את הצד הזה שלי לא הכרת🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

"רגע, אז לקחת יום חופש בחמישי?"
​אחזנו בידינו את האוצר שחיכינו לו 13 שנים. ​
שלוש עשרה שנים!
ה-GTA החדש.
זה משחק. ולמרות שאין שום דבר במשחק הזה שלא יכול לחכות לשבת, הפיתוי להתחיל לשחק בו מייד הוא גדול מאוד.
בכל זאת, כבר חיכינו 13 שנים, אז עוד יומיים שלמים??

אני מראש אומרת שהניוזלטר הזה יחשוף בפניך צדדים חדשים שלי שלא הכרת.
כי המשחק אינו "חינוכי" ואנחנו משפחה לא "חינוכית". אנחנו לא מצנזרים תכנים פה בבית וגם לא מגבילים מסכים וממתקים.
​אולי כבר נאמתי לך על כך בהזדמנות כזו או אחרת.
​
או שאולי ניחשת אבל לא ידעת בוודאות.

המשחק GTA נכנס לחיי כשהכרתי את אריאל.
אני מאוד אוהבת משחקי מחשב וקונסולה. אמנם אני לא משחקת אבל כן מאוד אוהבת לצפות באחרים משחקים בהם. מבחינתי, אם כבר בזבוז זמן, אז זה הכי מוצלח שיש, כי זו לא צפייה פאסיבית במסך. משחקים ממש מצליחים לתרגם את עצמם למיומנויות ואנחנו פותרים ביחד חידות ומאמצים את השכל ושרירי האצבעות.
​וככה, כשאריאל הגיע עם פלייסטיישן 2 זו היתה אהבה ממבט ראשון. ​
גם באריאל.

במשחק GTA יש לך הזדמנות לשחק פושע באחת מהערים הגדולות באמריקה.
הוא היה מאוד חדשני לזמנו כי באמת הרגשת שאפשר להסתובב בעיר ולעשות מה שבא לך.
ממש כמו בעיר אמיתית! בהנחה שבא לך לגנוב מכוניות ולירות במי שמפריע לך.
במשחק, כמובן.

אבל הרומן האמיתי שלנו עם המשחק התחיל כשחזרנו מירח הדבש שלנו.
נסענו אז לאמריקה לסיבוב של ניו יורק - דיסניוורלד - LA ומשם ברכב ללאס וגאס.
​ארבעה שבועות מדהימים שהזכרונות שלהם מלווים אותנו עד היום.

ואז חזרנו הביתה וגילינו ש-GTA החדש שבדיוק יצא יהיה סימולקרה של קליפורניה, כולל כל האזורים שטיילנו בהם!
🌃 היו שם את LA ואת לאס וגאס, כולל המלון הספציפי שישנו בו.
🏜️ ואת המדבר הענקי, דת' ואלי, שאפילו המזגן בחדר לא הצליח להוריד את הטמפ' מתחת ל40 מעלות.
🏞️ והעליה המפותלת ליוסמיטי, שם כמעט נגמר לנו הדלק.
🌉 ואת סן פרנסיסקו, עם העליות והירידות המפותלות ככ שלא רואים אם בא אוטו מהצד השני, והגייז וההייטק, והגשר המפורסם, הכל היה צבעוני כל כך.
וככה נסענו וטיילנו במשחק וחווינו מחדש את כל הזכרונות שלנו, במשך שנתיים, שוב ושוב.
חרשנו עליו.

ונכון, היה אפשר גם להרוג אנשים ולברוח מהמשטרה ושאר פעולות לא חינוכיות שכאלו שמדי פעם עשינו גם, אבל היה שם בעיקר המון שוטטות בעולם הפתוח שנגלה בפנינו שם.
ככל שהמשחקים התקדמו ככה האיכות שלהם השתפרה. התווספו ערים נוספות ופרקים חדשים. וגם אנחנו יצרנו ילדים, וגם הם נהנו לשחק ולפוצץ מכוניות משטרה ולשוטט ביערות שמסביב להנאתם.
בהשגחה הורית, כמובן.

ובימים אלה גם לאריאל וגם לי יש ימי הולדת. ​
אז החלטתי להפתיע את בני הבית ולרכוש את GTA6 בהזמנה מוקדמת, לפני שהוא יוצא, מה שקרה בדיוק השבוע.
חלילה אי אפשר היה לשחק בו לפני הזמן, אבל כן התאפשר להוריד את המשחק ולהכין אותו כדי שיהיה אפשר לשחק בו איך שהוא עולה.
ממש עד הרגע שבו אחזתי את הקופסא בידי לא תיארתי לעצמי כמה אני אתרגש מהמעמד הזה.
כמה נוסטלגיה ואהבה אני רוכשת למשחק הזה.

