודדת מקצות הצבעות מרגל אחת לשניה והחלטתי להתחיל למדוד מהעקבים. משתי סיבות - הראשונה כי הרגשתי שהמתיחה התחילה לעבור לאצבעות והשניה כי לא הגעתי למדוד יותר. ולכן המדידה הנוכחית היא 142 ס"מ. היעד החדש יהיה 150 ס"מ.
סוף שבוע 51: 143 ס"מ. השבוע הגיעה סופסוף הגומיית מתיחה שהזמנתי לי והיא פשוט תענוג, אני ממש נהנית ממנה. כמו כן, אני מרגישה שהמדידה החדשה הרבה יותר משקפת ומספקת ומאוד שמחה ששיניתי את הצורת מדידה.
סוף שבוע 52: 145 ס"מ, או וואו הגומיה הזו עובדת ממש טוב! אני גם נהנית לשבת איתה כי זה מצריך פחות כוח ריכוז, אני יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי שאני נמתחת. למעשה פה אנחנו גם סוגרים שנה שלמה של מתיחות - כל הכבוד לי!
​סוף שבוע 53: 146 ס"מ. אני אוהבת את השיטת מדידה החדשה. חשבתי לכתוב ניוז על מסקנותיי משנה של מעקב אחרי השפגאט, זה יעניין אותך?
סוף שבוע 54: 147 ס"מ. ממשיך להתקדם בקצב יפה, אני מבסוטה השבוע. ביקשו ממני לינק לגומיה אז אני מצרפת אותו פה למקרה שהתביישת.
סוף שבוע 55: 148 ס"מ, אני מבסוטה.
סוף שבוע 56: אז מכיוון שאנחנו ברילוקיישיין מלחמה אצל גיסתי המהממת בצפון הרחוק - אומנם לקחתי את הגומייה ואני נמתחת אבל אין לי איך למדוד פה אז כולנו נשאר מסוקרנים.
סוף שבוע 57: 149 ס"מ, כל הכבוד לי שהמשכתי להתמתח בצפון, זה בהחלט מעיד על זה שזה הרגל שמוצא חן בעיני.
סוף שבוע 58: 150 ס"מ! וככה פתאום הגענו ליעד חדש. מרגש ביותר.
סוף שבוע 59: 150 ס"מ. משמרת את ההישג עדיין.
סוף שבוע 60: אני שוב נטולת יכולת למדוד את ההתקדמות שלי בחוצלארץ, מה גם שהניוז הזה תוזמן מהארץ ולכן נצטרך להתאפק עוד שבועיים.
סוף שבוע 61: הילה עדיין נטולת יכולת למדוד את ההתקדמות שלה בחוצלארץ, אבל מבטיחה להשתדל להמשיך להתמתח גם בגולה. מה גם שהניוז הזה תוזמן מהארץ. נצטרך להתאפק עוד שבוע.

יעד מס 1: 170 ס"מ​
​יעד מס 2: 180 ס"מ ​
​יעד מס 3: 190 ס"מ​
​יעד מתוקן: 150 ס"מ​
יעד מס 4: 160 ס"מ

לינקים ותופינים

📃 מעניין אותך לדעת מה אני עושה בימים אלו? הכנתי מסמך מיוחד שיתעדכן מדי פעם פה.

🤖 לא ברור לך אם הקרצוץ יתאים לך? רבוטה תשמח לבחון אותך.

👓 קשה לך בלעדי באמצע השבוע? רוצה שאהיה שם איתך? יש לי מתנה בשבילך!​

​

​לקריאה נוחה בדפדפן​

יש לך חברים שמדחיינים דברים וההשראה שלי יכולה לעזור להם?
אפשר לשלוח להם את הלינק הזה שיקראו

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.
שאני אעבוד בשבת? חלילה.

אבל אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