שמישהו יחליט כבר 🕷💜 (פרסומת)


הו, שלום לך,

מצאתי לעצמי טריק נחמד עם קלוד.
אני נותנת לו משימה ענקית שיש לי, נגיד לשפר את הSEO באתר.
הוא עובר על האתר ומייצר מסמך המלצות.
עד פה אני מניחה שזה משהו שכולם עושים.
אבל אז מגיע החלק הנחמד.
את המסמך הזה אני מבקשת ממנו לחלק לי לצעדים ממש ממש קטנים. כאלה שאני יכולה לעשות בלי לרצות לדפוק לעצמי את הראש בקיר.
ואז מגיע החלק העוד יותר נחמד. אני אומרת לו לשים לי צעד ביומן בכל יום.
וככה אני יכולה להתקדם במשימה הזו לאט לאט, בלי להרגיש שאני צריכה לעצור את החיים כדי שזה יקרה, מה שהיה גורם לי לדחות אותה במיליון שנה.
וככה אני כובשת הרים.

בין ההרים שכבשתי לאחרונה:
שדרגתי את הSEO באתר.
שיפרתי את תהליכי הקליטה של מקורצצים חדשים, וגם את השימור.
השלמתי צפיה בסדרה שהבן שלי נורא רצה שאראה לפני הטיול המשותף שלנו.
ועוד. כל מיני עוד.

כן כן אני יודעת, לא באמת המצאתי פה שום דבר, וזה גם לא יותר מדי מתוחכם.
תכלס זה האלף בית של מה שאנחנו עוזרות למקורצצים שלנו לעשות:
יש רשימה, עושים טיפה כל יום ובסוף מגיעים ליעד. זה הסיפור.
מה שמלהיב אותי בקונספט זה הקטע שבו אני לא צריכה לבחור איזה משימה לעשות בכל יום.
יש לי מישהו שמחליט עלי.
וזה הו כה נעים.

פחות החלטה אחת ביום. כמה קטן, ככה חשוב.
אני לא צריכה להתחיל לקרוא שוב את הרשימה ולראות כמה עוד נשאר.
אני לא צריכה לתעדף ולחשוב מה הכי חשוב.
בחלק מהמקרים אני אפילו לא יודעת מה עוד יש ברשימה וכמה נשאר ממנה.
פשוט כי יש מישהו (או יותר נכון משהו) שקבע לי את הלוז.
כאילו יש לי בוס, שאני הבוסית שלו.
כלומר הוא מכתיב לי רק משימות שאני רוצה ואני בחרתי לעשות ממילא. נכון מגניב?

כי לפעמים המשימה עצמה היא בכלל לא החלק המתיש.
לפעמים מה שנראה כאילו אין לנו מוטיבציה או כוח רצון זה בעצם רק עייפות מלהיות האדם שמחליט שוב ושוב מה לעשות עכשיו.

החלק המתיש הוא כל פעם מחדש לנהל עם עצמי את המו"מ של כל הפרטים השונים כדי לבחור ממה להתחיל היום.
וזה נטל שממש בסדר להוריד ממך.

כן, נו, אני יודעת שלא כולם מסתדרים עם קלוד כמוני אבל זה לא אומר שאין מי שיחליט עליך. במקרה שאין בינה מלאכותית אני ממליצה לתת לעצמך של היום להחליט על עצמך של מחר.
איך? יפה ששאלת.
בעזרת רשימה, כמובן.
במהלך הקרצוץ אנחנו מלמדות את המקורצצים לכתוב רשימת משימות בערב שלפני ולא בבוקר.
כי ככה אנחנו מתחילים את השעות היפות של היום כשאנחנו יודעים כבר מה אנחנו רוצים לעשות ולא בלנסות לקבל החלטות.

אז ההצעה שלי להשבוע בשבילך היא בכל ערב להחליט מה יקרה מחר ובאיזה סדר.
הרעיון הוא לא להתחיל את הבוקר בישיבת הנהלה ארוכה עם עצמך אלא בעשייה של הדברים החשובים ביותר (זה נכון גם לשכירים שבאמת יש להם ישיבות הנהלה על הבוקר! זה בזבוז זמן מוח איכותי! תגידו לבוסים שלכם!).
כמובן שיש גם מקום לגמישות אם משהו משתנה ולא חייבים לתכנן כל רבע שעה.
מה שחשוב זה להשאיר לאני של הבוקר רשימה שאפשר פשוט להתיישב ולהתחיל לבצע.