והנה אני קוראת כתבה ב-YNET ומתברר שאני לא היחידה שחיכתה. בכל העולם אנשים כבר הודיעו לבוסים שלהם שהם לוקחים שבוע חופש כדי לשחק ב-GTA6. אפילו רשתות האינטרנט תגברו את עצמן כדי לוודא שאין קריסות בתקופה הזו שבה אנשים יורידו אותו וישחקו בו. בהמוניהם.
מכנים את החופשה הזו "שפעת GTA" ומתייחסים לעניין כמאורע כלכלי לא פחות מסיבוב ההופעות של טיילור סוויפט.
​יום חג בינלאומי של ממש.

לרגע אפילו שקלתי להפוך אותו ליום חג גם פה בבית.
לא לשלוח את אוליביה לבית ספר, להחזיר את יהודה מהאוניברסיטה, להשבית את ימי העבודה שלי ושל אריאל ולהתכנס יחדיו למשחק משותף.

כי בשביל מה אנחנו עובדים קשה כדי להתפתח, להשיג את המטרות שלנו, ולהרוויח כסף ולטפח משפחה ואנשים שאנחנו אוהבים? אם לא בשביל רגעי הביחד האלו? לדעתי, ואפשר בהחלט לצטט אותי (אבל אפילו יותר טוב ליישם), זה בסדר לקחת פאוזה מהחיים גם בשביל דברים שנעימים לנו ושאנחנו מחכים ומצפים להם.
לא רק בשביל מלחמות ומגפות.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה
​
נ.ב בסוף החלטנו לחגוג ביום שבת כי ליהודה יש מבחנים באוניברסיטה שלו ולאוליביה יש שיעור שהיא לא יכולה לפספס בבית ספר 😒 גם ילדים אחראים מדי זו בעיה.

נ.ב.ב אני ממש סקרנית לדעת: עבור מה היית רוצה לקחת יום חופש ולא העזת, כי זה היה נראה לך מופרך ובזבוז זמן? יש דבר כזה? אשמח לקרוא במייל חוזר. אני קוראת כל מה שכותבים לי ותמיד עונה חזרה.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שחזרה אלינו אחרי תקופת מחלה. אנחנו כל כך שמחות לראות אותך פה איתנו, התגעגענו המון ואנחנו ממש גאות בך על זה שאת מתעקשת להמשיך ולחגוג את החיים ואת השגרה!
👓 למקורצצת ששלחה את המאמר שעבדה עליו! תוך כדי לימודים ועבודה ומה לא נפל עליה בשבועות האלו! רספקט ואנחנו מחכות לקרוא אותו לכשיפורסם!

שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

​לקריאה נוחה בדפדפן​

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, "וואי יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק. ואני בחיים לא אגיע לכתוב את זה."המקורצצת שלנו נשמעה ממש אובדת עצות. זה השבוע הכי עמוס שלה והיא צריכה להספיק להגיש משהו ממש ממש חשוב לה, אחרי שכבר פספסה את הדד ליין . ותכלס כבר הרוב כתוב, צריך רק לסיים ולשלוח. אבל היא לא מצליחה לסיים, כי כאילו אין לה מספיק מה לעשות, כל הזמן קופצות עליה עוד ועוד משימות מכל הכיוונים. ונראה שהכתיבה רק הולכת ומתרחקת. מתסכל ממש. "תראי, כשאני במצבים כאלה אני באמת מנסה לנקות את הזמן שלי כמה שיותר. כל מה שלא חובה לא...

הו, שלום לך, "אני חושבת שאני לא צריכה אתכן יותר"תמיד כשמקורצצים אומרים לנו את המשפט הזה התגובה שלי היא מאוד אמביבלנטית. כי מצד אחד - זו המטרה שלנו. אנחנו רוצות שהם ילמדו לנהל את עצמם בלי רגשות אשמה ובנחת ועם זמן לדברים הכיפיים בחיים. אבל מצד שני - אנחנו אנושיות ואנחנו די מתגעגעות. במיוחד למקורצצים שהיו איתנו כברת דרך ועברנו איתם דבר או שניים. ולפעמים יש גם צד שלישי - מקורצצים ששחררו את רגשות האשמה, כי אנחנו לימדנו אותם שלכעוס על עצמם זה לא מועיל, אבל גם לא בדיוק עושים את מה שהם רוצים וצריכים...

הו, שלום לך, שיט. אני לא מאמינה.כבר יש לי פיפי. ההופעה התחילה רק לפני 5 דקות. ידעתי שאסור לי לנסות לשתות 2 ליטר מים כל יום, ליטרלי לפני חצי שעה הייתי בשירותים! ההופעה של אמן שאני מאוד אוהבת, אבל האולם קטן עם מקומות לא מסומנים, ואי אפשר להגיע לשירותים בלי להקים חצי מהקהל. ולי יש פיפי בלהות. לא היתה לי ברירה, ובניגוד להצגות בגשר, ששם אני יוצאת בלי בושה, הייתי חייבת להתאפק הפעם. כן, זה מאוד הפריע לי להנות מההופעה. מוזיקת אופרה שכולם היו מהופנטים ממנה. ורק אני יושבת ומנסה לחשוב על דרכי מילוט....