והנה, עכשיו נהיית גם הבוס של עצמך. מזל טוב.

אני מאמינה בך!
הילה הקרציה

נ.ב אחד ההרים שקלוד ואנוכי כובשים ביחד הוא להעביר את כל הניוזלטרים שנכתבו לבלוג. זה גורם לי להיתקל בכל מיני יהלומים שנכתבו בעבר ושכחתי מכמה חכמה הייתי בהם. שבוע שעבר עלה הפוסט הזה ואם קשה לך לתעדף את המשימות שלך אז זה ה-פוסט בשבילך.

פינת כל הכבוד לך!

"כל הכבוד לך" היא פינה שבועית בה נחגוג הצלחות של מקורצצים מאותו שבוע ונרים להם כי באמת שכל הכבוד להם!

👓 למקורצצת שעבדה קשה למועד ב' שלה ואז דחו לה את המבחן - זה היה מתסכל נורא אבל כל הכבוד לך שאת היית מוכנה בזמן!
👓 למקורצצת שחגגה יומולדת השבוע והצליחה לקחת חופש לכבודו בלי שהעולם קרס, ליטרלי! המון מזל טוב!!! אנחנו אוהבות אותך ומקוות שנהנית!


שומרי שבת? הניוזלטר כשר! נכתב ומתוזמן מראש בימי חול.

אם תיבת המייל שלך זקוקה למהדרין אפשר ללחוץ פה ואוודא שהניוזלטר יגיע במוצ"ש.

🕯🕯

לקריאה נוחה בדפדפן

הקרציה מפולניה

נודניקית מקצועית, מנדנדת לאנשים שמדחיינים את הדברים שהם רוצים לעשות.

Read more from הקרציה מפולניה

הו, שלום לך, הדמעות יצאו מעצמן, לא ממש היתה לי שליטה עליהן. המנורה של סבתא שושנה ז"ל נשברה. והכל כי ביקשתי מהעוזרת שלי לעשות חלונות. אז עכשיו החלונות נקיים, אבל לא יכולתי לשמוח מזה כי לא היתה לי מנורה. וגם העוזרת המסכנה שלי הרגישה ממש רע עם עצמה. "אל תדאגו, אם הייתם שואלים את סבתא היא לא היתה מבינה בכלל מה המנורה הזאת עושה פה עדיין. היא היתה אומרת שזה זבל והיה צריך לזרוק את זה מזמן." טרח הבן הכה חכם שלי לנחם את שתינו. והוא צודק. סבתא שושנה לא היתה אדם נוסטלגי. היא לא היתה מבינה למה במשך...

הו, שלום לך, "מה שלא ברור קרץ, זה למה אני שמה מיליון משימות קשות ביום אחד. אני באמת מתקשה להבין קונספטים של זמן. זמן זה תחושה אצלי."ניסיתי לחשוב איך הדרך הכי טובה להבהיר למקורצצת האהובה איך עובד זמן. "תנסי להסתכל עליו יותר כמו כסף, רק שאי אפשר לבקש מההורים עוד. ואי אפשר להכנס למינוס.""טוב פאק איט אני לוקחת הלוואה מהזמן והולכת לשנוצ ולוותר. אני אחזיר לו אחכ עם ריבית."טוב, נו. אני את שלי ניסיתי. אין מה לעשות, זמן אולי מרגיש אלסטי ומשתנה, אבל בסופו של דבר צריך להתייחס אליו בקפדנות וכדבר שנגמר....

הו, שלום לך, "חברות, האמת שאני במשבר ממש גדול"ציפי הסתכלה עלינו עם העיניים הגדולות והחיוך מאוזן לאוזן שלה. למרות החיוך ידעתי שציפי לא מכריזה על משברים בקלות ושאנחנו בפתחה של שיחה רצינית. עד לפני כמה חודשים ציפי היתה סטארטאפיסטית נמרצת ורוב השיחות עדכון שלנו הסתובבו סביב הרפתקאותיה בעולם. הסטארטאפ שלה היה אמור לעזור לרפא אנשים בארצות נחשלות ותמיד הערכתי את הנחישות שלה מול חומות הבירוקרטיה שהציבו בפניה. אבל קרו דברים מעבר לשליטתה ולפני כמה חודשים היא החליטה לסגור. קורה, בעיקר...